שו"ת תעלומות לב חלק ד קנ

כתוב בתשובת המבי"ט חסר אל"ף בין גימ"ל לזי"ן ומלא אל"ף בין זי"ן ללמ"ד וכ"כ הריב"ש ואינהו בקיאי טפי בלשון ערבי. ומ"ש בספר שמות גאזילה או זאגילה לא שמענו מעולם שמות אלו. הרב הנזכר שם ואני שמעתי בעוב"י תוניס יע"א שמות גזיזלה גזאזלה והם קיצור שם גזאלה, ועיין הוראה דב"ד אות זה שהאריך

יח גי'גה שם אשה בה"א לבסוף. הובא בס' דברי שמואל ארדיטי במה"ג גט קכ"ד. ולא ידעתי מאיזה לשון חוצב כי איננו לא לה"ק ולא לשון ערבי. ואולי הוא לשון יוני

יט גינטיל שם ספרדי ויש כותבים נקודה כשם גאמילה ומשפט כתיבתו בטי"ת ולא בתי"ו כמ"ש בספר שמות וכן בדין כמ"ש רמ"א ז"ל סימן קכ"ט הרב הנז' שם. וכ"כ בגנזי חיים אות גימ"ל סימן ע"ב ועיין בספר שער אשר במזה"ג סימן ל"ג. ועי"ל באות זה בס"ק כ"א בשם גינטילה

כ גיטלי שם זה מצוי בין האשכנזיות ומשפטו בטי"ת ולא בתי"ו כמ"ש מור"ם סימן קכ"ד בשם התה"ד סימן רל"א הרב הנז' שם ובהוראה דב"ד אות זה הובא שם גיטל בלא יו"ד לבסוף

כא גימלה י"א בשם מהריק"ש ז"ל מהגטין ישנים שניתנו במצרים ואולי נגזר משם גאמילה ולכן כתבוהו בה"א לבסוף. ועכ"פ צריך לחקור על עיקר השם פן הוא קיצור השם

כב גימא עיין ג"פ סימן קכ"ט ס"ק ס"ז שנסתפקו אם הוא קיצור השם של שמחה והסכימו גדולי הדור וכתבו אנת אנתתי גימא לבד. הו"ד בי"א אות זה. ועיין מ"ש משם מהרא"א ז"ל ובק"פ אות זה ציין בארות המים סימן ל"ו. ועיין טיב גטין מודעי סימן כ"ב

כג גימבולה במ"ם והיא לבסוף כי הוא נגזר משם שמחה, ועיין י"א אות זה מ"ש משם מהראנ"ח ז"ל, ועיין טיב גטין מודעי סי' ז' ועיין בספר מימר חיים שבספר חיים לעולם אה"ע סימן ט"ל סמ"ו

כד גחלה הובא בספר אזן אהרן למהר"א עזריאל ז"ל במה"ג סימן י"א שם אשה מעי"ת בבל יע"א ונראה שהוא שם ערבי ע"כ כתבוהו בה"א לבסוף ועוד לו בס' כפי אהרן ח"א סי' ט"ז

כה גנינה כן כתבנו באדר התר"ן שכן משפטו בלשון ערבי

כו גינטילה עיין י"א אות זה שכתב שבספר דבר שמואל סימן ר"ך נסתפק בארצות איטאליה איך יכתבו בגט גינטילה או ינטילה או גיאנטילה וכתב דלצאת י"ס אם היה בא מעשה לידו היה כותב ב' גטין ע"כ. והנה ידוע כי שם זה הוא בלשון איטאלקי כמו גינטיל אומו לזכר. ולא ידעתי למה כתבו בה"א לבסוף ואולי הוא ט"ס

כז גיאונה נסתפקו אם עיקר שמה ציונה לפי שנולדה בציון והחליפו הצד"י בגימ"ל וכתבו ב' גטין. י"א אות זה משם מר רבו ז"ל

כח גיכול דמתקריא שרה ק"פ אות זה משם תשובה מאהבה סי' ב"ן אות ה'

