שו"ת תעלומות לב חלק ד קסב

בערך לחם למהריק"ש ה"ד הי"א. ואם פי' פ'רנסיזה הוא צרפתית שכן פירושו בלעז הי"ל לכותבו באל"ף לבסוף ובאל"ף בין פ"א לרי"ש

זין פ'אני כן נכתב בגטין שניתנו ע"י הרב המפ"ה ז"ל בנקודה על הפ"א וכן כתבנו אנו בתמוז התרנ"ה

ח פאקימא באל"ף לבסוף ואם יכתבו ה"א אין קפידא. כ"כ מהר"א מוטאל ועיין י"א אות זה

ט פאשאנא בג' אלפי"ן ושי"ן ואם כתב סמ"ך וה"א לבסוף כשר. מהר"א מוטאל ה"ד הי"א והביא ג"כ מס' בארות המים דרי"א ע"ב שכתבו בסמ"ך עי"ש

יוד פאסא הובא בק"פ משם הרב תורת חיים ח"ג סי' ע"א

יא פאוונא פאואינא פאדואיניא הובאו בקונטריס כ"י. וכתב שהם שמות לעז

יב פאשינשייא הובא במה"ג למהרא"א בס"ס מכתב מאליהו. ונר"ל שאם נכתב בב' סמ"ך במקום שי"ן דכשר. ואולי דלכאורה כך צריך לכתוב בסמ"ך שכך משפט כתיבתו בלעז וכ"כ רבני ירושת"ו כמ"ש בהוראה דב"ד אות זה עי"ש

יג פוריא כתב מהר"א מוטאל ה"ד הי"א שלפי שנולדה בפורים נקראת כן ונכתב באל"ף כדי שלא יטעו שהוא מלשון גפן פוריה והביא משם ספר שמות שהוא מלשון פוריא שהוא מטה

יד פוכטידא הביאו הי"א משם מהרש"ו וכתב שכמדומה שהוא שם יוני וצריך ה"א לבסוף. ולדידהו צריך ב' גטין בשביל הרפ"א שעל הפ"א. ועיין טיב גטין מודעי סימן מ"ט ובספר רב דגן במה"ג סימן ג' סקע"ו כתוב בה"א לבסוף

טו פותולה פותול עיין בי"א שהביא שם פותולה משם מהרא"א וכתב ה"ה ז"ל שאם עיקר שמה פותול כותבים פותול דמתקריא פותולה. ועיין במה"ג שבספר רב דגן סימן ד' סק"ז

טז פינא באל"ף לבסוף. כ"כ הרה"ג המפ"ה ז"ל

יז פ'ירמוזא אעפ"י שהמגרש היה קורא אותה הירמוזא אעפ"כ כתבו פ'ירמוזא מפני שכך קראו אותה בשעת עריסה וכך קורין אותה כל אנשי עירה וכתבו ב' גטין בשביל הרפא בב"ד של מהרי"ד ז"ל. והביאו הי"א אות זה. ועיין שער אשר במה"ג סימן ק"ך

יח פורייג'ה כתב הי"א ששם זה כתוב בספר דרכי נועם אה"ע סימן ע"ה בב' יודי"ן וה"א לבסוף. וציין דבר משה א"ה סי' ע"ב אות ט"ז

יט פולה בה"א לבסוף הובא במה"ג שבספר רב דגן סי"ד סת"י וסימן ג' סל"ד. וכן כתב בספר שמן המשחה גט קי"ז וג"ל ורפ"ט ונראה שלא יש בו רפ"א כי אם היה ברפ"א היו מבארים שנתנו ב' גטין כמנהגם. וכמדומה שהוא שם יוני ולכן כתבוהו בה"א לבסוף. ועי"ל בשם פ'ילה

כ פיגא באל"ף לבסוף. עיין בספר מאיר נתיבים ח"א סימן נ"ו והוא שם אשכנזי והוא כינוי לצפרה כמ"ש בהוראה דב"ד אות זה

