שו"ת תעלומות לב חלק ד קסד

דאף שקודם הבי"ת והפ"א יבא מ"ם מ"מ שם זה כותבים בנו"ן כי כן המנהג. ועי"ש מה שציין עוד בזה ועיין טיב גטין מודעי סימן ז' וסימן טו"ב. ועי"ל בשמ"א אות מ'

יוד קונשולא כ"כ במה"ג למהרא"א בשי"ן. ומהרמ"ח כתבו בסמ"ך, וכ"כ מהר"א מוטאל וכתב שאם כתבו בה"א לבסוף אין קפידא. ה"ד בי"א אות זה ומשפטו ודאי בסמ"ך ואל"ף לבסוף כי הוא לעז ופירושו ציר שלוח כי כן קורין לצירי הממלכות קונסול. ולאשה צריך להיות קונסולא בא' לבסוף, ובספר ק"פ אות א' הביא שם קונסול באשה. וכן הובא בשה"ג שבסו"ס מנהגי מצרים ע"ש ובמה"ג שבספר שער אשר סי' נ"א סעיף ט"ו הובא שם קונסולא בסמ"ך ואל"ף לבסוף

יא קוקונח בה"א לבסוף. כ"כ בס' שמות למהרש"ך ומהרי"ב. ומהר"א מוטאל כתב דמשפטו בא' לבסוף. ואם כתב ה"א לא פסל. ומהרש"ו כתב בא' ובמה"ג למהרא"א כתב בה"א וה"ד הי"א אות זה והעלה דלכתחילה כותבים בה"א לבסוף עי"ש

יב קורושידא כתב בי"א אות זה ששאל את פי היונים ואמרו לו שלבתולה קורין קורושידא. ונמצא בספר שמות שם קורושידא בחי"ת לבסוף. וכתב שהוא ט"ס וצ"ל ה"א במקום חי"ת ע"ש. וכיון שהוא לשון יוני צ"ל קורושידה בה"א לבסוף

יג קוקורא בב' קופי"ן וא' לבסוף. כן כתב בספר אזן אהרן במה"ג סימן ל"ז

יד קיימיפטי הוא שם יוני וצריך לכתוב ב' יודי"ן אחר הקו"ף ונסתפק מהר"א מוטאל אם צריך לכתוב בפ"א אחר המ"ם או בבי"ת וכן בטי"ת אחריה או בר'. וכ' דלצאת י"ס יכתוב ב' גטין. ועיין מ"ש הי"א ע"ד והעלה דדי בגט א' ולענין הס' אם לכתו' בט' או בת' ראוי לכו בט' מעין למ"ש התה"ד. ובחילוף בין פ"א לבי"ת תלוי במבטא המקומות שאם קורין בבי"ת רפויה כותבים כן ואם הברת לשון המדינה בפ"א רפויה כותבים בפ"א עיין שם

טו קיירה במה"ג למהרא"א כתב לכתוב ג' גטין א' בשם קיירה וב' בשם ג'ירה וג' בלא רפ"א הו"ד בייא אות זה

טז קיירצה מהרא"ם כתב שכותבים באל"ף אחר הרי"ש ובאל"ף לבסוף. וכתב הי"א שכיון שהוא לשון יוני כותבים בה"א לבסוף. וחסר אל'ף אחר הרי"ש עי"ש

יז קירצופולה שם יוני הובא בקונטריס כת"י

יח קירנה שם יוני. הובא בקונטריס כתיבת יד. ועיין באות שאח"ז ואולי הוא שם אחד

, יט קיראנה ואם כתב כיראנה בכ"ף כשר. ק"פ אות זה בשם המבי"ט ח"א סי' ק"ך

כ קירידא והוא שם לעז ופי' חביבה הובא בקו' כ"י

כא קלי כן הובא במה"ג למהרא"א ובמה"ג להפ"מ כתב קאלי באל"ף באמצע הו"ד בי"א אות זה. ועי"ש מ"ש עוד משם מהר"א מוטאל ומה שתמה עליו ואין לו מובן סו"ד העלה דלכתחי' צריך לכותבו בלא אל"ף ואם כתבו באל"ף יש להכשיר. ונראה דקלי וקלו הכל אחד אלא שיש שינוי במבטא וצריך לדקדק בזה. ועיין הוראה דב"ד אות זה. ועיין מימר חיים דקמ"ב ע"ג

