שו"ת תעלומות לב חלק ד קלח

ואם רגיל המגרש לחתום עובדיה מלא כותבים אותו מלא וי"ו. ואם נסתפקו אם שמו עובדיה או עובדיהו בוי"ו לבסוף מסתמא כתבינן עבדיה ולא עבדיהו. הרב הנז' שם. ועיין טיב גטין מודעי סימן כ"ד ועיין אגורה באהלך דמ"ו ע"ב ובהוראה דב"ד אות זה ובי"א אות זה

ב עבד אללה מי ששמו עבדיה קרו ליה בלשון ערבי עבד אללה ויש קורין עבד אל כרים. ויש קורין עבד אל קדר. הרב הנז' שם הביא תשובת הרדב"ז כ"י סימן קל"ט, ושם עבד אללה נכון לכותבו בב' תיבות כעין תיבה אחת ויותר נראים שני תיבות מתיבה אחת. ואם כתב עבדאללה תיבה אחת לגמרי יש להכשיר. ואם כתבו בב' שיטין עבד בסוף שיטה ואללא בתחילת שיטה הגט פסול ודיינינן ליה בספק מגורשת וכותבים שם אללה בב' למדין וה"א בסוף תיבה כי הערבי הוא דרך לה"ק. ושם עבד אל רחום עבד אל כרים עבד אל קדר שלשה תיבות בהחלט ויכתבם בשיטה אחת, ואם כתב בתיבה אחת לגמרי. אפשר דיש להכשיר בשעת הדחק. ואם כתב בשני שיטין הגט פסול. ועיין בגט פשוט סימן קכ"ט סס"ק קל"ד. ותיבת אל כותבים חסר יו"ד וכרים ורחום וקדר חסר אל"ף בין קו"ף לדל"ת. ועיין טיב גטין מודעי סימן וי"ו. ועיין י"ח אות זה שכתב משם מהרש"ו ז"ל שמי שנקרא עבדיה קורין אותו הערביים עבד אל באקי עי"ש

עבדו אל עלם. עבדו אל שלם. עבדולה. עבד אל כרים. עבד אל רחים. עבד אל באקי. עיין באות דלעיל ועיין בתשובת הרא"ם. ח"א סימן ס"ו דקי"ו ע"ב. ועיין להרב הנז' שם בדט"ז ע"ב שהאריך

ד עגבאגי קיצור שם יעקב עיין ויקרא אברהם גע ע"ט וצ"ח

ה עוזר קיצור שם עזרא. ועיין להרב הנז' שם שהאריך אם צריך לכותבו עזרא דמתקרי עוזר אם לא. ועיין י"א באות זה שכתב בשם מהרש"ו ז"ל שנתברר ששם אביו היה עוזר וכתבו כן עי"ש

ויו עוזירא הוא ג"כ אריכות השם מעזרא. עיין להרב הנז' שם דאין צריך לכותבו ואם יכתוב באל"ף לבסוף כיון שהוא נגזר משם עזרא ע"ש

זיין עובד מלא בוי"ו ואם כתב עבד חסר הגט פסול. וקרוב בעיני להיות הגט בטל. הרב הנז' שם. ועיין י"א אות זה שהאריך בזה

ח עובידי יש להסתפק חם עיקר שמו עובד והאריכו לקרותו עובידי או היה שמו עבדיה וקצרו אותו וקראוהו עובידי והסכימו לכתוב אנא עובידי. ועיין בג"פ סימן קכ"ט ס"ק ס"ז וקצ"ב ולכתחילה יכתוב יו"ד בסוף תיבה ולא ה"א ואם שנה וכתב עובידה בה"א לבסוף אין להקפיד ויש להכשיר. עיין להרב הנז' שם

