שו"ת תעלומות לב חלק ד קלז

יא נצר אללה הוא כינוי בערבי לשם עזריה וכותבים אותו בב' תיבות בשיטה אחת ואם כתבו בתיבה אחת יש להכשיר. אך אם כתבו בב' תיבות ובב' שיטות יש לפסול. י"א אות זה. ועי"ל באות ע' בשם עבד אללה

יב נתנאל יש שקורין שחאתה למי ששמו נתנאל עיין י"א אות זה ולקמן באות שי"ן

יג נשא כן נכתב בגט וניתן פה נ"א בב"ד של משה הרב המפ"ה ז"ל בשנת התרמ"א

אות ס'

א סאסי ויקרא אברהם בשדה מגרש סימן ט"ל וצ"ו וכ"כ הרב מהר"ש חזן ז"ל בשנת זר"ת פה נא אמון

ב סהדי בה"א בין סמ"ך לדל"ת. כ"כ הבארות המים דק"פ. הו"ד הרב טיב גטין מודעי בסימן נ"ד. וכתב דאולי הוברר שכך שמו וכך חותם

ג סוסו קיצור שם יוסף. ויקרא אברהם בשדה מגרש סימן ל"ג

ד סויסי עיין ויקרא אברהם בשדה מגרש גט ט'

ה סימן טוב האריך הרב הנזכר שם והעלה דכתבינן ליה בב' תיבות. ומ"מ אם מקרב אותם שיהיו נראים קצת לתיבה אחת לא הפסיד עי"ש. ועי"ל אות יו"ד בשם יום טוב ובאות מ"ם בשם מזל טוב

ויו סיני שם עצם איש. י"א בחות זה משם מהרא"ם

זיין סילויו כך משפט כתיבתו בלשון איטאלקי. וכן כתבנו בטבת התרס"ה וכתבנו בב' ווי"ן ולא בבית רפויה מפני הרפא

סלם כתב בספר שמות דהשם שהוא בערבי כותבים אותו בסמ"ך. ה"ד הרב הנזכר שם וכתב משם מהרי"ט שכותבים סלם חסר אל"ף אחר הסמ"ך וחסר יו"ד אחר הלמ"ד. ובקונטריס השמות להריק"ש כתוב סאלים מלא באל"ף ויו"ד והעלה דהכי עדיף טפי כי אם משפט כתיבתו חסר וכתבו מלא אינו מזיק. ובהגה שם כתוב שאם כתב סאלם מלא באל"ף וחסר יו"ד ש"ד עי"ש. ועיין בקונטריס הוראה דב"ד ד"ך ע"א. שכ"כ בעיה"ק ירושת"ו תרכ"ד ועי"ש. ועיין י"א באות זה

ט סלאמה האריך הרב הנז' שם. והעלה לכתחי' לכתוב כן באל"ף אחר הלמ"ד וה"א באחרונה. ואם כתב ביו"ד וה"א באחרונה ע"ש שנראה דעתו להכשיר בדיעבד. ועיין י"א אות זה מה שציין

י סלים שם זה שכיח בין היהודים הערביים והוא הסמ"ך בשב"א והלמ"ד בחיר"ק. וכך משפט כתיבתו חסר אל"ף בין סמ"ך ללמ"ד וביו"ד בין למ"ד למ"ם ואם קורין אותו איסלים אין חוששים לזה וכותבים עיקר השם סלים הרב הנזכר שם

יא סלימאן סולימאן מי שנקרא סלימאן הסמ"ך בשב"א כותבים חסר וי"ו ומי שנקרא שמו סולימאן בשור"ק או בקיבוץ כותבים מלא וי"ו בין סמ"ך ללמ"ד ובכולם לכתחילה באל"ף אחר המ"ם ואם נכתב חסר אל"ף יש להכשיר אפילו שלא בשעת הדחק. ואם קוראין אותו איסלימאן אין חוששין וכותבים עיקר השם כמש"ל הרב הנזכר שם. ונראה דשם זה קוראים למי שנקרא שמו שלמה. ולכן כבוד הב"ד חקור דבר, ועי"ל. ועיין אורים גדולים לימוד קפ"ד דמ"ד ע"ג. ועיין י"א אות זה שכתב שאם חותם שולימן בשי"ן וחסר אל"ף בין מ"ם לנו"ן שיכתבו כן כיון שהוא נגזר משם שלמה

