שו"ת תעלומות לב חלק ד קלב
Responsa Taalumot Lev part 4 132 · שו"ת תעלומות לב חלק ד · free full Hebrew text
Open in the reader →יהודה כן כתב הריק"ש ומדברי הרא"ש בתשו' סימן יו"ד בשם יאושע נראה דלא משגחינן בחתימתו וכותבים בה"א וכן נראה עיקר. ועיין בארות המים דקכ"ז ע"ד ודקל"ג ע"א הו"ד בק"פ אות זה. ואם כתב באל"ף יש להכשיר בדיעבד. אך אם לא היה רגיל לחתום רק בה"א וטעה הסופר וכתב באל"ף יש לחוש ולכתוב גט אחר. ואם הוא במקום עגון ובשעת הדחק. כתב בספר שמות שיש להכשיר. הרב הנז' בכפר עז"ן שם. ועיין הוראה דב"ד אות זה ומה שציין עוד. והעיקר לכתוב בה"א. ועיין חינוך בית יהודא סימן קמ"א ובספר חיים לעולם סי' י"א. ואם היה נקרא יודא בפי הכל וחותם כך אלא דלס"ת היה עולה בשם יהודה. עיין תשובה מאהבה ח"א סימן ב"ן אות ג' נו"ב מה"ב א"ה סימן ק"ז הו"ד בק"פ אות זה. ועיין י"א אות זה
ובעד שרגיל לחתום באל"ף נראה שאין ראוי לשנות חתימתו בגט כדי שלא יהיה שינוי מחתימתו בכל מקום ואין להקפיד בזה כיון שעדי מסירה כרתי. ועיין בס' עבודת הגרשוני סי' פ"א ולהכנה"ג בסי' ק"ל הגה"ט ט"ז
א יהושע כותבים בה"א אף אם רגיל לחתום באל"ף ואם כתב באל"ף יש מקום להכשיר בשעת הדחק ואף אם רגיל לחתום בה"א וכתב באל"ף יש להכשיר במקום עגון ושעת הדחק הרב הנז' שם. ואם הוא חותם בקיצור השם עיין הוראה דב"ד אות זה ועיין י"א אות זה
ויו יום טוב עיין הריב"ל ח"ג סימן יו"ד ובג"פ סימן קמ"ו ס"ק קל"ד. ומסקנא דמלתא שיכתוב יום טוב וכן כל שם שבסוף השם הא' מאותיות מנצפ"ך בב' תיבות בשיטה אחת. ונכון הדבר שיקרב התיבות שיהיו נראים קצת לתיבה אחת ויותר נראים ב' תיבות מתיבה אחת. ועיין י"א אות זה. ואם קורים אותו בונדי או בינדיטו עי"ל באות ב'
זיין יואש כתב בספר שמות בשם רש"ל שהוא מלא וי"ו ואם יש להסתפק אם שמו יהואש כמו שמצינו בכתוב כתבינן ב' גטין. הרב הנזכר שם. ח יונתן כתב בתה"ד סימן רל"ג דאם לא נודע אם שמו יונתן או יהונהן מסתמא כתבינן יונתן. וכ"כ מרן בסי' קכ"ט סכ"ה. ועי"ש בג"פ ס"ק ק"ך
ט יוסף מסתמא כתבינן יוסף ולא יהוסף. מיהו אי איכא דקרו ליה יהוסף ראוי לכתוב ב' גטין כ"כ מהרי"ט. והובא בספר שמות ואם איכא דקרו ליה יוסי ואיכא דקרו ליה יוסף כותבין יוסף דמתקרי יוסי. ועיין מ"ש מור"ם סימן קכ"ט סט"ו ואם טעה הסופר וכתב יאסף באל"ף במקום וי"ו כר"ל דהגט בטל. ואם כתב יוסאף באל"ף אחר הסמ"ך עיין תשובת הרימ"ט א"ה סי' י"א. הרב הנז' שם ובלשון הגוים קורין ליוסף זו'זיף בלשון צרפת או ג'וזיפי בלשון איטאלקי ונראה שא"צ לכתוב אלא יוסף לבד כמ"ש בס"ה למהר"י מינץ סימן ל"ג הו"ד בכנה"ג סימן קכ"ט הגהב"י צ"ה ועיין חתם סופר אה"ע סימן כ"ג שכתב שצריך לכותבו לפי שהם מכוונים לשנות שם ישראל לשם ארמאי עי"ש. ואתו הסליחה שאין כאן שינוי השם אלא שכך הוא הברתו בלשונם וכך מתרגמים שם יוסף הכתוב בתורה כמו שם יצחק שהם כותבים איזאק וכדומה ועי"ל בשם יצחק
