שו"ת תעלומות לב חלק ד קנה

טאנטה שם זה הובא בסו"ס הלק"ט משם מה"ג למהראנ"ח ז"ל ולא ידעתי אם הוא שם אשה. כי בכפרי מצרים יש עיר הנקראת טאנטה

ג טאנא הובא בספר שמות באל"ף, לבסוף, והביאו הי"א אות זה. ומצאתי בקונ' כ"י שהוא קיצור שם צולטאנא

ד טובה שם עצם אשה. הובא בי"א בשם מהרש"ו ואם היתה נקראת לגעגוע זואישה ולא נכתב בגט אין לחוש כיון שנכתב שם העיקרי. תורת חיים ח"ב סימן ע"ז. הביאו הק"פ באות זה. ועיין הוראה דב"ד אות זה

ה טורקייא כך קורין במערב לנשים ההולכות מערי טורקייא ומהריק"ש כתב תרכייא בתיו וכ"ף. ועיין ג"פ סימן קכ"ט ס"ק ק"ל הו"ד בי"א אות זה ועי"ל באות ת'

ויו טורייה בב' יודי"ן וה"א לבסוף, עיין חיים שאל ח"א סימן ל"ח

זיין טומה קיצור שם מזל טוב עיין שדה מגרש סימן נ"ח

ח טיטה שם זה מצוי בערי תוניס וטוראבלס והוא קיצור שם דיאמנטה, עיין ויקרא אברהם בשדה מגרש סימן מ"ט ונ"ט

ם טיסלאווא שמקצרים שמה וכותבים סלאווא סלאוותא איך לכתוב בגט. עיין מקום שמואל אשכנזי סי' צ"ז הו"ד בק"פ אות זה

יוד טרפה ויש מי שכתב טורפה בוי"ו. י"א בשם מהרש"ו ובודאי שאם קורין הטית בחולם ראוי לכתוב בוי"ו וגם אם הוא בפתח צריך לכתוב טארפה כדי שלא יובן לשון טרפות ודו"ק

יא טראני טרנונא טרני טרנו עיין בס' שמות ובי"א אות זה

אות יוד

א יאמנה בה"א לבסוף כן נכתב בב"ד של משה הרה"ג כמהר"מ פארדו ז"ל

ב יאסמין הובא בקונטריס הגטין למהרי"ח בסו"ס הלק"ט הו"ד בי"א אות זה. ונסתפק אם הוא פירוש שושנה שקורין אנו יאסימין והערביים מחטפים הסמ"ך או אינו שם ערבי לפי שנכתב מלא באל"ף אחר היו"ד לכן כתב שצריך לחקור בשמה אם הוא הוא יאסימין בב' יודי"ן או יאסמין ביו"ד אחד

ג יאסמינא בסמ"ך ואל"ף לבסוף כ"כ מהר"א מוטאל הו"ד בי"א אות זה וכתב ה"ה ז"ל שצריך לחקור אם עיקר שמה היה יאסמין ואח"כ לגעגוע קראוה יאסמינא עי"ש, ואם הוא פירוש שושנה הנקראת יאסימין צ"ל בה"א לבסוף כי הוא שם ערבי

ד יאנודי שם אשה בלשון גורג'יסטאן ופירושו פירלא. הובא בספר רב דגן במזכרת שה"ג סימן ד' ס"ג

ה יודית יהודית יודיטה עיין דגר שמואל סימן ק' וסימן צ"ט ובספר י"א אות זה. ועיין הוראה דב"ד אות זה. ומה שתמה על העז"ן אין בו מובן שכן ביאה העז"ן כיעו"ש והאשכנזים קורין יודית בלא ה"א כמ"ש בטיב גטין הו"ד בהוראה דב"ד שם

ויו יודיקא עי"ל באות ב' בשם ג'ודיכא. ועי' חיים שאל ח"א סו"ס ל"ז ול"ן דתלוי במבטא המקום כי ידוע שיש הפרש בין לשון איטאלקי ללשון צרפתי כמו גוסטא יוסטא

זיין יוזיפא יוזיפינא הוא שם לנקבה כמו יוסף לזכר. ועיין בתשו' מהר"מ שיק אה"ע סימן ק"י וקי"א ולעיל בשמ"א אות יוד ונכתב באל"ף לבסוף הגם שנגזר משם יוסף, כיון שלא מצינו בלה"ק שם זה לאשה: ח יזא ביו"ד ואל"ף לבסוף. כ"כ בספר אזן אהרן במה"ג סימן מ"ט משם קה"ג בס' זכות אבות

ט יימא צריך לכותבו בב' יודי"ן ואם כתבו ביו"ד אחד אין קפידא. י"א בשם מהרא"ם ז"ל

יוד ימונה כ"כ בספר חיים שאל סי' ל"ח שכ"כ ע"פ רבני המערב

יא יפה שם עצם אשה הובא במה"ג למהרש"א ז"ל ובהוראה דב"ד אות מ' דטוב ע"א

יב יקוטה בלא אל"ף באמצע ובה"א לבסוף לפי שהוא לשון ערבי ופירושו אבן טובה. ויש כותבים יקותה בתי"ו. ועיין ג"פ סימן קכ"ט ס"ק ק"ל. ועיין י"א אות זה מה שציין. ובהוראה דב"ד אות זה כתב שב"ד הגדול שבירושת"ו עשו מעשה לכתוב יאקותה באל"ף בין יו"ד לקו"ף ובתי"ו כהוראה ה' חיים שאל עיין שם. ובס' קנין פירות אה"ע בקונטריס שמחת משה אות כ"ב כתב יאקוטה בטי"ת ובאל"ף בין יו"ד לקו"ף

יג ירושה בה"א לבסופ כ"כ מהרא"ם ז"ל הו"ד בי"א אות זה. ועיין בספר חיים ושלום ח"ב בסימן ס"ה בשם זה

יד ישועה שם עצם אשה וכך צריך לכותבו בגט. י"א אות זה בשם מהר"א מוטאל ז"ל

אות כ

א כאוונדה כן נמצא כתוב בגטין ישנים שניתנו במצרים הובאו במהריק"ש ובסו"ס הלק"ט כתב שבכתב ערבי נכתב כונדה. ובשה"ג למהרש"ו כתוב כוונדה. ובספר י"א כתב שהכיר אשה שהיו קורין אות כ'ונדה בכף רפויה

ב כאלוד שם זה מצא הי"א במזה"ג למהרא"א ז"ל

ג כאמלה שם זה כתוב בשה"ג למהרש"ו וכתב הי"א שאפשר פי' כמו קומפלידא בלפז ויפה כיוין. וכיון שהוא לשון ערבי נכתב בה"א בסוף תיבה

ד כאמלת אל חסן הובא במהריק"ש ובשה"ג למהרש"ו כתוב חוסן מלא וי"ו. הו"ד בי"א אות זה. וכתב שפי' שלמת החסדים וצריך לכותבו בג' תיבות בשיטה אחת.