יב סלאמון מי ששמו שלמה קורין אותו סלאמון ומשפט כתיבתו חסר אל"ף אחר הסמ"ך ואחר הלמ"ד כותבים אל"ף. ואם קרו ליה בלה"ק שלמה ובערבי סלאמון אפשר שצריך לכתוב שלמה דמתקרי סלאמון. ואפשר דדמי לקיצור השם דאין כותבין רק עיקר השם וכן נראה עיקר. הרב הנז' שם. ועיין עבודת משא ד"ץ ע"ג ועיין בספר שמן המשחה במה"ג אות ק"י הו"ד בספר הוראה דב"ד אות מ' בשם משה ועי"ל באות ש' והוה עובדא במי שהיה חותם ג"כ בשם סנאמון וכתבנו שלמה דמתקרי סלאמון. ועי"ל באות ש'

יג סמנדר כן כתבו בירושת"ו בסיון תרי"א ועמ"ש בקונטריס הוראה דב"ד אות זה

יד סעודי כן כתב בקונטריס שמות להריק"ש ומשפט קריאתו הסמ"ך בשב"א והעי"ן בשור"ק והדל"ת בחיר"ק. ואי קרו ליה הד' בציר"י הי"ל לכתוב האל"ף בסוף כמו שם סעדה הרב הנז' שם

טו סעיד כ"כ בקונטריס שמות הריק"ש ובס' שמות ואין כותבין יו"ד אחר הסמ"ך. ועיין הריב"ש סימן קמ"ו הרב הנזכר שם. ועיין הוראה דב"ד אות סמ"ך ועיין ק"פ אות זה ויקרא אברהם גט מ"ז

טז סעדה כ"כ בקונטריס שמות להריק"ש ובספר שמות. וכותבים חסר אל"ף בין סמ"ך לעי"ן ובין עי"ן לדל"ת ובה"א לבסוף. ובעה"ק ירושת"ו כותבים סעדי ביו"ד לבסוף. הרב הנז' שם. ועיין ויקרא אברהם גט נ"ב ובספר י"א אות זה הביא משם מהרש"ו ז"ל בק"ה שכתוב סעאדה באל"ף בין עי"ן לדלי"ת

יז סעדיה בה"א לבסוף. כ"כ רבני עה"ק ירושת"ו ככתוב בקונט' הוראה דב"ד אות זה

יח סעדי עיין להרב טיב גטין מודעי ז"ל בסי' נ"ד שהאריך. ובספר י"א אות זה ובמה"ג שבספר שער אשר גט ק"ל. ועיין בהוראה דב"ד באות הסמ"ך בשם דמתקרי סעדיה בדנ"א ע"א

יט סעד אללה שם זה קורין הערביים למי ששמו סעדיה. וכך משפט כתיבתו י"א אות זה בשם מהרש"ו ז"ל

כ סעדאן שם זה הובא בספר טיב גטין מודעי סי' ח' ויקרא אברהם בשדה מגרש גט ל"ח ומ"ו

כא סעד כ"כ ה' מהרש"ח בשנת התר"ג וביאר שהוא שם עצם ואינו נגזר משם סעדיה. ואולם יש שעיקר שמם סעדיה וקורין סעד לקיצור או לגעגוע ולכן צריך לחקור על עיקר השם

אות ע

א עבדיה חסר וי"ו בין עי"ן לבי"ת. וחסר ג"כ בסוף כמ"ש המבי"ט. ובספר שמות