יוד יוספיה כך היה חותם גדול א' שהי' במצרים ואם יש מי שנקרא כן כך הוא משפט כתיבתו הרב הנז' שם, ואם חותם המגרש יוסיפיה ביו"ד אחר הסמ"ך אין משגיחין בחתימתו דבמקרא (עזרא סימן ח') כתוב חסר. י"א אות זה בשם מהר"א מוטאל ז"ל
יא יונה יוניס מי ששמו יונה קורין אותו בערבי יוניס וכותבים יונה דמתקרי יוניס. י"א אות זה בשם מהרש"ו ז"ל
יב יואל טיב גטין סי' ה' הוראה דב"ד אות זה
יג יושע אם עיקר שמו כן כותבים כך חסר ה"א אחר היו"ד ועיין הוראה דב"ד אות זה
יד יחיאל וקרו ליה חיאל היה נראה לכתוב יחיאל דמתקרי חיאל כמשפט קיצור השם שהוא שם בפ"ע. אמנם בספר שמות בשם רש"ל כתב שאינו צריך. ועיין להרב הנז' שם. ואם יש לו עוד כינוי מיכל או איכל נתבאר משפטו בספר ג"פ סימן קכ"ט סקל"ה ויש מי שמכניס אותו פלוזיטו וכותבים יחיאל המכונה פלוזיטו. כן מצאתי כתוב בקונט' שמות כ"י
טו יחייה שם ערבי ובקונטריס שמות להריק"ש כתוב בב' יודי"ן אחר החי"ת ואל"ף בסוף תיבה. ומ"כ בהגה כתוב ע"ז וז"ל וכן הסכים הי"א ודע שמהריק"ש הביא שם זה באל"ף לבסוף. ובקונט' הגטין להרב מהר"י הלוי נזיר כתוב משפט השם ביו"ד אחת וה"א לבסוף ועיין ב"ש בשמות האנשים בשם חיא ע"כ ההגהה. ונראה שההגהה זאת היא מהרה"ג המפ"ה ז"ל כמתבאר מתוך קונטריס הוראה דב"ד אות י"ד בשם זה. ויש אנשים ששם העצם שלהם הוא חייא וקרו ליה יחייה אז כותבים חייא דמתקרי יחייה הרב הנז' שם
טז יחזקיה אם לכתוב בוי"ו באחרונה או חסר. ואם היה חותם יחזקי' ברפ"ה אחר היו"ד עיין תשובה מאהבה ח"א סימן ב"ן אות י"א הו"ד בק"פ אות זה
יז יצחק יעקב כותבים ככתוב אפילו שהמגרש הוא מהלועזים שחותמים בכתב שלהם איצחק יאעקב וכיוצא אין משגיחין בחתימתו כיון שידוע ששם העצם שלו הוא בלה"ק ועיין למהריק"ו שורש קס"ב ולהרב הנז' באות ישי וכ"כ הרב גנזי חיים ז"ל באות ג' סימן פ' ביצחק שהיו קורין אותו איזאקי וכתב יצחק לבד כיון שהוא קיצור השם עי"ש. ונראה דה"ה ליעקב שקורין אותו ג'אקוב ג'אק ג'אכומו וליוסף שקורין אותו ג'וזיפי אליהו אלי אלייתו וכיוצא וצריך להתישב בדבר. ועיין לקמן בשם ישי. ובגט הניתן בב"ד של הרב מהר"ש חזן ז"ל בשנת התקצ"ג כתב יצחק לבד אף שהיו קורין אותו איזאק וביאר כי הוא קיצור השם וא"צ לכותבו. וה"ה אם קורין אותו זאכי איזאכי שאין לכתוב אלא יצחק לבד והאריך בזה. ועי"ל באות זה בשם יוסף ועיין בספר חיים שלום ח"ב סימן ס"ד. ואם קורין אותו זאכיתו עי"ל באות ז'. ובערי המערב קורין ליעקב בשורוק יעקוב ואין כותבים אלא יעקב ג"פ סימן קכ"ט ס"ק ס"ט