שו"ת תעלומות לב חלק ד קמב

יח שלמה שקורין אותו ג'אמו אין לכותבו שהוא שם קטנות וגנאי ולשון משובש ואינו כינוי בפ"ע י"א אות זה משם מהר"י ן' נעים ז"ל ובעיקר שם שלמה. עיין דבר שמואל סי' ל"ד ובי"א אות זה שהאריך. ועיין בק"פ אות זה. ואם נקרא סלאמון עי"ל באות ס' ולקמן באות זה

יט שלבי בכפרים שבגלילות מצרים קורין כן לילדים לגעגוע וכן ראוי לכותבו. י"א בשם הרא"ה ז"ל וציין להרמ"מ ח"ב אה"ע סימן ח"י ועי"ל אות ג' בשם ג'יליבי

כ שלומיקיי כינוי לשלמה ומהרש"ה בק"ה כתב ז שלמה דמתקרי שלומיקיי הו"ד בי"א אות זה וכתב שם משם הדב"מ ח"א סימן ע"ב אות ב' שאם קורין אותו שלומו מלעיל אין כותבים אותו בגט. ונראה שאינו שם שלומיקו שנהגו לקרות לקטנות השם דאז ודאי דלא צריך לכותבו

כא שלמון יש שקורין כן למי ששמו שלמה עיין להרב שמן המשחה אות ק"י ובספר הוראה דב"ד אות מ' הביא מ"ש הרב חיים שאל ח"א סימן ל"ח אות ל"ה שהסכים שא"צ לכתוב שם סאלמון כי אם דוקא שלמה. והוה עובדא בטבת התרס"ו וכתבנו שלמה דמתקרי סלאמון חסר אל"ף בין סמ"ך ללמ"ד כמשפט כתיבתו בלשון ערבי והוכרחנו לכותבו יען כך היה עולה לס"ת ולא היה יודע לחתום והי"ל חותם וכתוב בשם סלאמון. ואחר שגם כ"ע קרו ליה הכי שפר קדמן לכתבו

כב שמואל יש מכנים אותו מוני או מולי עי"ל באות מ'

כג שם טוב כמו שם יום טוב. עיין ג"פ סימן קכ"ט ס"ק קל"ד. ועיין מחנה ישראל סימן פ"ז וס"ז

כד שמריה חסר וי"ו כמ"ש מרן סימן קכ"ט ועיין ג"פ שם ס"ק קי"ח. ובי"א אות זה האריך בזה. ובה"א לבסוף. וכתב בספר עבודת משא דפ"ז ע"ג שאם טעה וכתב באל"ף יש להכשיר ועיין גנזי חיים אות ג' סימן ל"ה ובספר מימר חיים שבספר חיים לעולם ח"ב אה"ע סימן ט"ל ס"ב. ובטיב גטין מודעי סימן כ"ו. ועיין הרדב"ז החדשות סימן תקנ"א דברי אמת קונטריס י"א סימן ח"ן מכתב מאליהו דג"ן ציינם הק"פ אה"ע אות זה

כה שניאור מלא. עיין הוראה דב"ד אות זה ועיין י"א אות זה שכתב שצריך לכותבו חסר יוד בין שי"ן לנו"ן. ואם חותם מלא ע"ש מה שכתב

כו שעבאן מלא באל"ף עיין מנהגי מצרים דטו"ב ע"א ובי"א אות זה כתב חסר אל"ף בין בי"ת לנו"ן. וכתב שהוא כינוי לשבתי ומלכים מדינ'ים אם ראוי לכתוב המ' או דמתקרי ואסיק לכתוב דמתקרי עי"ש שהאריך

כז שעיה הוא קיצור שם ישעיה ובספר הוראה דב"ד אות זה ובשה"נ אות ב' כתבו ישעיה דמתקרי שעיה ולא מצינו מה שכתבו בטעם הדבר ועי"ל באות יו"ד

כח שריה והמערבים קורין אותו זין י"א אות זה בשם מהרש"ו ז"ל

אות ת

א תמר תמרי יש אנשים שנקראים תמר. ויש מי שנקרא תמרי ואם מי שנקרא תמר יש שקוראים אותו תמרי כותבים תמר דמתקרי תמרי. הרב הנזכר שם. וצריך לחקור אם עיקר שמו איתמר

ב תמים שם עצם איש. הובא בי"א אות זה משם ש"ה למהרש"ו ז"ל

ג תנחומא באל"ף לבסוף. ואפילו רגיל לחתום בה"א כותבים באל"ף. ואי קרו ליה תנחום כותבים תנחומא דמתקרי תנחום, הרב הנזכר שם: ר

ד תשובה פם עצם איש י"א אות זא בשם מהרש"ו ומהר"א מוטאל ז"ל ובערי המערב יש הרבה נקראים כן לשם עצם ויש הרבה לכינוי משפחה

ה תאמו באל"ף אחר התי"ו. כ"כ בספר שש"א סימן קכ"ט בשם ספר זכות אבות ע"ש

שמות נשים

אות א

א אבגלי ידוע סברת מהרימ"ט לכתוב דמתקריא אבגלי ופשטה ההוראה אפילו לא נודע אם נקראת אבגיל ועיין באות שאח"ז ועיין בס' חיים לעולם ח"ב סימן ט' שהאריך הרחיב בהוראה זאת של הרימ"ט ואכמ"ל

ב אביגיל אבגלי אביגא עיין תשובת מהראנ"ח ח"א סימן ל"ד שצידד כמה צדדין והרב עז'ן בש"ה אות א' כתב שכונתו רצויה לכתוב אבגלי לבד כיון שלא נקראת אביגיל כלל. והביא משם ספר שמות שכתב משם מהרי"ט שהעלה לכתוב דמתקריא אבגלי. אמנם הרב ז"ל העלה שאם לא נקראת מעולם אביגיל שאין לכתוב דמתקריא אבגלי. דאיכא לעז אם יכתוב דמתקריא יתירה. אך אם נקראת מהעריסה אביגיל אע"ג שנשתקע וקורין אותה אבגלי כותבים דמתקריא לרמוז השם שנשתקע. ואע"ג דבשמות מחולקים יש מחלוקת אם יכתוב דמתקרי לרמוז השם שנשתקע. אבל בכה"ג ששם אבגלי הוא נגזר משם אביגיל לכ"ע כותבים דמתקריא לרמוז שם העצם. זולת הרב לחם רב סימן ל' שנראה חולק גם בכה"ג. ודבריו תמוהים וכמ"ש בג"פ סימן קכ"ט ס"ק ס"ח ופ"ז. ועיין י"א בש"ה באות זה שהאריך

ג אביגיל בב' יודי"ן דאזלינן בתר רובא. י"א באות זה בשם מהרש"ו ז"ל

ד אביגא כ"כ בשה"ג בהוראה דב"ד בשם אלטא

ה אדילה ביו"ד אחר הדלי"ת ובה"א לבסוף מנהגי מצרים די"ד ע"ב. ולא ידעתי למה כתבו בה"א לבסוף אחרי שאינו לה"ק ולא לשון ערבי ונראה שהוא אריכות משם אדיל המובא בספר נחלת שבעה סימן מ"ו בשמות הנשים. ויש נקראות אדא