כב קלורה שם יוני ופירושו טובה מהר"א מוטאל ובארות המים דרי"א ע"ג והם כתבוהו מלא קאלורה. וכתב הי"א שצריך לכותבו חסר והוא פשוט כמש"ל

כג קל מירה הוא שם יוני ופירושו מזל טוב ולכן צריך לכותבו חסר אל"ף באמצע ובה"א לבסוף. ואם כתבו מלא לא מפסיל כמו שהעלה הי"א אות זה ועי"ש מה שציין. ועיין פאת ים ד"ס ע"ג ובעה"ק כתבו קאלומירה באל"ף אחר הקו"ף כמ"ש בהוראה דב"ד אות זה

כד קלארא במה"ג למהר"י ן' נעים כתוב בה"א לבסוף. וכ"כ במהריק"ש בגטין שניתנו במצרים. וכתב הי"א דכיון שהוא שם לעז צריך להיות באל"ף לבסוף. וכ"כ רבני עה"ק כמ"ש בקונט' הוראה דב"ד

כה קמר שם ערבי ופירושו לבנה ונכתב חסה אלפי"ן. כמ"ש בספר הלק"ט דנ"ו. וכ"כ מהריק"ש ומהרש"ו ז"ל

כו קמרה חסר אל"ף אחר הקו"ף. כ"כ מהרש"ו ז"ל. ועי"ל באות הקודם

כז קמורה כ"כ רבני עה"ק ירושת"ו כמ"ש בקו' הוראה דב"ד אות ל' בשם לונא

כח קמתי דמתק' מירקאדא כ"כ בספר רב דגן במה"ג סימן ג' סנ"ג

כט קרימישינא אם צריך לכותבו בה"א לבסוף או באל"ף. עיין שמש צדקה בסוף אה"ע די"ב ע"א. ה"ד הק"פ אות זה

ל קששו שם אשה הובא במה"ג למהרא"א ז"ל

לא קשתו במה"ג למהרא"א ובספר שמות כתב דקשתו בוי"ו הוא שם איש וקשתי ביו"ד באחרונה שם אשה. הו"ד בי"א אות זה. וכן בקונט' כ"י הביא שם קשתי שם אשה וכתב שהוא שם יוני

לב קונסול שם אשה. עיין לעיל בשם קונסולא

אות ר

א ראובנה יש להסתפק אם נגזר משם ראובן לזכר או משם רובין ע"כ אם לא נודע עיקר השם כותבים ב' גטין אחד בשם ראובנה ואחד בשם רובינה ובה"א לבסוף י"א בשם ספר בארות המים א"ה סימן ט"ל ודב"מ ח"א אה"ע סימן ע"ב אות ל"ו

ב רבקולה אם עיקר שמה רבקה כותבים רבקה דמתקריא רבקולה בה"א לבסוף כמ"ש בהוראה דב"ד אות זה. ואם קורין אותה רבקולהג'י א"צ לכתוב שם הגעגוע כמש"ל בשם שרה

ג רוביקא אשה ששמה כן יכתבו כן בגט ובאל"ף לבסוף י"א אות זה בשם מהרא"ם ז"ל וצריך לחקור אם עיקר שמה רבקה ולקיצור או לגעגוע קורין אותה רוביקה ויש הרבה שקורין רביקה הרי"ש והבי"ת בציר"י ואז צריך לכותבו בה"א לבסוף. ועיין שדה מגרש שבספר ויקרא אברהם סימן ס"ה ובספר מימר חיים סימן ע' אות י"ח: