שו"ת תעלומות לב חלק ד קמט

נו בריינה הובא בק"ה למהראנ"ח בסו"ס הלק"ט ובספר שמות כתב שהוא שם אשכנזי וצריך לכותבו באל"ף לבסוף. ה"ד הי"א אות זה וכן הובא בספר טיב גטין באל"ף לבסוף. ועיין באות שאח"ז. ובספר ג"פ דק"מ ע"ג הובא באל"ף לבסוף

נז בראנא בריינא בריינטשא שמות נשים אשכנזיות עיין הוראה דב"ד אות זה ועיין עז"ן אות זה בסוף שם בארונה. ועיין מנהגי מצרים בש"ה אות זה ס"ט ובק"ה להרב שער אשר ז"ל סי' קפ"ה כתוב לאשכנזיות שם באדאנא בג' אלפי"ן

נח ברכאנה עיין ויקרא אברהם בקונטריס שדה מגרש גט כ"ה מ"ד

נט בשייצי הובא בק"ה להראנ"ח בסו"ס הלק"ט ביו"ד לבסוף. ובס' שמות הובא באל"ף לבסוף ה"ד הי"א אות זה

ס בתיה שם זה נהוג וכך סדר כתיבתו. ואם קורין אותה ביטטי צריך לחקור על על עיקר השם. ואם אינו נגזר משם בתיה צריך לכותבו בב' טטי"ן כמש"ל

אות ג

א גאמילה הערביים ובפרט בני מצרים כותבים גמילה חסר אל"ף אחר הגימ"ל ובה"א לבסוף כמשפט לשון ערבי. וכ"כ בתשו' הריב"ש סי' רס"ד ובס' שמות ובקונט' הריק"ש והספרדים כותבים מלא א' ובסוף תיבה א' וטעם השינוי הוא נראה שהספרדים חושבים ששם זה הוא ספרדי והערביים חושבים שהוא לשון ערבי ופי' גמול מאת ה'. וכיון שלא נודע פי' בל' ספרדי ובל' ערבי יש לו פתרון היה ראוי לכותבו כמשפט לשון ערבי אלא כיון דדשו ביה רבים מבני ספרד לכותבו מלא בין גימל למ"ם אין לשנות מיהו בסוף תיבה יכתבו ה"א כיון דעיקר השם הוא ערבי. ויש לצרף בזה ס' הריב"ל ח"ג סימן יו"ד דאף בשמות לעז יש לכתוב לכתחילה בה"א הרב הנז' שם. ולענין הנקודה האריך שם ועיין י"א אות זה מה שציין בזה ובהוראה דב"ד אות זה ובגנזי חיים אות ג' סימן וי"ו ובספר חיים ושלום ח"א סימן ל"ג וסימן ל"ד

ב גאליה שם ערבי מלא אל"ף בין גימ"ל ללמ"ד וה"א בסוף תיבה. הרב הנזכר שם בשם הריק"ש ועיין י"א אות זה שכתב משם הריק"ש גלייה בלא אל"ף באמצע ובב' יודי"ן וה"א לבסוף ע"ש. ועיין חיים שאל ח"א סי' ל"ז ועיין בספר הוראה דב"ד אות ע' בשם עליה

ג גאלאנא בב' אלפי"ן כי הוא שם לעז. הובא במזכרת שה"ג בספר רב דגן סי' ד' סרס"ה

ד גאגי שם אשה מבני רומאניא אך הם קורין צאצי עיין לחם שלמה א"ה סימן ג"ן ה"ד בק"פ אות זה ועי"ל באות צ'

ה גוייא יש כותבים גט אחד בנקודה ויש כותבים ב' גטין. ומנהג עיה"ק ירושת"ו לכתוב גט אחד בלא נקודה וצריך לכותבו בב' יודי"ן כמ"ש מהר"ש הלוי א"ה סימן אל"ף ובאל"ף לבסוף ולא באל"ף ה"א כשם אליגריאה כי שם גוייא הפת"ח תחת היודי"ן הרב הנזכר שם. ובספר י"א אות זה משם מהרש"ו כתב שיש ספק אם יכתבו למ"ד באמצע אחר הוי"ו ע"ש, ודבר זה תלוי במבטא המקומות. וכן ג"כ בערי איטאליא כותבים גיוייא יו"ד אחר הגימ"ל במקום הרפ"א. ועיין י"א בשם גיולייא ובאות ב' בשם בילאנגיוא. ועיין פה"א ח"א דס"ו דבר שמואל סימן צ"ג. ציינם הק"פ אות זה ועיין גנזי חיים אות גימל סימן ט"ו שהעלה לכותבו בב' יודי"ן ובאל"ף לבסוף

ויו גוזיפינא שם זה נהוג אצל האיטאלקים כמו שם ג'וזיף לאיש ועי"ל באות זה

זיין גושטא הוא שם ספרדי ויש כותבים נקודה על הגימ"ל ויש כותבים זושטא בזי"ן וזה תלוי במבטא מקום הנתינה ומשפט כתיבתו בטי"ת ולא בתי"ו וכמש"ל הרב הנזכר. ונר"ל דטפי עדיף לכתוב גוסטא בסמ"ך ולא בשי"ן ועי"ל בשם איספיראנסא

ח גולדא שם זה מצוי בין האשכנזיות וקרו גולדא בחולם וצריך לכותבו באל"ף לבסוף. הרב הנזכר שם. ועיין טיב גטין אשכנזי בשמות הנשים אות גימ"ל. ועיין בספה"ק תע"ל ח"ב בדיני גטין סימן ט' שהארכתי. ועתה נוהגים באשכנז לכתוב גאלדא באלף אחר הגימ"ל כמ"ש שם

ט גודייכא גודיכא לעז ספרדי ופירושו יהודית ויש נשים נקראות גודייכא בב' יודי"ן כמ"ש בקונטריס הריק"ש והברת לשוננו הוא בכ"ף ולא בקו"ף. הרב הנזכר שם. ובספר י"א אות זה כתב שמנהגם לכתוב בקו"ף עי"ש. ועיין הוראה דב"ד אות זה מה שציין. ונ"ל דיותר נכון לכתוב בא' אחר הדלי"ת גודאייכא. אחר שהדלי"ת בפתח והוא לשון לעז

יוד גוהרה שם ערבי ופי' מרגלית, ויש כותבים נקודה על הגימ"ל. וה"א בסוף תיבה כמשפט הלשון הרב הנז' שם. ועי' י"א אות זה ובק"פ אות זה ציין בארות המים דקל"ד וקל"ו

יא גוהר גוהיר גואיר עיין י"א באות א' בשם אלגוהר ובאו' גימ"ל בשם גוהיר

יב גוטל כ"כ רבני האשכנזים בגט ששלחו לנו ככתוב במזה"ג

יג גורי ביו"ד באחרונה. י"א אות זה משם ספר שמות

יד גוליאנא אל"ף אחר היו"ד ואל"ף לבסוף י"א אות זה משם מהר"א מוטאל ז"ל

טו גולסום כ"כ בספר אזן אהרן במה"ג סי' ל' שכתבו כן ע"פ רבני דמשק שמצאו שם זה בגט ישן מאר"ץ כתוב גימ"ל וי"ו למ"ד סמ"ך וי"ו מ"ם

טז גומפל גימפלי עיין נודע ביהודה מ"ת אה"ע סימן קי"ח

יז גזאלה גזול הם ב' שמות יש נקראות גזאלה ויש נקראות גזול כמ"ש הרלנ"ח דר"ה ודר"ח. ומשפט כתיבת שם גזאלה