שו"ת תעלומות לב חלק ד קלג

יט יקים כך הוא עיקר השם כי יקים לחוד ואליקים לחוד. כ"כ הרב חיים לעולם בסי' ל"ג סכ"ח

כ ירחם בספר שמות מייתי פלוגתא י"א שכותבים מלא וי"ו. וי"א שכותבים חסר ככתוב. זולת מי שנקרא ירוחם הרי"ש בשורק נראה דיש לכותבו מלא ע"כ. וכן העלה הרב הנז' שם וכתב שאפילו היה נוהג לחתום מלא לא משגחינן בחתימתו. ואם נקרא ירוחם הרי"ש בשורק וכתבו בהגט חסר וי"ו. עיין להרב הנז' שם

כא ירחמיאל עיין בכתבי מהרי"א סימן י"ח. ובספר ג"פ סימן קכ"ט ס"ק קכ"ח האריך ע"ש, ועיין י"א אות זה שהאריך

כב ירמיהו אם יש לכתוב בוי"ו לבסוף או חסר עיין מהרי"ו סימן ק"כ. ובס' שמות ולהרב הנז' שם שהאריך. ועיין בארות המים אה"ע סימן ל"ח. הו"ד בק"פ אות זה. ועיין י"א אות זה שהאריך בזה

כג ישועה כך משפט כתיבתו בוי"ו אחר השין וה"א לבסוף ככתוב. ואם נקרא פ'רג'ון עיין בספר שמות. ולהרב הנז' שם. ולקמן באות פ': ועיין הוראה דב"ד אות זה. ועיין י"א אות זה

כד ישמעאל שנקרא מליקו כותבים דמתקרי ולא המכונה. עיין בספר שמות. ולהרב הנז' שם

כה ישי ביו"ד בתחילת תיבה. ואף אם המגרש הוא מהלועזים שחותמים אישי לפי שהיו"ד שלהם הוא אי בכתב שלהם אפי"ה כותבים בגט ישי ואין משגיחין בחתימתו כיון שידוע שעיקר שמו משעת הלידה הוא מהשמות הכתובים בתורה. הרב הנז' שם

כו ישעיה אע"ג דברוב המקומות כתוב בוי"ו לבסוף, מ"מ רוב העולם נקראים ישעיה ולא ישעיהו ומסתמא כתבינן ישעיה ולא ישעיהו הרב הנז' שם. ובהגה שם כתיב משם ספר חינוך ב"י סס"י קל"ט דבנשתנה שמו מחמת חולי כותבים ישעיהו עי"ש, ועיין תשובה מאהבה סימן ב"ן אות י"ג. ה"ד הק"פ אות זה. ואם קורין אותו שעיה אין לכותבו כי הוא קיצור השם. עיין הוראה דב"ד אות ש'

כז ישראל יוסף היהודים מארץ יון המדברים בלשון יון קורין שם ישראל ישטאל ויוסף יוסטף ואין חוששים לזה. וכותבים ישראל או יוסף ככתוב. הרב הנז' שם

כח יששכר בב' שיני"ן ככתוב בתורה כ"כ בספר שמות. ואם נכתב בשי"ן אחד, הדבר צריך תלמוד אם יש להכשיר הרב הנז' שם. ואם נקרא בער עיין נוב"י מה"ת אה"ע הו"ד בס"ה מהרב שמן המשחה שכותבים בשין אחת

כט ישולה עיין י"א אות זה משם בארות המים דר"י ע"ג. דבר משה ח"ג אה"ע סי' ע"ב אות ח"י

