שו"ת תעלומות לב חלק ד קמג

אידא אידיא וכולן באל"ף לבסוף כמ"ש בספר שמות גטין אות אי, ויש שם זה בלשון ערבי. ובעי"ן בתחילה והוא מלשון יושר כמו שם ג'וסטה בלשון ספרדית

ויו אדיירי שם אשה כ"מ כתוב בגטין שנתנו בב"ד של מהרא"א י"א שם

זיין אומורפיא שם יוני הוא פירוש שם יפת תואר כמו אירמוזא בלעז. וכותב אותו באל"ף לבסוף וצ"ע אם נכתב ביו"ד אחד או בב' יודי"ן כשם ג'וייא ובילייא. ועי"ל בשם אורדואינייא. הרב הנזכר שם. ובר"ל שזה תלוי במבטא. ובי"א אות זה כתב לשאול לסופרים הבקיאים עי"ש

ח אורדואינייא שם זה נהוג אצל בני ספרד. אבל יש מדינות שכותבים אורדיניאה ויש כותבים אורדואיניה. וכל מדינה ומדינה יכתבו כפי לשונם ומבטאם של מקום הכתיבה והנתינה וכיוצא בזה כתב מור"ם סוס"י קכ"ט. ועיין להריב"ל ח"ג סימן יו"ד בשם פאלומבה יע"ש. ומשפט כתיבת שם זה בב' יודי"ן אחר הנו"ן ובאל"ף לבסוף. ועיין י"א אות זה ובאות הקודם

ט אורא בוינא עיין תומת ישרים סימן ק"פ ה"ד הרב הנזכר שם. והעלה לכתוב באל"ף לבסוף ובאמצע. ולכתחילה יכתוב כעין תיבה אחת ונראית כב' תיבות. ואם כתב בתיבה אחת לגמרי או בב' תיבות לגמרי הגט כשר. ואם כתבם בב' שיטות הגט פסול ודיינינן ליה כספק מגורשת ע"ש. ופירוש שם זה שעה טובה בלשון ספרדי. ולפי המבטא שלנו צריך לכתוב אורא בואינא באל"ף אחר הוי"ו ועי"ל באות ב'

יוד אורויליידו כתב מהרי"ט שמשמעתו זהב טוב והעלה הרב הנז' שם לכותבו בוי"ו אחד בין רי"ש ליו"ד ולא ויו ובית ע"ש הטעם

יא אורה שם זה כתוב בספר שמות בה"א בסוף תיבה. וצ"ל שהוא לה"ק דאי היה לשון לעז היל"ל באל"ף בסוף תיבה הרב הנז' שם. ולדידן ההפרש גדול בין אורה בלה"ק במבטא לאורא בלשון ספרד שהוא שעה כמו אורא בואינא כמש"ל. ולפי המבטא צריך לכותבו בה"א או באל"ף ודו"ק

יב אורוסול כותבים שם זה בסמ"ך ובתיבה אחת. נראה יותר מב' תיבות כשם אורא בואינא. ועיין בג"פ סימן קכ"ט ס"ק קל"ג וקכ"ד הרב הנזכר שם

יג אורו וידא הביאו מהריק"ש בקונט' ומשפטו דומיא דאורסול. ועי' בשם בת שבע. הרב הנז' שם. ועיין טיב גטין מודעי סי' א'

אונשה הובא בק"ה להראנ"ח וציינו הי"א אות זה. וכתב שבספר שמות כתוב שם אנושה ולא ידע פתרונה

טו אורולא יש נשים שנקראות כן. ואם כשנולדה קראוה אורו ואח"כ קרו לה אורולא יכתבו אורו דמתקריא אורולא. י"א אות זה משם מהרא"ם ז"ל. ונראה שהוא כשם רוזא רוזולא שרה שרולה וכדומה

טז אזהר כותבים אל"ף בראש תיבה שהוא שורש התיבה דבערבי הוא שם זהר. ובלעז אזהר ואינו שם קטנות. י"א אות זה משם הפה"א ח"א דפ"ח ע"ד

