שו"ת תעלומות לב חלק ד קל

כחלת שבעה בקונטריס שמות הגטין דפ"ד ע"ב. עיין הוראה דב"ד שם

ה ויטא אם נקרא בשם חיים כותבים חיים דמתקרי ויטא. עיין בספר הוראה דב"ד אות ו' שהאריך. ועיין חיים לעולם סימן ט"ל סנ'ה ועי"ל אות ב' והכי עדיף טפי מפני הרפ"א

ויו ויטוריו מי ששמו חי או חיים קורין אותו ויטא או ויטוריו ויותר נכון לכותבו בוי"ו בתחילה מפני הרפ"א

זיין וינטורא הוא לעז שם גד ואם נקרא מהעריסה בשם גד כותבים גד דמתקרי וינטורא ואם מעת המילה נקרא וינטורא כותבים אותו לבד ואם יש לכותבו בה"א או באל"ף. עיין להרב טיב גטין מידעי סימן נ' שנראה דאזלינן בתר חתימתו. ואם חותם בה"א כותבים בה"א ואם חותם באל"ף כותבים באל"ף עי"ש. ועיין י"א באות זה משם מהר"א מוטאל ז"ל שצריך לכותבו באל"ף לבסוף

ח וילייסיד שם עצם וכך משפט כתיבתו וי"ו יו"ד למ"ד ב' יודי"ן סמ"ך יו"ד דל"ת. ואם כתב שי"ן במקום סמ"ך אין קפידא אך אם כתב תי"ו לבסוף במקום דל"ת אם הוא שעת הדחק ואין שהות לכתוב אחר יגרור התי"ו ויעשינה דל"ת ואם אי אפשר נראה שאינו מעכב. י"א אות זה בשם מהרא"ם ז"ל. ועיין במה"ג בסו"ס שער אשר גט ר"ד

אות ז

א זאקיתו כן קורין למי שנקרא יצחק בשם זאקיתו וצריך לכותבו בקו"ף ותי"ו כמ"ש בס' תע"ל ח"ב סימן י"א כיון שנגזר משם יצחק ואם חותם זאכיתו בכ"ף אין משגיחין בחתימתו

ב זבולון במחלוקת הוא שנוי אם כותבים אותו בב' ווי"ן או וי"ו אחד. ובספר שמות מסיק דטפי עדיף לכותבו בב' ווי"ן. ועיין להרב עז"ן ז"ל אות זה שהאריך וכתב דאזלינן בתר חתימתו כיעו"ש והי"א אות זה כתב משה מהרש"ו ז"ל להצריך ב' גטין

ג זוסמן חסר אל"ף בין ס' למ' ובין מ' לנו"ן הוראה דב"ד שם

ד זין שם זה שכיח בין הערביים ופירושו יפה אירמוזו בלע"ז וכותבים אותו ביו"ד אחת הרב הנז' שם ומ"כ בהגה כ"י וז"ל ועיין להרב ז"ל עצמו מש"ל בשם וארדה ועיין להרב הלקט בקונ' הגטין סימן ל' שכתב שהיו"ד מורה על החירי"ק וצ"ל שיש הפרש כשהצירי הוא בתוך התיבה כותבים ביו"ד. ואם הוא בסוף תיבה צריך לכתוב בה"א ע"כ. ובי"א אות זה כתב משם מהרש"ו זין דמתקרי שריה או שריה דמתקרי זין

ה זכאי הגם שנמצא במקרא זכי חסר אלף. ראוי לכותבו מלא באל"ף. הרב הנז' שם ועיין י"א אות זה

ו זכריה כותבים אותו חסר וי"ו ואם קורין אותו זכרי או זכארי כותבים זכריה דמתקרי זכרי או זכארי. הרב הנז' בשם זכרי

זיין זכרי הוא שם בפ"ע וכותבים אותו ככתוב. הרב הנז' שם

ח זלמן עיין הוראה דב"ד אות זה שכתב פלוני המכונה זלמן

ט זמרא באל"ף לבסוף. כ"כ הרא"ם ז"ל והנאמן שמואל בסימן ט' כתב לכותבו בה"א ואם כתב בא' וניתן אין צריך גט שני. הו"ד בי"א אות זה: י זעליג עיין תשובה מאהבה ח"א סימן ב"ן אות ד' ואות ה' הו"ד בק"פ אות זה

יא זרח זרחיה הם ב' שמות מתחלפים כי יש שנקראים בשם זרח ויש שנקראים זרחיה, ומי שנקרא זרחיה וקרו ליה זרח צריך לכתוב זרחיה דמתקרי זרח כמו אל חנן דמתקרי חנן. הרב הנז' שם ועיין טיב גטין מודעי סימן נ"ד. ויש מי שנקרא זרחיהו בוי"ו לבסוף עיין בספר חיים לעולם בסימן ל"ד ד"ן ע"א

אות ח

א חביב שם עצם איש. מהר"א אלפאנדארי במזכרת הגיטין

ב חגי כותבים חסר א' ככתוב במקרא יען שגם בתלמוד אשכחן חגי חסר א' הרב הנז' שם

ג חויגה קיצור שם יצחק ויקרא אברהם בקונט' שדה מגרש סימן כ"ה

ד חומאני קיצור שם רחמים. שם סי' כ"ה נ"ד מ"ט

ה חוגה קיצור שם יצחק. ויקרא אברהם בקונט' שדה מגרש סימן ה' ע"ב

ויו חזקיה אם לכתוב יחזקיהו עיין ג"פ סי' קכ"ט ועיין י"א אות זה מה שציין עוד

זיין חייא הריק"ש ז"ל נסתפק אם כותבים אותו ביו"ד אחד או בשתי יודי"ן וכתב שרואים איך חותם. אך הרב הנז' שם העלה לכתוב בב' יודי"ן ואין להשגיח בחתימתו דטועה הוא. ועיין הוראה דב"ד אות זה שהאריך

ח חיים דקרו ליה ביבאנטי כתב מרן ז"ל סימן קכ"ט סי"ז דכותבים חיים דמתקרי ביב'חנטי ועיין גט פשוט שם ובערבי קורין לחיים יחייה. וכתב הריק"ש שמשפט כתיבתו הוא בב' יודי"ן אחר החי"ת וה"א בסוף תיבה הרב הנז' שם: ועי"ל באות יו"ד ועיין דברי אמת קונטריס י"א סימן ח"ן הוראה דב"ד אות זה ועיין י"א חות זה שהאריך בזה. וחם חותם ביוד אחד כתב מהרש"ו שכותבים ביוד אחד ובספר הוראה דב"ד אות זה שהנכון לכותבו בב' יודין עי"ש ובפרט שכשכותבים בחצי קולמוס כותבים ביוד רחבה שנראית כשתים

ט חי ביוד אחד ככתוב. הוראה דב"ד אות זה, ואם קורין אותו חיוג'ו לגעגוע א"צ לכתוב הגעגוע

יוד חייקאל בב' יודי"ן ואל"ף אחר הקו"פ וכתבו פ' דמתקרי חייקאל הוראה דב"ד אות זה

יא חיו מי שנקרא חיים וקירין אותו חיו כותבים חיים דמתקרי חיו. ועי' הוראה דב"ד חות זה

יב חידאד שהוא פי' חיים בלשון תוגרמה וראוי לכתוב חיים דמתקרי חידאד. טיב גיטין מודעי סימן מ"ו ובספר רב דגן במה"ג סימן ג' כתוב חיים המכונה חידאד. ועיין בספר חיים