שו"ת תעלומות לב חלק ד קנג

שבספר שער אשר ח"א סימן רנ"ה

זיין ויניצייא בצד"י ולא בזי"ן. מהר"י ן' סאנג'י בסו"ס בארות המים דרי"א ע"א ובע"ד כתב שהוצרך לכתוב שני גטין אחד בצד"י ואחד בזי"ן. ה"ד הי"א ותמה עליו כיעו"ש. ולי נראה שצריך לכתוב בצד"י כי כך נכתב שם העיר ויניצייא כידוע ועיין בספרי תעלומות לב ח"ג בקונטריס אגרת שבוקין סימן זי"ן דס"ד ע"ד באורך

ח ויניצייאנא הובא שם זה בהוראה דב"ד אות זה באל"ף לבסוף כיון שפירושו אשה מעיר ויניצייא ועיין באות הקודם

אות ז

א זאחארא זוכרו זוחרו עיין בשמות אלו בספר י"א בשם זאחארא ועיין בספר טיב גטין אשכנזי בשה"נ אות ז' ועי"ל סט"ו

ב זאלה זולה קיצור שם מזלה. עיין בקונטריס שדה מגרש בספר ויקרא אברהם גט ח' וס'

ג זאטובה קיצור שם מזל טוב. עיין בקונטריס שדה מגרש גט נ'ב

ד זאהיה שם זה מצוי בערי סוריא. וכן כתבוהו לנו ב"ד שבעי"ת בירות יע"א וכן כתבנוהו בחשון התרנ"ה

ה ז'אן שם אשה בכרפתית. והגם שבכתיבתם נכתב ז'יאנין או ז'יאני. מ"מ המבטא בפי הכל הוא ז'אן וכיוצא בזה יש הרבה בשמות הצרפתים שיש בהם אותיות רבות שנכתבים ואינם נקראים. ואם נקראם ככתיבתם משתנה השם והברתו ולכן שפר קדמן לכותבו כקריאתו ולא ככתיבתו ועי"ל בשמות אנשים בשם מוריץ. ועיין בתשובת מהרי"א הנקרא יהודה יעלה אה"ע סימן קכ"ה

ויו זבידה בה"א לבסוף. כ"כ הרב המפ"ה ז"ל בגט הניתן על ידו

זיין זגדה כ"כ בעיה"ק ירושת"ו זי"ן גימ"ל דל"ת ה"א כמ"ש בהוראה דב"ד אות זה

ח זהרה מלה ערבית פירושה שם פרח ומשפטה בה"א לבסוף וחסר אל"ף בין זי"ן לה"א אמנם מהריק"ש כתב זאהרה מלא אל"ף הרב הנזכר שם. ובעה"ק ירושת"ו כתבו חסר אל"ף באמצע כמ"ש בקונטריס הוראה דב"ד אות זה. ועיין נחפה בכסף ח"ב אה"ע סימן ז'. ועי"ל באות אל"ף בשם אזהר

ט זהבית כתב ספר שמות משם מהרי"ט שיש שקורין לה זהבי והוא קיצור השם וצריך לכתוב זהבית. וכתב הרב הנזכר דאם כ"ע קרו לה זהבי ואין אנו יודעים שעיקר שמה זהבית קשה הדבר לכתוב זהבית ע"ש. ועי"ל באות ד' בשם דהביי

יוד זהרון שם אשה הובא בהריב"ש סימן קע"ט. וכתב הרב הנזכר שאין שם זה מצוי בינינו

יא זהנה עיין בספר הוראה דב'ד בשמ'א בשם מוני

יב זוי פירוש שם זה וידא וחיה בלשון רומאניה. וכתב מהרי"ט לכותבו ביו"ד אחד לבסוף (על משקל כוי נוי) והרב הנזכר שם העלה לכותבו בב' יודי"ן כדי שיורגש היו"ד. ואם נכתב זוהי דבמקום שני יודי"ן כתב ה"א יו"ד עיין למהר"א ששון ז"ל ולהרב הנזכר שם. ועיין בי"א אות זה שהאריך. ועיין בית אהרן אות זה