יז איזבואינא יש כותבים איזבואינא ביו"ד אחר האל"ף ורבו הכותבים אזיבואינא ביו"ד אחר הזי"ן. וכן העלה הרב הנז' שם. מפני שהזיי"ן בחירי"ק ונראה שהוא תלוי במבטא שאם קורין האל"ף הראשונה בחירי"ק או בציר"י צ"ל איזבואינא ובפתרון השם כתב הרב הנז' דבואינא הוא לעז טובה. אבל תיבת אזי לא ידע פתרונה. וע"כ נסתפק אם הוא תיבה אחת או ב' תיבות כמו אורא בואינא והעלה לכתוב לכתחילה בתיבה אחת. ואם כתב אזי בואינא בב' תיבות בשיטה אחת צ"ע אם יש להכשיר בדיעבד עי"ש. ולי נראה שפתרון אזי הוא עשי בלעז ספרד כלומר עשי טובה. ומינה שאם כתבו בב' תיבות בשיטה אחת דיש להכשיר כשם אורא. בואינא ועיין י"א אות זה מה שציין בזה. ושם זה הובא ג"כ בספר שער אשר א"ה סימן נ"א במ"ה סימן קס"ג

ה אידא באלף לבסוף כי הוא שם לעז. ועיין שדי חמד אות ג'. ובספר טיב גטין אות א' הביא שם אידיא אדא ע"ש

יט אילין בב' יודין ועי"ל בשם אירמוזא. ובלשון איטאלקי קורין אילינא

כ איליזא באל"ף לבסוף כי הוא שם לעז ובתשו' כתב סופר א"ה סימן נ"ז כתבו בעי"ן בתחילת תיבה כמנהגם ועי"ל באות ה'. ויש קורין ליזא והוא קיצור השם

כא איממא כך משפט כתיבתו בלשון לעז שחוצב בו, ולכן נכתב בא' לבסוף ובב' ממי"ן יען המ' הא' הוא בדגש והוא מעין לשם יששכר ולשם עבד אללה וכיוצא. ועיין להרב ז"ל בס' עז"ן באות יו"ד ואות עין. ואף שבכתבם נכתב בה' בתחילת תיבה, אנו כבר נהגנו לכתוב באל"ף יו"ד כשם אירמוזא וכיוצא ועי"ל בשם זה. ועי' לה' כתב סופר אה"ע סימן נ"ג ואכמ"ל

כב איריני שם זה מצוי אצל נשי בני רומאניא והוא תרגום שלום ונהגו לכתוב ביו"ד אחד בסוף. ויש כותבים בב' יודי"ן. ועיין להראנ"ח ח"א סי' ל"ו ולהרב הנז' שם מ"ש על דבריו

כג איריינולא כ"כ בס' אזן אהרן במה"ג סי' ל"ג ע"פ חכמי קושטא באל"ף יו"ד רי"ש ב' יודי"ן נו"ן וי"ו למ"ד אל"ף וכתבו שאינו נגזר משם ריינא אלא משם איריני ע"ש

כד אישטימטה עי' בקונט' הריק"ש ובתשו' מהרי"ט א"ה סי' י"א. ה"ד הרב הנז' שם. והעלה לכתוב באל"ף בריש תיבה ויו"ד אחריה ובשי"ן וטי"ת אחריה ובה"א לבסוף ע"ש טעם הדבר ועיין י"א אות זה

כה איישטרילייא הוא פירוש כוכב בלשון ספרד ומשפט כתיבתו הוא ביוד אחר האל"ף (ואם כתבו חסר יו"ד עיין מ"ש הרשב"א סימן רמ"ד בשם העיר איסקופיא ובתשו' מהרי"ל בשם לופ'אנטו ומהרי"ט אה"ע סי' י"א) ושי"ן אחריה (ואם כתב סמ"ך הגט כשר) וטי"ת אחריה (ואם כתב תי"ו יש להחמיר לכתוב גט אחר לכתחילה) ויו"ד ולמ"ד וב' יודי"ן ואל"ף בסוף כמשפט לשון לעז הרב הנז' שם. ועיין י"א אות זה מה שציין. ואם נקראת סטילא שפירושו ג"כ כוכב בלשון איטאלקי עי"ל באות ס'. ואם קורין אותה אישטרולה