שו"ת תעלומות לב חלק ד קלא

לעולם בסימן ל"ד סע"ה וצ"ג שביאר שאף שקורין אותו אידאר באל"ף כותבים בחית שכן משפט כתיבתו

יג חכם מי שנקרא בשעת מילה בשם אברהם ומשום עגמת נפש אם נולד אחר מיתת אביו או זקנו קורין אותו חכם ואין קורין אותו בשמו אלא בעלית ס"ת כותבים אברהם המכונה חכם הרב הנז' שם. ואם קורין אותו חכאמגי עיין נח"ב ח"ב אה"ע סימן י"ז שהעלה לכתוב פלוני המכונה חכאמגי עי"ש. ובסימן י"א אות זה הביא משם הבארות המים אה"ע סימן מ"ד לכתוב דמתקרי חכם ע"ש, ועיין לח"ש בקונטריס ע"ד ועיין קול אליהו ח"ב סימן פ"א ובמש"ל בשה"ן אות ר' בשם רוביסה

יד הכמון עיין ויקרא אברהם בקונטריס שדה מגרש סימן יו"ד

טו חליפה חלפון עיין להרב הנז' באות ח'. ועי"ל באות ך' כי משפט כתיבתו הוא בכ"ף

טז הלקיה ברוב המקומות בנביאים כתוב בוי"ו ובתלמוד אשכחן בכל המקומות בלא וי"ו אלמא דסבירא ליה דהוי"ו בשמות אלו אינם אלא לתוספת השם. עיין להרב הנז' שם

יז חנינא כך מוזכר בתלמוד באל"ף לבסוף ובספר שמות כתב משם רש"ל שראוי לכתוב בה"א לבסוף. והרב הנז' שם העלה דכיון דיש חנינא באל"ף ויש בה"א כל כה"ג הולכים אחר חתימתו ואם נסתפק לנו כגון שפעם חותם בה"א ופעם באל"ף (או שאינו יודע לחתום) וכן באבי המגרש והמתגרשת לכתחילה ראוי לסדר ב' גיטין אחד באל"ף ואחד בה"א ואם הדבר נחוץ יסדרו גט אחד בה"א ואם כתב בא' יש להכשיר בדיעבד ע"ש

יח חנניה במקרא כתוב בה"א ובש"ס כתוב באל"ף ולכן ראוי לכתוב כפי מנהג חתימתו אם באל"ף או בה"א. ואם יש ספק אם שמו חנניה או חנניהו מסתמא כותבים חנניה ולא חנניהו הרב הנז' שם. ועיין הוראה דב"ד אות זה שיש קורין אותו גראסיין או גראסייאכו עי"ל באות ג' ועיין י"א אות זה

יט חננאל אם הם קורים אותו חנן כותבים חננאל דמתקרי חנן ואם נקרא מרזוק בלשון ערבי כותבין מרזוק. עיין י"א אות זה ועי"ל אות מ'

כ חנין יש לכתוב ביו"ד. דב"ש סימן רמ"א בהגה שם, ובערי המערב יש מי ששמו, חנן וכך סדר כתיבתו בלי יו"ד ע"כ צריך לחקור על טיב השר. ועיין ק"פ אות זה. ויקרא אברהם בקונטריס ש"מ אות ט'. ועיין י"א אות זה ובגט הניתן פה נ"א בב"ד ש"ש מעלת הרב מהר"ש חזן ז"ל בשנת התקצ"ב כתב חנן בלא יו"ד. וכתב שבארץ מצרים לא נהגו לקרות אלחנן אלא חנן לבד

כא חסן שם זה שכיח בין הערבים ופירושו עשיר ואין כותבים א' כי בערבי אין רגילים לכתוב אותיות לרמוז על הנקודות כי הוא קרוב ללה"ק הרב הנז' שם. ואני לא ראיתי בערי מערב מי שנקרא בשם חסן בין היהודים רק משפחה גדולה: יש שכינוי משפחתם הוא חסאן וחותמים בא' אחר הסמ"ך וגם בין הגוים יש הרבה ששמם חסאן והוא בא' אחר הסמ"ך כי כך משפט כתיבתו בערבי