כט גירה עיין בי"א אות ק' שכתב משם מהרא"א ז"ל לכתוב ב' גטין אחד בשם קיירה ואחד בשם גירה ועיין פאת ים במזכרת הגטין דס"ו רע"א שכתב ב' גטין בשם גירה בשביל הרפ"א שעל הגימ"ל ע"ש. ולא ידעתי למה כתבו בה"א לבסוף אחר שאינו לה"ק ולא לשון ערבי. ואולי הוא לשון יוני. ועי' חק"ל אה"ע סס"י כ"ד

ל גמול לכאורה היה נראה שהוא קיצור שם גאמילה אמנם יראה שהם שני שמות הרב הנזכר שם. ונראה דנפק"מ היכא דלא נודע איך נקראת בשעת עריסה שאם נקראת גאמילה וקראוה כמול ודאי דהוא קיצור ואם נודע שמשעת עריסה נקראת גמול ודאי דכותבים כן ופשוט

לא גמאנה הובא בי"א אות זה משם הראנ"ח ז"ל ולא הודיענו מקורו

לב גמארה כן קורין בערי מערב החיצון למי ששמה קמרה שפירושו לבנה והסכימו רבני עה"ק לכותבו מלא אל"ף בין מ"ם לרי"ש ובגימ"ל בתחילה וה"א לבסוף. כ"כ בספר הוראה דב"ד אות ג'

לג גראסיוזא גראסיא פי' בלשון ספרד חן חנה. ולכן כותבים באל"ף לבסוף ובשם גראסייא כותבים בב' יודי"ן כשם גוייא ואיסטרילייא. והאיטאליאני כותבים גראציא גראציוזא בצד"י. ובכה"ג הולכים אחר לשון המדינה שכותבים בה הגט הרב הנזכר שם ועיין י"א אות זה. ומ"ש בשם גראסיוזא משם מהרב"ח שכתב בב' יודי"ן אתו הס"ר שלא כתב הרב כן אלא בשם גראסייא ולא בשם גראסיוזא והחילוק מבואר. ועיין הוראה דב"ד אות זה שהאריך. ועיין גנזי חיים אות ג' סימן ה' שמנהגם לכתוב בסמ"ך וביו"ד אחת ובאל"ף לבסוף. וכ"כ הרב המפ"ה ז"ל בגט הניתן בב"ד ביו"ד אחד

לד גרן שם אשה באר"ץ הובא בספר אזן אהרן במה"ג סימן י"ח וסימן י"ט. ובגט הניתן פה בב"ד של משה של הרב המפ"ה ז"ל כתב גראסיא המכונית גארס באל"ף אחר הגימ"ל וסמ"ך לבסוף. ובגט אחר כתב חסר אל"ף ובסמ"ך לבסוף

אות ד

א דאכיילא בכ"ף וב' יודי"ן. י"א אות זה משם מהר"א מוטאל ז"ל. וכתוב שם באל"ף לבסוף ולא ידענו פתרונה

ב דבורה יש סוברים לכותבו מלא וי"ו, וי"א לכותבו חסר. והכריע הרב הנזכר שם לכותבו מלא. ואם כתבו חסר כשר וניתן לכתחילה עי"ש. ועיין י"א אות זה. ובספר טיב גטין מודעי סימן ט"ל ובהוראה דב"ד אות זה

ג דהכיי לשון ערבי ופירושו מוזהבת וכותבים בב' יודי"ן בסוף תיבה. הרב הזכר שם. ובספר י"א אות זה הביא שם זה משם מהרש"ו ז"ל. וכתבו בב' יודי"ן וה"א לבסוף

ד דולסא בסמ"ך ואל"ף לבסוף כי הוא שם ספרדי הרב הנזכר שם: וכ"כ הי"א אות זה. והרב גנזי חיים מע"ג גט ע"ג

ה דואינייא משפטו בב' יודי"ן ואל"ף בסוף תיבה וכ"כ בתשו' הריב"ש סימן ר"ז וצריך לחקור אם משעת עריסה קרו לה אורודואינייא ואח"כ קרו לה דואינייא שאז כותבים אורדואינייא דמתקריא דואינייא וה"ה איפכא ועי"ל אות אל"ף. הרב הנז' שם: