שו"ת תעלומות לב חלק ד קמד

לגעגוע עי"ל בשם אסתר אסתרולה

כו אישמיראלדא פירוש אבן ספיר. עיין בתשובות מר"ן סס"י י"ב והרח"ש בתשובתו דק"ג ע"א. ובספר שמות והעלה הרב הנז' שם דהדבר תלוי במבטא לשון בני המדינה של מקום הכתיבה שאם קורין איזמיראלדא בזי"ן כותבים כן. וכ"כ בקונטריס הריק"ש ובא"י ראוי לכתוב בשי"ן. ואם מקצת בנ"א קורין בשי"ן ומקצתם בזי"ן אזלינן בתר רובא ואי ליכא למקם עלא דמלתא יראה דטפי עדיף לכותבו בזי"ן דכך הוא שם האבן בלשון ערב"י. ומ"מ אף אי מבטא הלשון היא בשין שמאלית וכתבו בזי"ן יש להכשיר בדיעבד. ובמקום דמבטא לשונם הוא בזיין וכתבו בשי"ן צ"ע אם יש להכשיר בדיעבד ויראה דבשעת הדחק יש להקל ולהכשיר וצריך לכותבו באלף בסוף תיבה כיון דהוא שם לעז הרב הנז' שם. ואולי דהנוהגים לכותבו בה"א בסוף התיבה טעמם הוא מפני שהוא נגזר מלשון ערבי זמרד. וכן יש נשים בערי המערב הנקראות בשם זמרדה והתם ודאי צריך לכותבו בה"א בסוף תיבה. ועיין פאת ים אות ג' דס"ה ע"ב

כז אישקלאבונא הוא תרגום שפחה ואמה ואינו שם גנאי כי הוא שם כשם עובד ועובדיא כלומר עבד ה' (וכן נמי עבד אללה) והוא שם געגוע ע"כ כותבים עיקר שמה המכונית אישקלאבונא. ומשפט כתיבתו הוא בשי"ן שמאלית ובי"ת רפויה ולא וי"ו ואל"ף בסוף תיבה כי הוא שם לעז. הרב הנז' שם. ועיין י"א אות זה שכתב שיותר טוב לכתוב ב' ווי"ן במקום בי"ת עי"ש, והיינו במקומות שנהגו לכתוב ב' גטין בשביל הרפ"א. ועיין טיב גטין מודעי סימן כ"א

כח אישטרוגא שם זה נהוג בנשים בעיר שאלוניקי יע"א. ועיין הריב"ש סימן ר"ז. והרב הנזכר שם כתב דמנהגם לכותבו ביו"ד אחר האל"ף ובטי"ת ואלף סוף תיבה. כיון שהוא שם לעז ספרד עי"ש. וכן הסכים הרב גנזי חיים ז"ל באות ג' סימן ז"ך

כט אישפיראנשא (הוא פי' תקוה בלשון ספרד) ובקונטרי' שמות כתוב איספיראנסא בסמ"ך. והרב הנז' שם העלה לכותבו בשי"ן שכן נהגו עי"ש. ונראה דאם כתבו בסמ"ך שפיר דמי. ועיין י"א אות זה. ועיין בספרי תע"ל ח"ג בקונטריס אגרת שבוקין סימן ט"ו

ל אישפירא הוא קיצור שם איספיראנסא כמ"ש בספרי תעלומות לב ח"ג בקונטריס אגרת שבוקין סימן ט"ו

לא איסתראפולה שם זה כתוב בקונטריס הריק"ש וכן קורין אותם בא"י ובמצרים. ולכן כותבים כמו שהוחזק שם. ובה"א לבסוף דאפשר דנגזר מלה"ק משם שרה או אסתר. וגם המליצה הוא לשון יוני ובקושטא מפילין האל"ף וכותבים סטרופולה. עיין באריכות בתשובת מהרי"ט אה"ע סימן י"א. ובספר שמות דק"ב הרב הנז' שם

לב איסתייתה שם זה כתוב בקונט' הריק"ש והוא לשון ערבי כלומר גבירה ויראה דביו"ד אחד בין ב' התוי"ן הוה סגי וצריך לדעת פתרון שלהם למה כותבים בב' יודי"ן הרב הנז' שם. ובספר חיים שאל ח"א סימן ל"ח ושם הביא משם רבני מצרים שכתבו איסתותה בוי"ו במקום ב' יודי"ן

לג אישטאשו הובא בי"א אות זה והעלה לדידן לכתוב באל"ף בתחילת התיבה ויו"ד בין אל"ף לשי"ן עי"ש. ועי"ל באות ש'

לד אישטימאדא שם זה יכתבו בשי"ן וטי"ת ואל"ף לבסוף. ואם כתב סמ"ך ואל"ף אין עכוב. י"א אות זה בשם מהרא"ם ז"ל

לה אישקוגידא הובא בי"א משם מהרא"ם ז"ל, ויש כותבים בזין במקום ג' ותלוי במבטא המקומות

לו אירמוזא בלשון ספרדי פירושו יפה. ויש סוברים לכותבה בה"א בתחילת תיבה עי"ל באות ה'

לז אלגוהר גוהר הוא פירוש שם אבן טובה בערבי. וא"כ שם העצם הוא גוהר. ואותיות א"ל הם במקום ה"א הידיעה. ועיין רש"י בפרק הנשרפין דפ"ב בתיבת אקום. והעלה הרב הנז' שם שיש נשים נקראות גוהר ויש נקראות גוהרה ויש נקראות אלגוהר. ומי שקורין אותה אלגוהר כותבים כן. ויש כותבים אלגוהאר באל"ף בין ה"א לרי"ש. והנכון לכותבו חסר אל"ף ע"ש. ועיין י"א אות זה שכתב שלא הבין כונתו וכונת הרב פשוטה דכיון דיש קורין אלגוהר בציר"י ויש בפת"ח כשכותב בה"א לבד אתי שפיר לכל הנוסחאות ודו"ק

לח אלוו בב' ווי"ן לבסוף. הובא בס' דבר שמואל ארדיטי סימן י"ח במעה"ג גט מ"ח

לט אלטא דונא (הוא פירוש אשה ארוכה). כותבים שם זה כשם אורה בואינא נראה כתיבה אחה יותר מב' תיבות. וכותבים בטי"ת ואל"ף לבסוף הרב הנז' שם

מ אליגריאה משפט כתיבתו באל"ף וה"א בסוף (והוא פירוש שמחה בלעז ספרד) וכ"כ שם זה בב"י סימן קכ"ט והריב"ל ח"ד סימן י"ב. ואע"פ ששם זה הוא בלעז כותבים ה"א לבסוף משום דהפת"ח הוא באל"ף דהאל"ף היא נעה וכותבים ה"א אחריה להורות על הפת"ח שתחת האל"ף ואין דרך לכתוב ב' אלפי"ן זא"ז ובלה"ק כותבים ה"א אחר ה"א כמו בלהה אבל בלשון לעז לא נהגו לכתוב ב' אלפי"ן הרב הנזכר שם. ואם יש לה שם אחר אם ראוי לכתוב המכונית או דמתקרית. עיין דברי אמת בקונט' ט"ו סימן נ"ו. ואם יש לכתוב שם העברי תחילה. עיין להרב ז"ל סימן כ"ח

מא אליגרא שם זה הובא בספר שמות דע"ג ע"ב ופירושו שם שמחה בלעז

מב אלטון פירוש זהב בלשון תוגרמה. ובדמשק נוהגים לקרות כן לנשים ובא מעשה לידינו וכתבנו כן ע"פ כתב רבני דמשק יע"א

מג אלווא בב' ווין ולא בב' י"א משם מהרא"ם ז"ל

מד אלחאווקא (הוא שם עשב נותן ריח) מהר"א מוטאל ז"ל כתב לכותבו בב' ווי"ן אחר האל"ף. וכתב הי"א אות זה לא ידעתי למה כתבו חסר אל"ף בין ב' ווי"ן לקו"ף.