שו"ת תעלומות לב חלק ד קס

מודעי סימן מ"ב וסימן מ"ז ונ"ז

ח סוליכא בסמ"ך וכ"ף ואל"ף לבסוף. הובא בס' אזן אהרן במה"ג סימן כ"ט. וכתבו ששם זה נגזר משם סול והיא שם קטנות ע"ש. ע"כ צריך לחקור איך נקראת משעת העריסה

ט סונבול סימולה עיין הוראה דב"ד בשם סימולה וכתבוהו בה"א לבסוף. וצריך לחקור אם נגזר משם סימא דאז צריך לכותבו באל"ף לבסוף כמובן. וכן ראיתי בטיב גטין מודעי סי' כ"ב עי"ש

יוד סולטאנה שולטאנה צולטאנא רבו הסברות בשם זה הלא המה הובאו בארוכה בס' י"א אות זה עיש"ב. ובהוראה דב"ד אות זה הביא משם רבני עה"ק ת"ו שכתבו בסמ"ך בתחילה. ועיין טיב גטין מודעי סימן כ"ח וסימן ל"ב ול"ג. והרב גנזי חיים באות ג' גט כ"ג העלה לכתוב בשין והא לבסוף כיון שנגזר משם שולטן ועיין ג"פ בדק"מ ע"א ובמש"ל באות ש'

יא סולטאני יש נשים שנקראות כן הנו"ן בציר"י והעלה הרב אדמ"ק בח"א אה"ע סימן מ"ח בהסכמת כל חכמי ירושת"ו לכותבו ביו"ד עי"ש. הו"ד בס' י"א אות זה. ועיין אש דת סי' מ"ח שכתב כן

יב סובר שם אשה. עיין חיים שאל ח"א סי' ל"ח. ועי"ל בחות אל"ף בשם אסוקאר. ועיין בארות המים דר"י ע"ג

יג סטילא פירושו כוכב בלשון איטאלקי והוא כמו שם אישטרילייא בלשון ספרד. ובהיות כי בכתב ולשון איטאלקי נכתב בסמ"ך בתחילה כי כן משפטם להבליע אותיות אי שבראש התיבה ומקצרים אותה וכותבים סמ"ך בראש התיבה וכמ"ש הרב מהר"א די בוטון ז"ל הו"ד בקונטריס הגטין להרב הלק"ט ז"ל סימן נ"ב. והגם שאנחנו נוהגים לכתוב באי בראש תיבה כמו אשטמבול אישפאניא וכדומה. היינו מפני שאותם השמות וכדומה להם הם ג"כ בלשון ספרד. אבל בשם זה שהוא לשון איטאלקי וכך כות' וחותמים נכתב בס' בתחילת התיבה ועיין למהרימ"ט ז"ל באה"ע סימן י"א ובעז"ן אות ח' בשם איסטארופולה

יד סטרופולה נגזר משם שרה או אסתר עיין למהרי"ט אה"ע סימן י"א ולעיל באות א'

טו סימא הובא בספר טיב גטין אשכנזי באות ס' סק"ד משם הגאון מהר"מ חרי"ף שנסתפקו אם יש לכתוב שמחה כי הרוב נקראים בארץ רוסיא כל שמחה סימא. ואני אמרתי אולי נקראת כן ע"ש סימא שפירושו אוצר כדאיתא במדרש כמה פעמים וכו' ושוב הוסיף הגאון ז"ל וכתב גם בירושלמי, ובמדרש אמרו שבטים מציאה מצאו וכו' אנו שאבדנו את ר' סימון וכו' ופירשו שסימון הוא לשון אוצר וכו' ומזה נראה דגם בנקבה להיות נקראת ע"ש אוצר וכו'. אח"כ ביריד יערסלב היה הרב מהר"ש והגיד שאביו הרב כתב ג"כ סימא ע"כ. וכתב הרב טיב גטין שעתה ערבה כל שמחה ואין שום אשה נקראת שמחה ואינו רק שם מיוחד לזכרים ואין לכתוב רק סימא עי' שם. ואני תמיה על הגאון ז"ל שהלך להביא עצות מרחוק ממדרש וירושלמי והוא תלמוד ערוך בערכין די"ט סוף פרק השג יד, סבתא בביתא סימא בביתא פירש"י מטמון עי"ש. ובשה"ג במנהגי מצרים דט"ז ע"ב כתב ששם זה לא נמצא בספרים ללשים. ועיין בס' מעשה אברהם ח"מ סי' כ"ט דר"ל שהאריך

