שו"ת תעלומות לב חלק ד קנו

ועיין להג"פ בסימן קכ"ט ס"ק ל"ד. ובתיבת חסן צ"ל חסר וי"ו כמ"ש במהריק"ש ז"ל

ה כאסכייה הובא במהריק"ש וכתב בסו"ס הלק"ט שבכתב ערבי שם זה הוא ביו"ד אחד ונקודה על הכ"ף הראשונה כדי שתקרא רפויה. ה"ד הי"א אות זה

ויו כ'אתון בנקודה על הכ"ף כ"כ במנהגי מצרים בשה"ג ובספר הוראה דב"ד אות זה כתב מעשה רב ב"ד הגדול שבירושת"ו שכתבוהו בלא רפ"א. וכתב הרב המסדר ז"ל שהוא לשון שררה בערבי של בגדד עי"ש

זין כאוינדה כן מצאתי כתוב בקונט' כ"י ועי"ל בס"א ואולי הוא שם אחד

ח כ'אנוס כן מצאתי כתוב בקונטריס כ"י והוא בלשון תורקי לשון שררה כמ"ש בקונטריס הוראה דב"ד בשם כ'אתון

ט כבודה הביאו הי"א משם מה"ג למהרא"א ז"ל

יוד כהנה כך קורין למי שהיא בת כהן או אשת כהן והנוהגים לכתוב הכינוים צריך לכתוב עיקר שמה המכונית או דמתקריא כהנא ומהר"א מוטאל ז"ל כתב שיכתבו כוהנה בוי"ו אחר הכ"ף. ואם היא בת כהן שיכתבו פב"פ הכהן ודיו. והרב י"א אות זה תמה על דבריו והעלה לכותבו חסר וי"ו כמ"ש הפ"מ ומהרא"א ז"ל עי"ש. ועיין שיו"ב דפוס שאלוניקי דפ"א ע"ד. ובחיים שאל ח"א סי' ל"ט ס"ט. ובג"פ דק"מ ע"ב

יא כודי הובא בקונטריס הגטין למהרש"ל ונתן שני גטין בשביל הרפ"א ציינו הי"א אות זה ובספר רב דגן במה"ג סימן ג' כתוב כודי דמתקריא כודולה בה"א לבסוף

יב כ'ורשי דמתקריא כורשולה כן הביאו הי"א אות זה, ולענין הנקודה האריך שם. והביא משם מהריק"ש שכותבים כורסולא בסמ"ך ואל"ף לבסוף שהוא לשון יוני שהוא כמו שם אורו. וסיים דא"כ צריך לכותבו בה"א לבסוף. ומשם הג"פ סימן קכ"ט ס"ק קל"א כתב שאם כתב חורשי בחי"ת דכשר. ובספר הוראה דב"ד אות זה האריך והעלה, לכותבו כ' כ'ורסי בסמ"ך עיש"ב

יג כורסיכא כ"כ במנהגי מצרים בשה"ג שכן אמרו הלועזים שכך משפט כתיבתו. אך לא פירשו לו מהות השם ע"ש. ואני לא ידעתי ושאלתי הבקיאים והשיבו לי כי אין פירוש שם זה בלשון איטאלקי אלא אם נקראת כן על שם האי קורסיקא. ועכ"פ צריך חקירה אם נקראת כן משם כורסי ובשם קטנות קרו אותה כורסיכא כמו שקורין לשרה שאריקה רבקוליקה וכדומה שאז צריך לכותבו בה"א לבסוף. ואם הוא בלשון איטאלקי על שם האי הנז' צריך לכותבו בקו"ף ובאל"ף לבסוף

יד כוכה הובא בקונטריס שדה מגרש בס' ויקרא אברהם גט צ"ה והוא בלשון ערבי ולכן נכתב בה"א לבסוף כמשפטו

טו כודשפרו כירישפה הוא שם יוני ולכן כתב מהרמ"ח שצריך לכותבו בה"א לבסוף וחסר אל"ף בין שי"ן לפ"א. ועיין מ"ש מהרא"ם ז"ל ה"ד הי"א אות זה

טז כימו כימולה הוא שם יוני. ועי' למהרנ"ח ח"א סי' פ"ז. ולמהרימ"ט ז"ל ולמהרי"ח ה"ד הי"א אות זה

יז כחלה כך קורין למי ששמה רחל וכותבים רחל דמתקריא כחלה וכ"כ הרב מהרש"ח ז"ל בכמה גטין

יח כמונה הובא בקונטריס שדה מגרש בספר ויקרא אברהם גט ע"ט והוא שם הנהוג בערי המערב

יט כמורה הובא בקונטריס הנזכר גט ח"י. ועי"ל באות ק' והוא בלשון ערבי ולכן נכתב בה"א לבסוף כמשפט

כ כרושפא שם זה כתב המני"ח שראה כתוב בגט אחד והנראה שהוא לשון יון וצריך לכותבו בה"א לבסוף. ובס' שמות הובא שם כורשעה

כא כרמיה שם זה הובא בקונטריס הגטין למהרש"ו ז"ל

כב כץ בערבי נכתב כ'אץ באל"ף ונקודה על הכ"ף כ"כ המני"ח ומהריק"ש. ומהרש"ו כתב ויש מי שאומר כ'אס. ה"ד בי"א אות זה

אות ל

א לאוורא שם זה הובא בי"א אות זה משם המני"ח בסו"ס הלק"ט ובקונטריס כ"י הובא שם זה ברי"ש אחר הווי"ן

ב לביא שם אשה ואף אם חותמת בה"א לבסוף כותבים באל"ף י"א אות זה משם ספר פנים מאירות ח"ב סימן ס"ח

ג לומכרוזא כתב מהר"ש הלוי בקונ' הגטין שכותבים במ"ם ולא בנו"ן שכן כותבים כל משפחת לומברוזו. ועיין בהלק"ט דכ"ו ע"ד ה"ד הי"א אות זה

ד לונא באל"ף לבסוף כ"כ מהרש"ל ובשה"ג למהרמ"ח ובמה"ג להפ"מ אך במה"ג למהרא"א כתוב בה"א לבסוף וכן הוא במהריק"ש ובס' שמות למהר"י ן' שנג'י, ובספר של מהר"י בנבשת נכתב גט אחד בה"א וגט אחד באל"ף כ"ז הובא בי"א אות זה ובהוראה דב" אות זה הביא מעשים רבים שכתב באל"ף לבסוף וכן בדין שהוא שם לעז ופירושו ירח והרב מהרי"ש ישראל ז"ל מו"ץ פה נ"א יע"א כתבו בה"א לבסוף כמ"ש בשמו בספר ק"פ אות א' בשם אברהם

ה לומברי הובא בשה"ג למהרש"ו במ"ם באמצע. ה"י הי"א אות זה

ויו לולו פירושו פירצא בלעז והוא שם ערבי עיין חיים שאל ח"ח סימן ל"ז

זין לטיפה שם זה הוא מהאיטאליאנוס הביאו הי"א אות זה משם המני"ח בסו"ס הלק"ט. ואם הוא מלשון איטאלקי לא ידעתי, למה כתבו בה"א לבסוף ואין ס' הלק"ט יוצא אצלי ונראה שהוא לשון ערבי שכל דבר חשוב וערב אומרים לטיף לזכר ולטיפה לנקבה

ח ליאונור ליאנור כתב מהרא"ם הו"ד בי"א אות זה שצריך לדקדק בשמה אם ליאונור או ליאנור

ט ליריסיא כתב הי"א אות זה משם מהרד"א דאין לכתוב ה"א אחר האל"ף וכ"כ