כב חסדאי עיין טיב גטין מודעי סימן ג"ן

כג חת יש מי ששמו חזקיה וקורין אותו חת ויש מי ששמו יחזקאל וקורין חת עיין י"א באות זה שהאריך ועיין בספר נח"ש סימן מ"ו

אות ט

א טאוס כותבים אותו בטי"ת ולא בתי"ו. הרב הנז' שם. וכן מצאתי בקונטריס שמות הגטין אות ט' כתוב שם זה בטי"ת ובסמ"ך באחרונה

ב טוביה מסתמא יש לכתוב טוביה חסר וי"ו באחרונה. הרב הנז' אות זה

ג טובי שם עצם איש וצריך לכותבו מלא. י"א אות זה בשם מהר"א מוטאל ז"ל וכ"כ בס' פאת ים אות ג' דס"ב סע"ב והוא ג"כ שם משפחה

ד טורדוס ברוב המקומות כתוב בטי"ת בתחילה ומיעוט מקומות כתוב בתי"ו. והעלה הרב הנז' שם לכתוב בטי"ת כהוראת הת"ה סי' רל"א ופסקו מור"ם סימן קכ"ט סל"א בכל כינוי שצריך לכתוב תי"ו או טי"ת כותבים טי"ת עי"ש ואם המגרש אומר ששמו טודורוס בוי"ו אחר הדל"ת יכתבו כן. הי"א אות זה בשם הרא"ם ז"ל. ועיין פאת ים אות ג' דס"א ע"ב וע"ג ובספר חיים לעולם סי' ל"ד סמ"ד כתב שלא יוכל להלום דברי מהר"א מוטאל שהביא הי"א בשם זה ע"ש. ונראה שהבין שמ"ש הרא"ם שיכתבו חסר וי"ו אם אין המגרש חותם בוי"ו שכונתו על הוי"ו שאחר הטית. והאמת שכיוין על הוי"ו שאחר הדלי"ת כמבואר שם

אות י

א יאיר בספר שמות כתב שהאשכנזים שקורין יאר בצירי כותבים חסר יו"ד. וכתב הרב הנז' שם דבין הספרדים מצוי שם וכלם קורין יאיר בחיריק וכותבים יאיר מלא ביו"ד. ואם טועה וחותם יהיר בה"א אין משגיחין בחתימתו וכותבים באל"ף ע"כ. ועיין י"א באות זה

ב יאשיה במלכים וד"ה כתוב בוי"ו לבסוף והמתרגם מתרגם פעמים בוי"ו לבסוף ופעמים בלא וי"ו ובתלמוד אשכחן בלא וי"ו ולכן יש להסתפק אי סגי בגט אחד או בב' גטין ובסתם בנ"א אפשר שעיקר שמם יאשיה בלא וי"ו. ועי"ל בשם גדליה ואם טעה הסופר וכתב יושיה וי"ו במקום אי יראה דהגט פסול. ואפשר שיש להכשיר במקום עגון ושעת הדחק ה הרב הנז' שם

ג ידידיה בספר גט פשוט סימן קכ"ט ס"ק קל"ד האריך. ושם באות זה העלה שיכתוב אותו בב' תיבות כעין תיבה אחת ויותר נראים כב' תיבות. ואם כתבו בתיבה אחת לגמרי יש להכשיר בשעת הדחק ואם כתבו בב' תיבות ובב' שיטות הגט פסול ע"כ. ועיין הוראה דב"ד אות זה ובי"א אות זה. ובשאלוניק נוהגים לקרות למי ששמו ידידיה גלידיה ועי"ל אות ג'

ד יהודה אם היה רגיל לחתום באל"ף אחר היו"ד מפני כבוד השם כותבין יאודה דמתקרי