שו"ת תעלומות לב חלק ד קלה

יד מוני כינוי לשמואל ונסתפקו בזה ב"ד הגדול שבירושלים ת"ו והשמיטוהו כמבואר בהוראה דב"ד אות זה די"ט ע"א. ויש מכניס לשמואל בשם מולי, ועיין י"א אות זה מה שציין בזה ולעיל בשם מולי

טו מוכאי קיצור לשם מרדכי. ויקרא אברהם בגט פ"ו

טז מוריץ יש הרבה בכ"א שנקראים כן ובחתימתם בלשון צרפת חותמים מוריטץ. ובלשון איטאלקי מאוריסיו ונראה שדי לכתוב מוריץ בלא טי"ת ובצד"י לבסוף ועיין בתשובת מהר"ם שיק ז"ל אה"ע סימן קי"ח ודע שעל הרוב עיקר שמם משה. ויען ששם מוריץ הוא שם בפ"ע צריך לכתוב משה דמתקרי מוריץ. וע"ל בש"נ אות ז'. ואם קורין אותו מואיס א"צ לכתוב אלא משה כמש"ל

יז מזהיר שם עצם איש כמ"ש הי"א אות זה בשם מהרא"ם ז"ל

יח מזל טוב הוא שם איש ובסדר כתיבתו עיין י"א באות זה ובשמות הנשים

יט מיכאל כותבים מלא ביו"ד כמ"ש בסוף דניאל. ומי ששמו מיכאל וקרו ליה מיכל כתב בספר שמות משם רש"ל דא"צ לכתוב המכונה מיכל דקיצור השם הוא. ובעל דמשק אליעזר כתב דצריך לכותבו ואם לא כתבו אפילו בדיעבד פסול והרב ז"ל שם כתב שהפריז על המדה דבדיעבד הגט כשר עי"ש ובחיבורו ג"פ סימן קכ"ט ס"ק ע"ה ועיין פאת ים דס"ד גנזי חיים סימן ע"ה

ד' מיכל עיין באות הקודם ועי"ל באות יו"ד בשם יחיאל

כא מימון הוא שם אדם כשם אביו של הרמב"ם ז"ל וכתב בספר שמות משם מהרי"ט ז"ל אע"ג שיש ספרים שמזכירים המיימוני בשתי יודי"ן קושטא דמלתא אין בו אלא יו"ד אחד. וכן העלה הרב הנז' שם שיש לכותבו ביו"ד אחד ומלא וי"ו. ואם טעה הסופר וכתב בב' יודי"ן יראה דיש להכשיר בשעת הדחק. ואף אם המגרש נוהג לחתום מימן חסר וי"ו מ"מ בגט יכתבנו מלא ואם כתבו חסר וי"ו צ"ע אם יש להכשירו בשעת הדחק. עיין להרב הנז' שם וכן כתבו בעיה"ק ירושלים ת"ו כמ"ש בספר הוראה דב"ד אות זה

כב מירקאדו אינו שם עצם אלא בשעת מילה קורין אותו אברהם וכיוצא ואחר כך מפני איזה סיבה קורין אותו מירקאדו והוא כינוי בעלמא וע"כ כותבים אברהם המכונה מירקאדו. הרב הנזכר שם. ועיין הוראה דב"ד דח"י ע"א. ועיין טיב גטין מודעי סימן כ"ף

כג מישל מאשל מושמן עיין שה"ג ובס' הורא' דב"ד שם

כד מישאל כ"כ בעיה"ק ירושת"ו ונכתב ככתוב. וכמ"ש בס' תורת נזיר הובא בהוראה דב"ד אות זה

כה מינטיש כותבים פלוני המכונה מינטיש. שמן המשחה דנ"ב עבודת משא אות מ'. הו"ד בהוראה דב"ד שם ובמה"ג בספר שער אשר גט ק"ן כתב מרדכי דמתקרי מינטיש

כו מיני קיצור שם רחמים. ויקרא אברהם בגט ה'