ל ישרון חסר וי"ו בין שי"ן לרי"ש י"א אות זה בשם מהר"א מוטאל ז"ל

אות כ

א כהן כתב מרן בסימן קכ"ט סי"ט ובב"ה שלא נהגו לכתוב לא כהן ולא לוי וכן הוא המנהג בא"י וסוריא ומצרים. ובמקום שנהגו לכותבו והשמיטו הסופר. עיין ג"פ שם ס"ק ל"ה. ועיין להרב ז"ל שם באות כ'. ועיין להרדב"ז ח"א סימן פ"א ה"ד הק"פ אות זה שאם יש ב' יוסף ב"ש שכותבים כהן או לוי עי"ש. ואם שלחו גט ממקום שנוהגים לכתוב כהן או לוי למקום שאין כותבים או נהפך, עיין ג"פ סימן קכ"ט ס"ק ל"ו ובי"א אות זה ועי"ש עוד חילוק דינים בזה

ב כוכב מלא שכ"כ בפרשת בלק דרך כוכב מלא, ומ"ש בסימן י"א אות ה"ן ככב חסר ט"ס הוא כ"כ הרב פאת ים ז"ל במה"ג דס"א רע"א וכ"כ הרב חיים לעולם בסי' ל"ד ס"י

ג כידר הוא מצוי ג"כ בין היהודים הערביים ולמי ששמו אליהו קורין ליה כידר וכותבים בכ"ף ולא בחי"ת דחידר הוא שם אחר לכמה אנשים. ושמעתי שבמצרים כותבים כ'צ'ר כ"ף צד"י רי"ש וכותבים רפ"ה על הצד"י להורות על מבטא הצד"י שהוא כמין דל"ת ועיין לקמן בשם עוץ הרב הנז' שם. ועיין הוראה דב"ד אות כ' בשם זה שכותבים כצ'ר דמתקרי אליהו. ועיין י"א אות זה. שכתב שיש שקורין אותו כודרה וכותבים חסר יו"ד בין דל"ת לרי"ש וה"א לבסוף. ויש קורין כדר וכותבים אותו חסר אל"ף בין כ"ף לדל"ת ובין דל"ת לרי"ש וזה תלוי במבטה

ד כליפה שם זה מצוי בין היהודים הערביים והוא מלשון תמורה וחליפין. ואע"ג דבלה"ק הוא בחי"ת, מ"מ משפטו בלשון ערבי הוא בכ"ף וכך צריך לכתוב. עיין להרב הנז' שם באות חי"ת ואות כ"ף. ומנהג ירושת"ו לכתוב גט אחד בלא נקודה. הרב הנז' שם באות חי"ת וכן מנהגנו וכותבים בלא י"ף בין כ"ף ללמ"ד ובה"א לבסוף. ועיין הוראה דב"ד אות כ"ף, ובספר טיב גטין מודעי אות ט"ו ועיין י"א אות זה

ה כלף גם שם זה מצוי בין היהודים שוכני מערב והוא ג"כ מלשון תמורה וחליפין וכותבים בחי"ת

ויו כלף אללה כך הוא סדר כתיבתו כמ"ש הפה"א דפ"ג ע"ד. ועיין בס' הוראה דב"ד אות כ"ף באורך בשם זה. ובגט הניתן בשנת תרי"ג בב"ד ש"ש מהרש"ח ז"ל כתב שהניח נקודה הכ"ף לפי שקריאתה רפ"ה וכמנהג ארץ מצרים

זיין כלימינטי כן קורין באיטאלקי למי ששמו רחמים ויש כותבים אותו בקו"ף עי"ל באות ק'

ה כודרה כדר עי"ל ס"ג בשם כידר

ט כ'צ'ר בארץ מצרים קורין כן למי ששמו אליהו ועי"ל בשם כידר והרב מהרש"ח ז"ל בגט הניתן בב"ד בשנת התר"ג הניח נקודה על הכ"ף והצד"י וכתב שכן ראה במזה"ג לרבני מצרים נקודה על הכ"ף ופ' של מכ'לוף וכליפ'ה וכ'ומיסה

אות ל

א לאזאר הוא קיצור שם אלעזר וא"צ לכתוב הקיצור כמש"ל באות א'

ב ליזיר הוא קיצור שם אליעזר וא"צ לכותבו כמש"ל ועיין הוראה דב"ד אות א' ואירע מעשה