יג זוקארינא שם אשה הובא בפרמ"א ח"ב סימן נ"ו ועיין בספר בית אהרן אות זה

יד זושטא ג'ושטא יש מקומות שכותבים ג'ושטא בגימ"ל ורפ"ה עליה ויש כותבים זושטא בזי"ן וכותבים לפי מנהג הנתינה ואם כתב כמקום הכתיבה בכה"ג כשר הגט. הרב הנזכר שם. ועי"ש שהאריך. ובספר י"א אות זה הביא משם מהרש"ו שכתב ג'וסטא בגימ"ל סמ"ך וה"א לבסוף. וכתב הרב המחבר ז"ל שכנ"ל עיקר שכמדומה לו שם זה הוא מן היונים ע"ש. ואתו הסליחה כי שם זה הוא פירושו ישרה בלשון ספרדי ואיטאלקי וד"ב. ועי"ל אות גימ"ל

טו זואיסא שם זה הובא במהרח"ש ח"ג סימן ע"ז בסגנין זה זי"ן ו' אל"ף יו"ד סמ"ך אל"ף. ה"ד הי"א אות זה וכתב שלדעתו שם זה הוא נגזר משם זויי שהוא שם חיה בלשון יוני ולגעגוע קורין זואיסה ומן הראוי לכתוב זוייסה בב' יודי"ן ובה"א לבסוף ומי שלבו נוקפו יכתוב ב' גטין ע"ש. ועיין ד"מ ח"א בהשמטות אות י"ט דקפ'ו ע"ד. וצריך לחקור איך נקראת משעת עריסה

טז זיינה שם אשה בערבי ופירושו יפה ומשפטו בה"א בסוף תיבה הרב הנזכר שם משם מהריק"ש ז"ל ובקונטריס טיב גטין מודעי סימן וי"ו כתבו ביו"ד לבסוף ועי"ש שהאריך

יז זינבול בספר י"א אות זה הביא משם המני"ח לכתוב בנו"ן קודם הבי"ת וכתב הרב המחבר שאם כתב זימבול במ"ס אין לחוש ע"ש ובעה"ק ירושת"ו כתבו במ"ם כמ"ש בקונטריס הוראה דב"ד אות זה. ועיין גנזי חיים אות ג' סימן י"ב מה שציין והעלה לכותבו בנו"ן ע"ש

יח זיסל שם אשה אשכנזית. כן כתב בקונטריס טיב גטין מודעי סימן ל"ו שכן נמצא בספרי רבני האשכנזים

יט זכרה יש שקורין בכ"ף ואולי הוא שם זהרה ונתחלף ה"א בכ"ף וכתב הרב ס' שמות שאם קורין אותה זכרה יכתבו כן בגט וכן ראוי לכתוב הרב הנזכר שם. ועיין בי"א אות זה

ך זמרדה שם אבן ספיר עי"ל באות א' ובאות שאח"ז

כא זמורידה כ"כ הריק"ש ונראה דהוא שם אבן ספיר. ועי"ל בשם אישמירלדא וכותבים בה"א בסוף תיבה הרב הנז' שם. ולי נראה שצריך לחקור אם אינו קיצור השם של זמרדה כמובן. ועיין בקונטריס שדה מגרש שבסו"ס ויקרא אברהם. ועיין פאת ים אות ג' דס"ה ע"ב

כב זנתות שם כינוי לאשה הובא בקונטריס טיב גטין מודעי סימן ו'

כג זפ'ירה עיין להרב הנזכר שהאריך וסו"ד העלה דלבני רומאניה יכתבו בזי"ן ולספרדים יכתבו בסמ"ך וכן הוא מבטא א"י ומצרים ויכתבו חסר אל"ף בין זי"ן לפ"א ויכתבו בה"א לבסוף כיון שהוא