כא פ'ילה כך נוהגים לקרות בארץ מצרים והוא שם בשמים. ובבא מעשה לידינו ולא מצאנוהו שם זה בספרי הפוסקים שאלנו את פי הבקיאים בסדר כתיבתו ואמרו לנו שנכתב בו' אחר הפ"א. וכן כתבנוהו בחשון התר"ס ואח"כ באו לידי הגטין שכתב הרב מהר"ש חזן ז"ל פה נ"א ובגט הניתן בשנת התר"ג כתוב פ'ילה ביו"ד אחר הפ"א ובנקודה ע"ג כסדר קריאתה. וביאר עליה וז"ל פ'ילה הוא שם ערבי והוא שם בשמים דומה ליאסמין ונקרא בערבי פ'יל פ"א רפויה, ולא מצאתי שם זה בספרים וכתבתי פ'ילה ביו"ד יען קריאתה בחיריק וכדי שלא תשתנה לשם אחר עכ"ד

כב פירנה שם זה הובא במהרח"ש ח"ג סימן ע"ה בה"א לבסוף. וכתב הי"א שצריך להיות באל"ף לבסוף. וכתב שכ"כ בספר שמות ושאר ספרים כיעו"ש. ועיין לח"ש דקס"א ע"א. ושם זה נהוג בעיר קורפ"ו יע"א ובגט שבא לידי מעיר הנז' כתוב באל"ף לבסוף וכן כתבנו אנו בגט הנשלח מפה העירה לשם

כג פירלה עיין בי"א בשם פירכה ונראה שצ"ל באל"ף לבסוף כי הוא שם לעז. וכן הובא בב"ש אות פ'. וכן הובא בשער אשר במזה"ג סימן ל"ד באל"ף לבסוף. ובגנזי חיים גט פ"ה. והאשכנזים נוהגים לכתוב עי"ן אחר הפ"א במקום יו"ד כמנהגם. ואנו כתבנו גם לאשכנזי ביו"ד כמנהגנו כיון שאין להם ב"ד בפ"ע והם נגררים אחרינו. ועיין שמן המשחה בקה"ג ובהוראה דב"ד בש"א אות יו"ד די"ד ע"א

כד פיפן עיין חיים שאל ח"א סימן ל"ח בשם מסעודה שכתבו המכונית פיפן ע"ש

כה פלוריטה כ"כ בספר רב דגן במה"ג סימן ג' סקל"ו דמתקריא פלוריטה בה"א לבסוף ואולי נגזר משם פ'לור

כו פלאטא בלעז פירושו כסף וצ"ל באל"ף לבסוף. וכ"כ מהרש"ו ואף שבספר שמות ומהריק"ש ובסו"ס הלק"ט כתוב בה"א וכבר כתב הרב י"א שצ"ל באל"ף. וטעמו ונימוקו עמו

כז פ'לור הובא בשער אשר במזה"ג סימן כ"ט ונתן ב' גטין בשביל הנקודה

כח פנוריה ביו"ד אחת וה"א לבסוף. הובא במה"ג בספר רב דגן סימן ג' סר"ן ובסימן ד' סת"א כתב פאנוריה באל"ף באמצע

כט פעסל כן הובא במה"ג למהרא"א. ובספר שמות בעי"ן ולא ביו"ד אחר הסמ"ך ובב"ש כתב פעסיל מסתמא ביו"ד ע"כ הו"ד בי"א אות זה. ועיין טיב גטין אשכנזי ס"ק י"ב מ"ש בזה ודו"ק שם. ויש שקורין פעסיא ועיין למהר"מ שיק אה"ע סימן ק"ז

ל פרח כתב הי"א שהובא בסו"ס הלק"ט חסר אל"ף וכתב שהוא לשון שמחה ואינו מלשון פרח שושן ע"ש

לא פרחא כתב מהר"א מוטאל ז"ל שמצא שם זה בפ"א רי"ש חי"ת אל"ף ופירושו שמחה ה"ד הי"א אות זה. והאמת כן הוא שפירושו