שו"ת תעלומות לב חלק ד קנז

מהרש"ו. ועיין בהלק"ט סימן מ"ד הו"ד שם ועיין י"א באות ד' ומ"ש בעניותי לעיל באות ד' ובס' הלק"ט כתוב בב' יודי"ן קודם האל"ף

יוד לינדא כ"כ בעה"ק ירושת"ו בהוראה דב"ד אות זה. וכ"כ בספר פאת ים באות ג' דס"ז ע"א

יא ליבא הובא בב"ש ובטיב גטין. וכ"כ רבני עה"ק ירושת"ו כמ"ש בהורא' דב"ד אות זה

יב ליזא קיצור השם משם איליזא עי"ל באות א'

יג לילה כ"כ במנהגי מצרים בשה"ג ואנכי חקרתי ודרשתי והגידו לי שבדמשק ואר"ץ כותבים בשם זה למי שנקראת לאה והרבה מהן נקראות מתחילה בשם לילה וכיון שהוא שם נגזר משם לאה משפט כתיבתו הוא בה"א לבסוף. והדבר ידוע דבכגו"ד טפי עדיף לכתוב בה"א. ועיין ג"פ סימן קכ"ט ס"ק קל"ה ואילך ובשמות הגטין שבספר עז"ן אות ע' ואם פירוש השם הזה היה ללא שהוא פירושו סת בלעז סיניורא היה ראוי לכתוב בלא יו"ד אחר הלמ"ד כמש"ל בשם ללאהום. ואם מעריסה קראוה לילה כותבין לילה דוקא ובה"א לבסוף ושם במנהגי מצרים כתוב באל"ף לבסוף והנ"ל שצריך לכותבו בה"א לבסוף וכמש"ל

יד ללאהוס בערבי ופירושו אדונית שלהם ונסתפקו חכמי צפת ת"ו בכתיבת שם זה. ומהר"י ן' ג'וליא ז"ל פסק שיכתבו לילאהום ומהרמ"א ז"ל פסק שלכתחילה יכתבו ב' גטין אחד בשם לחלאהום אל"ף אחר הלמ"ד הראשונה ואחד בשם לילאהום ביוד אחר הלמ"ד ואם בדיעבד כתב ללאהום חסר אל"ף או יו"ד הגט כשר. וטעם מחלוקותם עיין בספר דבר משה ח"ב סי' ק"ך הו"ד בי"א אות זה ועיין בהוראה דב"ד אות יו"ד בשם יאקותה שהביא מעשה רב שכתבו ללאהום חסר יו"ד ואל"ף. ועיין מחנה ישראל סימן פ"ז אות י"ב ובס' ויקרא אברהם בקה"ג סימן צ'

אות מ

א מאיור שם אשה הובא במהריק"ש ומהרש"ו ומהר"א מוטאל ומהרמ"ח ז"ל ביו"ד א' אך בס' שמות הובא בב' יודין כ"כ הי"א אות זה

ב מאירונה עיין בהריב"ש סימן רס"ו ותורת חיים ח"ג סימן ע"ח הו"ד בי"א אות זה והביא משם מהר"א מוטאל ז"ל שכתבו באל"ף לבסוף ואם כתבו בה"א אין קפידא עי"ש

ג מאלצא הובא במנהגי מצרים דט"ז ע"א

ד מארי למי ששמה מרים קורין בשם מארי וכך צריך לכותבו בא' אחר המ"ם ועיין בס' כתב סופר אה"ע סימן צ"ח

ה מארסל שם אשה וכך משפט כתיבתו. והגם שבכתב צרפתי נכתב בהא לבסוף אנו נהגנו לכותבו כמו שנקרא כדי שלא תשתנה הכונה כמו שביארנו בכמה שמות

ויו מבארכה עיין שדה מגרש סי' ג' וס"ח וצ"ד

זין מדללה הובא בשה"ג למהרש"ו ז"ל ובחיים שאל ח"א סימן ל"ח

ח מדילילה בב' יודי"ן וה"א לבסוף. קונטריס שה"ג כ"י. וכתב שהוא שם ערבי ואולי הוא קיצור שם מדללה שהבאנו לעיל