טז סיניורה עיין פה"א ח"א דס"ח ע"ד ונראה שצריך לכותבו בא' לבסוף כי הוא שם לעז ואין ספרו מצוי אצלי. ועיין באות שאח"ז

סיניורו סיניורולא כ"כ רבני עה"ק ירושת"ו כמ"ש בקונטריס הוראה דב"ד אות זה. וכ"כ סיניראגי וכתבו דמתקריא ולא המכונית כיעו"ש. ועיין לקמן באות ש'

יח סיסנה סינני בקונטריס כ"י הובאו שמות אלו וכתב שהם שמות יוני

יט סיניורה סיניורולא עיין לקמן באות ש'. ובגט הניתן פה כתבו סינייורה בב' יודין וה"א לבסוף. ואם קורין אותה כן לתואר כמו שאומרים סיניורא פ' הו"ל שם תואר כשם רוביסה ועיין לקמן באות רי"ש ולעיל סי"ז

ך סיתולה עיין בספר בארות המים דרי"א ע"ב. ובמזה"ג למהרש"ו שכתבו סיט' דמתקריא סיטולה. ועיין י"א אות זה בשם סיטי ועיין טיב גטין מודעי סימן ל"א

כא סיליטא כ"כ במהרש"ך ח"א סימן קס"ח ואם ירצה יכתבנו בשי"ן ואם נכתב בסמ"ך ואל"ף לבסוף שפיר דמי. כ"כ מהר"א מוטאל ז"ל וכתב הי"א שצריך לדקדק אם שם זה הוא שם יוני וצריך לכותבו בה"א לבסוף

כב סלמה פירושו שלמה במעשיה. עיין עז"ן אות ס' בשמות אנשים. ובעה"ק ירושת"ו כתבו סאלמה באל"ף אחר הסמ"ך וכתב בקונטריס הוראה דב"ד שיפה עשו לכותבו מלא כי היכי דלא ליתו למטעי. וכ"כ במה"ג להרב מהר"י ישראל ז"ל הו"ד בק"פ במה"ג באות י' בשם ישועה

כג סלאווא סלאוותא עיין מקום שמואל אשכנזי סימן צ"ז. ועי"ל באות ט' בשם טיסלאווא

כד סמוח אינו נגזר משם שמחה ויש נשים הרבה ששם העצם שלהם הוא סמוח. כ"כ במנהגי מצרים דט"ז ע"ב ובמה"ג לה' מהר"ש חזן ז"ל כתב שמי ששמה שמחה נהגו במצרים לקרותה לקיצור השם סמוח והאריך בזה. ואם כן הוא היה צריך לכתוב שמוח בשי"ן כיון שנגזר משם שמחה

כה סמרה כ"כ בעה"ק בס' ובה"א לבסוף כי הוא לשון ערבי. כמ"ש בהוראה דב"ד אות זה

כו סנייאר ב"ד הגדול שבירושת"ו כתבו סאנייאר בתוספת אל"ף אחר הסמ"ך. וכתב הרב הוראה דב"ד ז"ל שבדמשק ואר"ץ אין כותבים אל"ף בין סמ"ך לנו"ן עי"ש

כז סנבול כ"כ רבני עה"ק כמ"ש בהוראה דב"ד אות זה משם הרב פה"א ח"ד דכ"א ע"ד. ועיין זרע אברהם אה"ע סי' ט"ז וטו"ב בשם סנבל

כח סעדה פי' בערבי עשירה כמו שאנו קורין בלעז ריקא. והי"א הביא משם מהרש"ו שכתב נסחאות הרבה בשם זה. ועיין פה"א דפ"ג ע"ב: