שו"ת תעלומות לב חלק ד קמז

בספר בארות המים בשה"ג שכתב משם מהרי"ח ז"ל שכותבים בה"א כדי שלא יובן בואי נא בלה"ק עי"ש. וקשה לאומרו יען תיבות בואי נא נכתב בב' תיבות והכא הוא תיבה אחת כמובן

יד בולא אינו שם עצם אלא כינוי דרך גדולה דרך משל אם שמה שרה קורין אותה בולא שרה ובכגו"ד אין כותבין בולא שרה אלא שרה לבד וכיוצא, ואם נשתקע שם העצם לגמרי מ"מ לא חשיב נשתקע דכ"ע ידעי דשם בולא אינו שם עצם. ולכן כותבים שרה המכונית בולא ואם אין יודעים איזה שם קראו לה בשעת לידתה כי ברוב הימים נשכח וכ"ע קרו לה בולא יכתבו אנת אנתתי המכונית בולא או דמתקריא בולא. ואם ידוע דמעת הלידה קראוה בולא, או אם אינם יודעים אם היה לה שם עצם כותבים בולא ובאל"ף בסוף תיבה כמשפט לשון לעז הרב הנזכר שם. ויותר טוב לכתוב דמתקריא בולא וכמש"ל

טו בוליסא הוא שם גדולה ושררה כמו שם בולא ואינו שם עצם ואם רובם קרו לה בשם עצם כותבים שם העצם ודיו ואפילו רובא קרו לה בשם בוליסא. כיון דידוע דשם זה אינו שם העצם ואיכא דקרו לה שם העצם, בכתיבת שם העצם לחוד סגי. א"נ יכתוב שם העצם המכונית בוליסא (או דמתקריא כמש"ל) ואם נשתקע שם העצם וכ"ע קרו לה בשם בוליסא. עיין בס' שמות שנסתפק מהרי"ט בזה. ויראה שיכתבו שם העצם תחילה ואח"כ המכונית בוליסא. ואם נקראת בשעת לידה בוליסא ואח"ך נשתנה שמה לשם עברי כותבים שם עברי דמתקריא פ' שם לועז. ועיין בג"פ אות קכ"ט ס"ק פ"ב ומשפט כתיבתו בוליסא בסמ"ך דמבטא לשונו בסמ"ך. ויש כותבים אותו בצד"י וכל כה"ג הולכים אחר לשון המדינה וכותבים אל"ף לבסוף כמשפט לשון לעז. הרב הנזכר שם. ועיין י"א אות זה שהאריך ועיין גנזי חיים אות ב' סימן ד' מה שציין בזה

טז בוג'א הוא כינוי לאשה לגעגוע וכותבים שם העצם דמתקריא בוג'א י"א אות זה משם הפמ"א ח"ב סימן ל' ועי"ש מה שציין בזה. ובהוראה דב"ד אות זה האריך עי"ש. ועיין מימר חיים שבספר חיים לעולם חאה"ע סימן ט"ל סכ"ב

יז בוז'א בזי"ן ונקודה והוא שם אחר ולא שם בוג'א כמ"ש בספר חיים לעולם חאה"ע סימן ט"ל סכ"ב ושם ציין לס' שער אשר סי' ק"ע

יח בוהדנא בוהנדא עיין י"א אות זה שהאריך בזה

יט בווית שם ערבי ויש כותבים בואית. י"א אות זה משם מהרש"ו ז"ל

כ בולאדא הובא בקונטריס הגטין בסו"ס הלק"ט וכתב הי"א באות זה שראה כתוב שם זה ברי"ש במקום דל"ת וא' לבסוף

כא בולו הובא בק"ה בסו"ס הלק"ט וכתב הי"א שכ"כ בס' שמות

כב בונה צריך לדקדק בקריאתו שאם קורין מלעיל כותבים באל"ף לבסוף ואם מלרע כותבים בה"א שהוא מלשון בנין והוא לה"ק כמו שבארנו לעיל