כז מכלוף שם זה מצוי הרבה בין היהודים שבמערב וא"י ומצרים ומשפט כתיבתו בכ"ף ולא בחי"ת כמש"ל באות כ' ועיין להרב הנז' שם ועי"ל באות כי בשם כידר על הנחת הנקודה

כח מכאן קיצור שם מרדכי ויקרא אברהם גט ע"ו ופ"א

כט מלכי שם עצם איש. י"א אות זה בשם מהר"א מוטאל ז"ל

ל ממזר או שתוקי ואנופי איך לכתוב בשם האב עי' בש"ע סי' קכ"ט ס'ט ובס' חיים ושלום ח"ב סי' ס"ח ובספר מימר חיים סימן ט"ל אות ס"ט האריך הרחיב

לא כמל כתוב בספר שמות ממל בלי יו"ד אחר המ"ם הב'. וכן הוא בתלמוד ר"א בר ממל ע"כ. ועיין להרב הנז' שם שהאריך לענין שם אשה. ועי"ל בשמות הנשים אות מ"ם

לב מנדולין עי"ל בשם מענדל ועיין בספרי תעלומות לב ח"ג בקונט' אגרת שבוקין סימן ז' ס"ז מ"ש הגאון שארי ז"ל שראוי לכותבו באל"ף אחר המ"ם

לג מנואל שם זה שכיח בין היהודים השוכנים בערי אירופא ומסתמא הוא נגזר משם עמנואל אלא כי בהיות הם נוהגים לחתום בכתב הלועזים ובכתבם אין להם אות ע' ע"כ כשחותמים בכתב הגוים כותבים מנואל. ובכה"ג אם נודע דבשעת לידה קרו ליה עמנואל ואיכא מקצת דקרו ליה הכי אע"ג דרובא דעלמא קרו ליה מנואל כותבים עמנואל. ואין משגיחין בחתימתו. ואם כ"ע קרו ליה מנואל יראה לי שיכתבו עמנואל דמתקרי מנואל. ואם לא ידעינן איך היה עיקר שמו אז כותבים מנואל דוקא. הרב הנז' שם. וכתב שכן מצא בגליון למ"ח. הרב מהרי"ח זלה"ה עי"ש. ולי נראה שאם חותם מנואל בכתב הערלים הוא ראיה דעיקר שמו כן. כי מי שבקרא שמו עמנואל חותם בה"א בתחלה בכתב הלועזים כי אות ה"א משמש בכתבם במקום עי"ן כידוע. ואולי ג"כ שהוא קיצור שם עמנואל וע"כ צריך לחקור על עיקר השם

לד מנצור שם ערבי הוא. ומי ששמו אליעזר קורין אותו מנצור וכותבים חסר אל"ף בין מ"ם לנו"ן. כי כן משפט הכתיבה בלשון ערבי שאין כותבים אל"ף להורות על נקודת הפת"ח. הרב הנזכר שם

לה מסעוד עיין הריב"ש סי' קע"ו בשם מסעוד. ויש בין היהודים הערביים מי שנקרא מסעוד העי"ן בשור"ק. ובין הספרדים העי"ן בחולם. ובין כך ובין כך צריך לכותבו בוי"ו אחר העי"ן. ועיין להרב הנז' שם

לו מענדל בעי"ן אחר המ"ם וחסר יו"ד אחר הדלי"ת. ע"פ ס' הרב ב"ש ז"ל. כ"כ בעה"ק ירושת"ו. ועיין הוראה דב"ד אות זה שהאריך והוא כינוי לשם מכחם. ובלשון איטאלקי קורין למנחם מנדולין כמ"ש הלק"ט בקונטריס הגטין סימן ל"ח. ועי"ל

לז מעתוק כך משפט כתיבתו בעין ובקוף לבסוף כמ"ש מהריק"ש בשה"ג. ועיין להרב חיים שאל סימן ל"ה בשם מעתוקה: