שו"ת תעלומות לב חלק ד קמ

מנחם דמתקרי פ'רחאט ובנקודה על הפ"א. הרב הנז' שם. ועיין י"א אות זה

כב פרחיא ביו"ד אחד ובאל"ף לבסוף. כ"כ ב"ד הגדול שבירושת"ו כמ"ש בהוראה דב"ד אות זה. ועיין י"א בשם מהר"א מוטאל ז"ל

כג פריסיאדו ביו"ד אחד בין סמ"ך לא'. כ"כ רבני עיה"ק ירושת"ו כמ"ש הרב הוראה דב"ד אות זה עי"ש שהאריך

כד פריגה עיין ויקרא אברהם סימן ל"א ופ"ח. ובענין הרפא נהגו במצרים בכל כיוצא בזה שכותבים רפא למעלה רחוק מעט ואין מקרבין אותה על האות. כ"כ הרב מחנה ישראל סי' פ"ז סי"א

כה פראגני ויקרא אברהם סימן ע"ב בשד"מ

כו פרנס שם עצם איש. י"א אות זה משם מהר"א מוטאל ז"ל

כז פרת כותבים חסר וי"ו בין פ"א לרי"ש אף שחותם מלא ואם כתבו מלא בדיעבד כשר. י"א אות זה בשם מהר"א מוטאל ז"ל

אות צ

א צאלח כ"כ ב"ד רבה דעיה"ק ירושת"ו כמ"ש בהוראה דב"ד אות זה. וכ"כ במה"ג שבספר רב דגן סימן ד' ותע"ה

ב צדוק מלא וי"ו ואם כתבו חסר הגט פסול. הרב הנז' שם בס' עז"ן

ג צדיק אם הוחזק בשם זה כותבים כך ולא חיישינן שהוא קיצור שם צדוק. הרב הנז' שם והאידנא שכיח טובא מי ששמו צדיק

ד צדק הוא שם בפ"ע ולא חיישינן שהוא קיצור שם אחר כמש"ל הרב הנז' שם

ה צדקה בה"א לבסוף ואף אם חותם באל"ף אין משגיחין בחתימתו. וחם עבר וכתב באל"ף לבסוף אף אם חותם בה"א יש להכשיר בשעת הדחק ועגון. הרב הנז' שם

ויו צורי אם הוחזק בשם זה לא חיישינן שמא שמו צורי שדי וקיצרו וקרו ליה צורי ובגט אחד שהוחזק לפנינו שהוא צורי די אפילו לכתחילה. עיין להרב הנז' שם. ועיין י"א אות זה שכתב להצריך ב' גטין עי"ש

זיין צורי שדי יר"ל לכותבו כעין תיבה אחת נראין כב' תיבות באופן שיהיה כראה תיבה אחת יותר מב' תיבות ואם כתבו בתרי שיט הגט פסול. הרב הנז' שם

ח ציון בספר שמות מייתי באות ב' בן ציון ובאות צד"י ציון וכתב הרב הנז' שם. ואני לא ראיתי מי שנקרא בן ציון אבל ראיתי מי שנקרא ציון וכשהוחזק לפנינו בשם ציון לא חיישינן שהוא קיצור עי"ש ועי"ל באות ב'. ואם נקרא וינטורא כותבים דמתקרי. ועיין דברי אמת קונטריס י"א סימן נ"ו הו"ד בק"פ אות זה

ט צפנה המכונה ג'יליבי כ"כ בספר רב דגן במה"ג סימן ג' סכ"ב

יוד צפן הובא בס' דבר שמואל ארדיטי גט קכ"ח במזה"ג

יא צרונה בה"א לבסוף כ"כ הרב מהרש"ח ז"ל בשנת התר"ו ישראל המכונה צרונה שנתברר לו שבמערב החיצון קורין למי ששמו ישראל צרונה ובה"א לבסוף

אות ק

א קאראנפיל הוא שם של גנאי ואין כותבים אותו. י"א אות זה בשם פה"א ח"ג דל"ב

ב קארל קארלו הוא שם איטאלקי ובלשון צרפת קורין שארל וכותבים לפי מה שרגילים הרוב לקרותם ולפי חתימתם כיון דהכל הוא שם אחד אלא שמשתנית ההברה לפי הלשונות ועיין בתשובת מהר"ם שיק סי' קי"ג וקי"ד

ג קאפיל הוא כינוי וכותבים אותו כן. י"א אות זה בשם בארות המים דר"י ע"ג

ד קונפראדו הוא כינוי וע"כ כותבים פ' המכונה קונפראדו ובמשפט כתיבתו יש קורין במ' קומפראדו ע"כ הולכים אחרי רגילות אנשי העיר וכותבים כמו שרגילין. ואי איכא הכי ואיכא הכי כותב כאחד מהם או בנו"ן או במ"ם ואי קרו ליה בנו"ן וטעה הסופר וכתב במ"ם יש להכשיר אפילו לכתחילה בשעת הדחק ומקום עגון הרב הנז' שם

ה קונורטי הוא כינוי וע"כ כותבים פ' המכונה קונורטי. וכותבים בטי"ת ולא בתי"ו. ועיין הוראה דב"ד אות זה. ועי' טיב גטין מודעי סי' כ"ג

ויו קונסול ראיתי איש אחד שנקרא כן ועיין י"א בשם קונסולה. ובמנהגי מצרים בדי"ז ע"א כתב קונסול בשם אשה עי"ש

זיין קוריסי שם עצם איש וכותבים בקו"ף ובסמ"ך ואם כתבו בשי"ן אין קפידא. י"א אות זה בשם מהר"א מוטאל ז"ל

ח קייאמאל הוא כינוי וכותבים פלוני המכונה קייאמאל. כ"כ בטיב גטין מודעי סימן מ"ה וכ"כ בי"א אות זה בשם מהרא"א ז"ל. ואסיק הרב לכתוב דמתקרי ולא המכונה ע"ש ומשפט כתיבתו בקו"ף ושני יודי"ן אחר הקו"ף ושני אלפי"ן. עיין פאת ים דס"ח ע"ב ובספר גנזי חיים אות ג' סימן ל"ה וסימן נ"ה וז"ן וס"ד ועי"ש לענין כתי' המכונה או דמתקרי. ועיין לחם שלמה דקנ"ז ע"ב

ט קירידו הוא פירוש שם ידיד בלשון ספרד וצריך לכותבו מלא בב' יודין כן העלה הרב י"א אות זה

יוד קולונימוס עיין בספר שמות להרב הנזכר שהעלה לכתוב חסר וי"ו בין קו"ף ללמ"ד ומלא וי"ו בין למ"ד לנו"ן ויו"ד בין נו"ן למ"ם ווי"ו בין מ"ם לסמ"ך עי"ש שהאריך

יא קלימינטי קלימאן למי ששמו רחמים קורין בלשון איטלקי קלימינטי ובלשון צרפת קלימאן וע"כ צריך לחקור בעיקר שמו ויש כותבים כלימינטי בכ"ף ונראה לי דהכי עדיף לפי סדר כתיבת הלועזים. ויש שקורין למי ששמו רחמים קלוד וכך משפט כתיבתו

יב קרישקש חסר א' בין קו"ף לשי"ן ואם כתבו מלא אין קפידא. י"א אות זה בשם