כג בונא פ'ילייא שתי תיבות ובשיטה אחת ובב' גטין בשביל הרפ"א. י"א אות זה בשם ד"מ ח"א א"ח סימן ע"ב אות י"ג בארות המים דר"י ע"ג

כד בונוזא באל"ף לבסוף עיין הוראת ב"ד אות זה מה שהאריך ולא היה צורך להאריך אחר שידוע שאינו לה"ק ולא לשון ערבי ורומאניא וא"כ משפטו לכ"ע באל"ף לבסוף

כה בונינא (הוא שם קטנות של בונא בלשון איטאלקי) וכתבוהו רבני עיה"ק ירושת"ו באל"ף לבסוף כמשפטו. ועיין הוראה דב"ד אות זה וצריך לחקור אם נקראת מעיקרא בונא או בואינא או בונה מלרע שאז נכתב בהא לבסוף שהוא נגזר משם שהוא לה"ק

כו בונולא בב' ווי"ן ואל"ף לבסוף. עיין שלחן המלך הלכות גירושין דכ"ו הו"ד בהוראה דב"ד אות זה. ועיין חיים לעולם אה"ע סימן ט"ל

כז בונו כ"כ בספר טיב גטין מודעי גט מ"ג. ונראה שהוא שם עצם אך י"ל שהוא קיצור שם בואינא ועיין דברי אמת בקונטריס י"א סי' נ"ז. ובס' רב דגן במה"ג סימן ג' סי"ב הובא לשם עצם בונו המכונית בכורה

כח בובה קיצור שם זאטובה ומזל טוב. עיין בספר ויקרא אברהם בקונטריס שדה מגרש גט נ"ב ונ"ג

כט בודה עי"ש בגט א'

ל בזול קיצור שם מזלה עיין ויקרא אברהם בקונ' שדה מגרש גט ב'

לא בטה כן כתבנו בטבת התרנ"ג שכן משפטו בלשון ערבי

לב בידה עיין לעיל באות א' ובהוראה דב"ד בשם אלטא

לג ביהנא כ"כ הרב מהרש"ח ז"ל בשנת תרי"ד וכתב שהוא שם ישמעאל ולא נמצא בספרים וכן כתבנו בטבת תרנ"ט

לד כיטטי בב' טטין וב' יודין כי כן משפט כתיבתו, וכך היתה חותמת המתגרשת ויען חששתי שמא הוא נגזר משם בתיה והוא קיצור השם. ואז היה צריך לכותבו בתי"ו שאלתי להה"ג ר"מ בעוב"י מצרים נר"ו והודיעני שמצא כתוב בגטין הקדמונים בב' טטין כנזכר

לו בילא בילייא ב' שמות הללו כונה אחת להם ופירושו טובה בלה"ק (ואין פירוש טובה בלשון איטאלקי אלא יפה ופי' של טובה הוא בונא ועי"ל בשם בואינא) והפורטוגיזים קורין בילא והקאשטיליאנוס בילייא וכותבים באל"ף לבסוף כמשפט לשון לעז ובספר שמות כתב משם קצת רבני אשכנז דשם בילא נגזר משם בלהה ואעפ"י כן הסכימו לכותבו באל"ף לבסוף והאמת דשם בילא הוא לעז ולא לה"ק ובשם בילייא כותבים בב' יודי"ן אחר הלמ"ד כי כן הוא הסכמת האחרונים והגם דמבטה הנהוגה קורין בי"א בלא למ"ד אעפ"כ כותבים בלמ"ד כשם אישטרילייא. הרב הנזכר שם. ועיין י"א אות זה מה שציין בזה. ועיין הוראה דב"ד אות זה. וכ"כ בחיים שאל ח"א סימן ל"ט ס"ח בב' יודי"ן ואל"ף לבסוף

לז ביין וינידא בתשובות רלב"ח רס"י מ"ג כתוב בשתי יודי"ן ונו"ן ארוכה ותיבת