ט עוץ שם זה הובא בקונט' שמות הריק"ש באותיות עי"ן וי"ו צדיי ונקודה על גבי הצד"י להורות על מבטא הצד"י שהיא קרובה לדלי"ת דגושה כנהוג בלשון ערבי, עיין להרב הנזכר שם שכתב דטפי עדיף עוואץ מלא אל"ף והרב חיים שאל ח"א סימן ל"ח העלה לכתוב עוץ חסר אל"ף ותג קטן על הצד"י שכן נהגו בעה"ק בשם כצר לכתוב תג קטן על הצד"י. והרב בן שלמה באות ג' לאה"ע ס"א כתב שהם שני שמות עוץ ועוואץ

יוד עוואד עי"ן וב' ווי"ן ואל"ף ודלי"ת הרב הנז' שם. ועיין י"א אות זה מה שציין בזה. ובארצות אלו צריך לכתוב עוואץ בצד"י ונקודה כמ"ש באות שלפני זה

יא עוויצה שם זה הובא בי"א אות זה בשם מהרש"ו ז"ל

יב עזורה עיין ויקרא אברהם גט ט"ו ול"א

יג עזריה בספר שמות צ"ע אם יכתוב עזריהו. והרב הנזכר שם כתב דאין חוששין דשמו עזריהו רק אם נודע שהיה גדול במשפחה שהיה עזריהו שחוששין לכל יוצאי יריכו וכותבים עזריהו. וציין למ"ש בג"פ סימן קכ"ט ס"ק ק"ט וקכ"ב. ואם קורין אותו נצר אללה. עיין בשם עבד אללה ועי"ל אות ן'

יד עזרא באל'ף לבסוף. עיין ג"פ סימן קכ"ט ס"ק קל"ה ואם כתב עזרה בה"א לבסוף יש להקל ולהכשיר בדיעבד ושעת הדחק. ומי ששמו עזרא קורין אותו בערבי נצר וצריך לכתוב עזרא דמתקרי נצר. הרב הנזכר שם. ועיין הוראה דב"ד אות זה. וי"א אות זה מ"ש בשם מהר"א מוטאל

טו עטיה עיין ויקרא אברהם גט ס"ט. וכן מ"כ בקונטריס כ"י עטיה ביו"ד אחת ובה"א לבסוף. וכ"כ הריק"ש בהגהותיו סימן קכ"ט. ועיין להרב הנז' שם

טז עטיאש כן מ"כ בקונט' כ"י באל"ף ושי"ן לבסוף

יז עיאד כתוב שם זה בקונטריס שמות להריק"ש ועיין להרב הנז' שם פתרונו ובשם עיד שפירושו יו"ט. עיין חיים שאל ח"א סימן ל"ח דמי שבשם ישראל יכונה יו"ט. ורק הגוים קורין אותו עיד לא חששו לשם שקורין הגוים עי"ש מה שציין

יח עיוש עיין מה שציין בספר בית אהרן בשה"ג אות עי"ן

יט עיד פירושו יו"ט. עיין חיים שאל ח"א סי' ל"ח ה"ד לעיל אות י"ז בשם עיאד

כ עבו הוא כינוי לשם יעקב וראוי להשמיטו. כ"כ הי"א אות זה משם הפה"א ח"ג דל"א ע"ד והיינו ודאי שנודע שעיקר שמו יעקב ודוק

כא עמנואל עיין בספר שמות. ומור"ם סימן קכ"ט סל"ב. והרב הנז' שם העלה לכתחילה יכתוב עמנואל בריחוק קצת ויותר יהיה נראה תיבה אחת מב' תיבות. ואם כתבו בב' תיבות לגמרי בשיטה אחת כשר בדיעבד. ואם כתבו בב' שיטות יראה דהגט פסול. ודינינן לה כספק מגורשת וציין למ"ש בג"פ סימן קכ"ט ס"ק קל"ד וקל"ה. ואם קרו ליה מנואל עי"ל באות מ"ם. ועיין דב"מ ח"ג סימן י"ב אות זה. ובדס"ח ע"ד הו"ד בק"פ אות זה. ועיין להרב י"א אות זה

כב עקיבא ג' סברות בדבר והרב הנז' שם העלה דטפי עדיף לכותבו בה"א לבסוף אך אם המגרש נוהג לחתום באל"ף כותבים