עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryשו"ת תעלומות לב חלק ד

שו"ת תעלומות לב חלק ד קמו

Responsa Taalumot Lev part 4 146 · שו"ת תעלומות לב חלק ד · free full Hebrew text

Open in the reader →

לבסוף כמשפט לשון יוני. הרב המ' שם ועי"ש שהאריך בזה

סב אפידופולא כ"כ בס"ה למהרש"ו באל"ף לבסוף והנראה שהוא לשון יוני ומשפטו בה"א לבסוף עיין י"א אות זה

סג אפינדא אפינדרה אפידרה עי' י"א באות זה שציין בזה. ועיין פאת ים דס"ז ע"א בשם אפידרה

סד ארכודו ארכורופולה עיין למהרי"ט ז"ל בסי' י"א. ומ"ש הרב הנז' שם על דבריו והעלה דאי לא ידעינן אם נקראת ארכודו וכ"ע קרו לה ארכודופולה כותבים ארכודופולה לבד וכותבים בכ"ף ולא בחי"ת ובה"א לבסוף כיון שהוא לשון יוני ע"ד לה"ק עיש"ב ונראה שיותר נכון לכתוב דמתקריא ארכודופולה כמש"ל

סה אריינטי כותבים בב' יודי"ן אחר הרי"ש ויש לדעת אם קורין אותה אורינטי או אריינטה כמו השם שקרו לה כשנולדה כך כותבים כ"כ הי"א חות זה משם מהר"א מוטאל ז"ל

סו ארכונדו ארכונדולא בכ"ף ולא בחי"ת ועיין י"א אות זה שהאריך. ובספר רב דגן במה"ג סימן ג' סצ"ה כתוב ארכונדו דמתקריא אלכונדו

סז ארכונדישא בכ"ף. שם זה הובא בי"א אות זה משם מהרא"ם. וכתב הי"א שם שכיון שהוא לשון יוני צריך לכותבו בה"א לבסוף

סח אשטרו בטי"ת שכך משפט כתיבתו. עיין בספרי תעלומות לב ח"ג בקונט' אגרת שבוקין אות י"ד

אות ב

א בארונא משמעותו בלשון ספרד וארון כלומר גוברנית שעושה גבורה כאיש. ונראה לי שפירושו הוא איש כי פסוק וילך איש מתרגמינן בלשון ספרד (אי אנדוב'ו וארון) ולפי"ז יש כותבים נקודה על הבי"ת כדי שתהיה רפויה. וכ"כ הרש"ך ח"א סימן מ"ו. ויותר היה נראה לכתוב וארונא בוי"ו לסברת הרשד"ם סימן ר"ה שמצריך ב' גטין בשביל הרפא שבבי"ת. ואפשר דעיקר כתיבתו הוא בבי"ת מחמת סמיכתו לדוניא שאומרים דוניא בארונא והדיקנים כל בג"ד כפ"ת הסמוך ליהו"א קורין אותו רפ"א. ולכן אין לשנות ויכתוב בארונא בבי"ת ואל"ף אחריה לרמוז על הפת"ח ואל"ף לבסוף. אמנם בני רומאניא אין מקפידין לכתוב אל"ף לרמוז על הפת"ח וכותבים ה"א לבסוף ולדידהו כותבים ברונה חסר אלף וה"א לבסוף. ועיין בתשובות רשד"ם סימן ס"ח. והרש"ך ח"א סימן מ"ו. ויראה דאף לבני רומאניא ראוי לכתוב אל"ף בין בי"ת לריש מב' טעמים הא' כדי שלא יטעו לקרות הבי"ת בשו"א כמו רב ברונא. ועוד דבשמות לא אזלינן בתר בעל השם אלא אחר עיקר השם. וכיון ששם זה שורשו לעז ספרדי צריך לכותבו כמדת הלשון שחוצב בו ואין הולכים בכה"ג אחר המגרש אמנם להאשכנזים כותבים ברונא חסר אל"ף מפני שקורין הבי"ת בשו"א והרי"ש בשור"ק ויש להם פתרון אחר הרב הנז' שם ועיין י"א אות זה שכתב דטפי עדיף לכותבו בוי"ו עי"ש. ועיין טיב גטין מודעי גט ל' שכתב בבי"ת ועי"ש שכתב שיש קורין שם זה דרך גנאי וצריך חקירה, ועתה נוהגים אדרבא לקרות בשם זה ליקר ולתפארת להשרים הגדולים כמו בארון רוטשילד ודומיהם אלא שאם כינו בתואר זה לאיש פשוט שאינו הולמתו חזר הדבר לו לגנאי ועיין חיים לעולם ח"א אה"ע סימן נ"ו אות ט"ז

ב באטי הובא בי"א אות זה משם הרב המני"ח ז"ל ועיין לקמן בשם ביתו והוא שם אחר

ג באשטא הובא בי"א משם מהר"א מוטאל ז"ל

ד באייראנדו כינוי לאשה. עיין י"א אות זה מה שציין

ה באדאנא בג' אלפי"ן עיין שער אשר בק"ה סימן קפ"ה

ויו באחירה קיצור שם רחל. עיין בקונטריס שדה מגרש שבספר ויקרא אברהם גט נ"ו פ"ט וצ"ח

זיין בכוק שם פרסי. הובא בי"א משם המני"ח וס' שמות

ח בבא כתוב בקונטריס מנהני מצרים בש"ה שהוא שם געגוע וכתבו המכונית ושוב כתב דטפי עדיף לכתוב דמתקריא כי אולי הוא נגזר משם בבא גאני המובא בס' שמות ע"ש

ט בבקיא בבקיאה בקונטריס שמות הגטין כ"י כתוב שכתבו שני גטין א' בבקיא וא' בבקיאה

יוד בגאייה בב' יודין וה"א לבסוף כי הוא נגזר משם אביגיל. כמ"ש במה"ג בחדר תרמ"ד

יא בדוקייא עיין דב"ש סימן צ"ט ציינו בהגה שם ובי"א ציין ב"ש סימן צ"א ואולי הוא ט"ס ואין הספר מצוי אצלי

יב בדה קיצור שם זמרדה. ויקרא אברהם בקונט' שדה מגרש גט ס"ד

יג בואינא בוינא בונה פירוש טובה בלשון ספרד וכותבים בא' לבסוף. ואי זמנין קרו לה בואינא וזמנין בונא במקום אחד זה וזה יכשר והו"ל כשם פאלומבא פאלומא שכתב הריב"ל סימן יו"ד בח"ג הרב הנז' שם. ולי נראה דבואינא ובונא הוא כמו בילא בילייא כי בואינא הוא בלשון ספרד ובונא בלשון איטאלקי ובוינא ג"כ הוא כמו בואינא אלא שאינם מרגישים האל"ף ובודאי דשפיר דמי לכותבו מלא כי חסר שכתבו מנא אינו מזיק כמ"ש רמ"א בסימן קכ"ט סכ"ח. ועיין בתשו' הרח"ש סימן כ"ו. ובג"פ שם ס"ק קכ"ה. ועיין י"א אות זה מה שציין בשם בואינא ובשם בונא. ועיין בס' הוראה דב"ד אות זה בשם בונה שכתבו בה"א לבסוף וכתב שהוא נגזר מלשון הקודש מפסוק חכמות נשים בנתה ביתה. ור"ל שזאת האשה היא בונה הבית ולא דמי לבונא פ'ילייא דהתם תיבת בונא מלעיל כמו בואינא אבל בונה הוא מלרע ומשפטו בה"א את"ד. וראה זה חדש שלא שיערוהו הראשונים ואף לכי יהיבנא ליה כל דיליה כשקוראין אותה מלעיל ודאי שמשפטו באל"ף וכמ"ש הרב עז"ן ז"ל והוא ברור. ובק"ה להרב שער אשר ז"ל בגט כ"ד ופ"ז וק"ב כתוב בה"א לבסוף. ועי' חיים לעולם אה"ע סומן ט"ל סנ"ב שהאריך. ועיין