שו"ת תעלומות לב חלק ד קמא

הר"א מוטאל ז"ל

אות ר

א ראובן מלא וי"ו ואם חותם בה"א רהובן יראה דאין משגיחין בחתימתו ואם קורין אותו רובין לקיצור אין צריך לכותבו דהו"ל כיצחק חקין הרב הנזכר שם

ב רבה רבא יש לדקדק אם המגרש שמו רבה או רבא באל"ף או בה"א ואם אינו ידוע כותבים בה"א ואם חותם באל"ף וכתב בגט בה"א אם לא ניתן יש לחוש ולכתוב גט אחר ואם כבר ניתן כשר ואם חותם בה"א ונכתב באל"ף יש להכשיר אף לכתחילה במקום עגון ושעת הדחק הרב הנז' שם ועיין טיב גטין מודעי סי' י"ח

ג רבינו ב"ד רבה דעה"ק ירושת"ו כתבו המ' רבינו ולא דמתקרי. ועיין הוראה דב"ד אות זה

ד רבן מי ששמו רבה וההמון קורין אותו רבן כותב רבה דמתקרי רבן ה' טיב גטין מודעי סי' י"ח

ה רחמים שם עצם וכך משפטו ככתוב ועיין י"א אות זה מה שציין. ואם קורין אותו קלימאנטי קלימאן קלוד כות' דמתקרי. ועי"ל באות ק'

ויו רחימה קי' שם רחמים. ויקרא אברהם סי' נ"ב

זיין ריזו במי שנקרא כן ועיקר שמו אברהם כותבים אברהם המכונה ריזו. כ"כ ה' דבר משה ח"א סימן ע"ב אות ז"ך

ה רידיש עיין מה שציין בס' בית אהרן בשה"ג אות רי"ש

ט רפאלי קיצור שם רפאל. ויקרא אברהם בקונט' שדה מגרש סימן נ"ה

אות ש

א שאול שחדי שחתי שחטי שחטה

שחתה שחדה מי ששמו שאול קורים אותו בערבי שחדי וכותבים שאול דמתקרי שחדי, ואם קורים אותו אישחדי אין חוששים לזה וכותבים שחדי. אך יש מקומות שבמקום שחדי בדלי"ת כותבים שחתי בתי"ו או שחטי בטי"ת ויש מקומות שכותבים ה"א לבסוף במקום יו"ד וזה תלוי במבטא המקומות. עיין להרב הנז' שהאריך. ועיין אדמ"ק ח"ב סי' מ"ד. ובהוראה דב"ד אות זה. ובי"א אות זה. וכתב שם משם מהרש"ו שהמערבים מכנין למי ששמו נתנאל בשם שחדי ויש מי שקורין אותו מהעריסה שחטה. כמ"ש בס' פאת ים אות ג' דס"ו ע"ד. ובגט הניתן פה בשנת התקצ"ט נכתב שחאתה באל"ף אחר החי"ת ותי"ו וה"א לבסוף

ב שאלתיאל באל"ף בין שי"ן ללמד ואפי' חותם שלתיאל חסר אל"ף אין משגיחין בחתימתו. הרב הנז' שם. ועיין הוראה דב"ד אות זה

ג שארל כך קורין הצרפתים למי ששמו קארל כמש"ל באות ק' ואם הוא חותם בצרפתית וקורין אותו כן צריך לכתוב שארל בשי"ן ואף שנכתב באותיות צרפתיות אנו כותבים כמו שנקרא ולא כמו שנכתב כמו שכתוב אצלי במ"א ועי"ל בש"ן אות ר'

ד שאשו עיקרו משם משה. ויקרא אברהם סימן ל"ג ובהגהת הרב מהרח"ך נר"ו כתב וז"ל יראה שכותבים משה דמתקרי שאשו. ועיין חיים שאל ח"א סימן ל"ח אות מ"א

ה שאהין באל"ף אחר השי"ן כן נכתב בב"ד של הרב רח"ם ז"ל כמבואר בספרו. טיב גטין ד"ג ע"א ועיין שם. ועיין י"א אות זה מה שציין

ויו שאלאמיאס בג' אלפי'ן. עיין דבר משה חאה"ע סימן י"ב ס"ה הו"ד בק"פ שם. ובי"א אות זה הובא בשי"ן לבסוף עי"ש. ועיין חיים שאל ח"א סימן ל"ח

זיין שבתי בלא אל"ף. כ"כ מרן ז"ל בסימן קכ"ט סכ"ט. ועיין ג"פ שם בס"ק קכ"ו שהאריך. ועיין מה שציין הרב הוראה דב"ד אות זה. ועיין י"א אות זה באורך היכא שחותם באל"ף שבתאי ובספר רב דגן במה"ג סימן ג' סשל"א כתוב שבתי המכונה שאפאטאן בג' אלפי"ן

ח שבתולו מי שנולד בשבת נותנים לו שם זה וקורין אותו ג"כ בשם שבתולו לכינוי ונכתב כן בתי"ו יען הוא נגזר משבת וכותב פלוני המכונה שבתולו. הרב הנזכר שם בשם תשובת הרח"ש סימן יו"ד ואם נשתקע שם העצם כותבים שבתולו לבד כ"כ הרב דבר משה ח"א סימן ע"ב ובספר רב דגן במה"ג סימן ג' סרכ"ב כתוב שבתוליו

ט שבנא שכנה עיין במה"ג סי' קס"ט הגהב"י אות קפ"ב ורי"ד ובי"א אות זה הביא משם הדמש"א דבין שכנא בכ"ף ובין שבנא בבי"ת שצריך לכותבו באל"ף לבסוף

יוד שושן ויקרא אברהם בשדה המגרש סי' ל'

יא שועה קיצור שם ישועה שם סימן ע"ה פ"ו וצ"ה בקונטריס שדה מגרש

יב שולימה כ"כ רבני עה"ק ירושת"ו. כמ"ש בהוראה דב"ד אות ש'. וכ"כ בספר שער אשר גט קט"ו ור"ע. וכ"כ במה"ג שבספר רב דגן סימן ד' סרפ"א

יג שולם שם עצם איש וכותבים וי"ו בין שי"ן ללמ"ד י"א אות זה בשם הר"א מוטאל ז"ל

יד שוקיד שם עצם איש. הובא בי"א אות זה בשם מהר"ש ויטאל ז"ל

טו שינגי שם עצם איש. י"א אות זה בשם מהרא"א ז"ל

טז שלום עיין להרב הנזכר שם שהאריך והעלה לכותבו מלא אף אם חותם חסר. ואם שמו שלום השי'ן בקמץ והוי"ו בשורו"ק עי"ש. ועיין מה שציין בזה בקונטריס הוראה דב"ד ומ"ש הוא ז"ל שם באות זה וטעמו ונימוקו עמו. ועיין טיב גטין מודעי סימן ל"ב ובמנהגי מצרים אות ש'

יז שלמיא כ"כ בתשובת הריב"ש סימן רי"ג ולא נודע אם הוא ט"ס וצ"ל שלמיה בה"א בסוף תיבה. הרב הנזכר שם ועין י"א אות זה שכ' שכות' חסר וי"ו לבסוף: