שו"ת תעלומות לב חלק ד קסג

שמחה ורבות בנות נקראות כן בערי המערב ומשפטו בה"א לבסוף, ועיין הוראה דב"ד אות זה ושם כתוב פריחה ביו"ד אחר הרי"ש וזה תלוי במבטא

לב פרידה הובא בשה"ג למהרש"א וציין הי"א להב"ש ושם הובא באל"ף לבסוף. ועיין הוראה דב"ד אות זה

לג פריסיאדא באל"ף לבסוף וביו"ד אחד כמ"ש בהוראה דב"ד אות זה ועיין באות שאח"ז

לד פרישיוזא בשי"ן כן הובא במה"ג למהרא"א ובמהריק"ש הובא בסמ"ך וכתב הי"א דהכל לפי מבטא המקומות ע"ש. וצריך לחקור אם עיקר שמה פריסיאדא כי למי ששמה פריסיאדא קורין פריסיוזא לגאגוע. ועיין בהוראה דב"ד אות זה

לה פראנקא ויש כותבים בכ"ף פרנכא. מהרש"ו וכתב הי"א ואיני יודע למה כתב חסר אל"ף בין רי"ש לנו"ן. והנכון לכותבו באל"ף אחר הרי"ש ובקו"ף ואל"ף לבסוף, וכן נמצא כתוב בטיב גטין מודעי סימן ט' ועיין להרב מימר חיים בספר חיים לעולם סימן ט"ל וסימן צ"א בשם פראנקולה שהסכים לכותבו בה"א לבסוף יען שם זה נשתרבב מהיונים וכו' ע"ש והדבר קשה שאם אמרו בלשון יוני לכתוב ה"א לבסוף לא אמרו בלשון איטאלקי וספרדי אף אם הוא נהוג בין היונים ודוק כי קצרתי

לו פראתי שם אשה הובא במה"ג למהרא"א הו"ד בי"א אות זה. ובספר רב דגן סימן ג' במה"ג סל"ב

לז פ'ראנגולה על שם הפרי הנמצא בקושטא ונכתב בגימ"ל ולא בקו"ף. עיין שמן המשחה סימן קמ"ב הו"ד בספר חיים לעולם אה"ע סימן ט"ל סס"י צ"א

לח פשו במה"ג להרב פ"מ ה"ד הי"מ נסתפק בשם זה אם לכותבו בצד"י או בשי"ן ע"ש. ועיין בספר ג"פ דק"מ ע"ד

לט פפולה פלוסייה בקונטריס כ"י כתב שהם שמות יוני ובס' רב דגן במה"ג סימן גימ"ל סקצ"ה כתוב פילוסייה בג' יודי"ן ואל"ף לבסוף

אות צ

א צאצי בלשון יון ופי' אהובה כמו עזיזה וכותבים צאצי בצד"י ולא ג'אג'י כיון דעיקר השם זה שורשו מבני רומאניא. עיין בי"א אות זה מ"ש בזה

ב צאלחה בה"א לבסוף כיון שהוא לשון ערבי ועמ"ש בתשובה

ג צאריפה כ"כ בשמות מהריק"ש ובסו"ס הלק"ט כתב שהישמעאלים כותבים צ'ריפ'ה חסר אל"ף אחר הצד"י ורפה על הצד"י והפ"א. ובשמות מהרש"ו כתב צריפוה ויש כותבים צאריפה ה"ד הי"א אות זה. וכ"כ בקונטריס כ"י צ'ריפ'א ברפא על הצדי והפ"א. ויש שם זאריפה בזי"ן ויש הפרש גדול בין צ'אריפ'ה ברפא על הצדי שפירושו חלושה וזאריפה בזי"ן הוא חשובה שכן לכל דבר חשוב אומרים זריף לטיף: ד צביה עיין י"א אות זה מה שציין בזה. ועי' בטיב גטין אשכנזי סק"ב מ"ש בזה

ה ציונה כתב מהר"א מוטאל שאפשר שנקראת ע"ש שנולדה בציון. ועיין מ"ש הי"א באות ג' בשם ג' יחונה

ויו ציטא כתב מהר"א מוטאל שפירושו כלה ויכתבו באל"ף לבסוף וכתב הי"א דכיון שהוא לשון יוני לדידן צריך לכותבו בהא לבסוף וכתב שכן מצא בספר דבר משה ח"א אה"ע סימן ע"ב אות יו"ד וכן הובא בספר בארות המים אה"ע סימן ן' בה"א לבסוף

זין צפורה בלא יו"ד בין צד"י לפ"א ובוי"ו בין פ"א לרי"ש כ"כ הכנה"ג סימן קכ"ט הגהב"י ט"ל משם הגהות אשרי וכתב הי"א שמשפטו חסר וי"ו שכן כתוב בתורה. וציין להד"מ ח"א סימן ע"ב אות ד' ובארות המים דרי"א ע"ב. וכן העלה הרב טיב גטין מודעי בסימן ך' לכותבו חסר וי"ו ועוד לו בסימן כ"ט ובהוראה דב"ד אות זה

אות ק

א קאדון קדון קאדונא מהר"ש הלוי ומרא"א ומהריק"ש ומהרש"ו כתבוהו מלא אל"ף בין קו"ף לדל"ת. אך בס' שמות כתב חסר אל"ף קדון. ומהרש"ו כתב דאית דאמר בכ"ף הו"ד בי"א אות זה. ועיין בטיב גטין מודעי סימן זה בשם קאדין ובסימן כ"ו בשם קאדון. ועיין מהן שציין בקונטריס הוראה דב"ד אות זה

ב קארו כצ"ל כ"כ הד"מ אה"ע ח"א סימן ע"ב אות ח'. בארות המים דרי"א ע"ג הו"ד בי"א אות זה. ונראה שהוא שם יוני ופירושו בואינה בלעז כלומר טובה. ולכתחילה צריך לכותבו חסר אל"ף קלו כמש"ל

ג קאמה הי"א הביא שם זה משם מהרש"ו ולא פירש אם הוא שם לעז וא"כ למה כתבו בה"א לבסוף. ואם הוא שם יוני למה כתב אל"ף אחר הקו"ף. על כן בהזדמן שם זם צריך המסדר לחקור אחר מוצא השם כדי לכותבו כהלכתו. ובקו' שה"ג כ"י כתב שם קאמה בה"א לבסוף וכתב שהוא שם לעז

ד קאדינוג'א הוא שם געגוע משם קאדין. עיין פאת ים דס"ו ע"ג וע"ד שכתבו בה"א לבסוף ובהיות שהוא שם לעז צ"ל באל"ף לבסוף

ה קאליסייא הובא בקונ' כ"י וכתב שהוא שם יוני ולא ידעתי למה כתבו באל"ף לבסוף

ויו קדסיה שם ערבי ופירושו ירושלמית ויש כותבים קודסייא בב' יודי"ן ווי"ן אחר הקו"ף ואל"ף לבסוף. י"א אות זה בשם הלק"ט

זין קונדיסא באל"ף לבסוף כ"כ המני"ח ומהרש"ו אך מהריק"ש כתבו בה"א סוף. ה"ד הי"א אות זה ומשפטו באלף לבסוף כי הוא שם לעז. כי לאיש אציל ונכבד קורין קונדי בלשון ספרד או קונטי באיטאלקי ולאשה צ"ל קונדיסא או קונטיסא לפי מבטא המקומות

ח קורטיזא הובא במהריק"ש והוא שם לעז

ט קונפראדא הובא במה"ג למהר"ש הלוי בנו"ן ובאל"ף לבסוף. וכתב הי"א