ט מורינא כן נוהגים לקרות לאשה כמו מורינו לאיש ויש להם שם העצם ע"כ יכתבו פ' המכונית מורינא. עז"ן בשמות אנשים אות מ' בשם מורינו עי"ש. וכעת לא שמעתי באשה שם מורינא ובי"א אות זה הביא משם מהרש"ו בה"א לבסוף. ועין טיב גטין מודעי סימן מ"ד שכתבו באל"ף ועיין נחפה בכסף ח"ב אה"ע סימן הי. וצריך לחקור אם שם מורינא הוא כמו מורינו לאיש וקורין כן למי שאינו לבן ביותר או משום עה"ר. ואז לכ"ע צריך לכתוב בא' לבסוף ובסו"ס גט פשוט דק"מ ע"ב הובא בא' לבסוף

יוד מולחיירא בב' יודי"ן ובאל"ף לבסוף מהר"א מוטאל בספר מג"א ובס' שמות הובא שם בכ"ף ובה"א לבסוף ומהרימ"ט נסתפק אם צריך לכתוב בחי"ת והוא לשון מבוכה כמו נבוכים שפי' רבינו סעדיא מתחיירין או בכ"ף לשון כיירי שהוא טובה וברכה ובסוף כתב שאינו מכיר שם זה. הו"ד בי"א אות זה. ואם מלשון מבוכה בערבי צריך לכותבו בה"א לבסוף

יא מונוס מוואניס שמות אלו הובאו בספר ערך לחם למהריק"ש ז"ל ובספר שמות למהרש"ו הובא שם מוונסה חסר אל"ף אחר הווי"ן וה"א לבסוף

יב מוסה שם אשה. עיין מה שציין בי"א אות זה בשם מירקאדא. ונראה שהוא שם לעז שפירושו נערה ולכן נראה שצריך לכותבו בא' לבסוף

יג מוסקולה עיין פרה"א ח"א דע"ט סוף ע"ד

יד מוחה נגזר משם שמחה ולכן נכתב בה"א לבסוף. מנהגי מצרים דט"ז ע"א. ועיין הוראה דב"ד אות זה ועיין בשדה מגרש סי' כ"א וסימן ק"ז ובגט הניתן פה בשנת התר"ד כתבו כן שמחה דמתקריא מוחה. וכתב שבגט הניתן פה בזמן הרב קול אליהו ז"ל כתוב שמחולה דמתקריא מוחה

טו מולביידה בב' יודי"ן וה"א לבסוף. וכתב שהוא שם יוני. קונטריס שה"ג כ"י

יז מושגי שם יוני. קונטריס שער הגט כתיבת יד

יח מזל כתב מהרי"ח בספר הלק"ט דכ"ו ע"א שנסתפק אם הוא קיצור שם מזל טוב. וחקר ודרש וראה ששם מזל לחוד ושם מזל טוב לחוד ומצא סמך ותקרא שמו גד והיינו מזל. ואע"ג שלא נאמר טוב סתמו כפירושו מזל טוב. ולכן קצתם קורין מזל בקיצור וקצתם קורין מזל טוב באריכות וכשנתברר שכך קורין אותה מלידה מזל ולא טוב כותבים מזל לחוד. פה"א ח"ג דל"ו ע"א והרב דרכי נועם בחאה"ע סס"י מ"ז כתב משם מהרד"ג דכתב ב' גטין אחד בשם מזל ואחד בשם מזל טוב. ועיין עוד שם הו"ד בס' י"א אות זה. ואם עיקר שמה מזל טוב ונשתקע שם טוב כותבים דמתקריא מזל כמ"ש בהוראה דב"ד אות זה

יט מזל טוב בשתי תיבות קרובות כמו די תיהויין. מהר"י ן' נעים בקונטריס הגטין. ובספר פה"א ח"ג דע"ג ע"א כתב בב' תיבות ויותר נראות ב' תיבות מתיבה אחת רק שלא יהיה כמלא אות. ובשה"ג למהרש"ו כתב שני שמות ובשיטה אחת