שו"ת תעלומות לב חלק ד קכח

בקמ"ץ אחר הנו"ן ודו"ק. ועיין מה שציין בשה"ג שבס' בית אהרן אות ב'

ט בודנאליס כתב הי"א שם משם הפה"א ח"א ד"פ ע"א שהוא כינוי ואינו גנאי וכות' בסמ"ך לבסוף ואם כת' בזיי"ן אין קפידא עי"ש

יוד בונו עיין לח"ש דק"ס ע"ב

יא בחיי בשני יודי"ן הרב הנז' שם

יב ביב'אנטי מי ששמו חיים קורין אותו בב'אנטי עי"ל באות ח', ובסדר כתיבתו עיין י"א אות זה

יג ביוו כתב בי"א שם משם מהרש"א ז"ל שכתבו בוי"ו ולא בבי"ת מפני הרפ"א ואם הוא כינוי משפחה עש"ב

יד בינדיטו או בינדיקט הוא פי' שם ברוך ועי"ל בשם ברוך

טו בינוינישטי כתב הי"א שם שכותבים בוי"ו בין נו"ן ליו"ד ולא בבי"ת ובתיבה אחת ולא ן' וינישטי. ואפילו חותם בב' תיבות אין משגיחין בחתימתו דטועה הוא וידוע שיש כינוי משפחה בשם זה. וראיתי רבים חכמים בכינוי משפחתם חותמים בב' תיבות ונראה שזה הוא ההפרש. כי כשהוא שם חותמים בתיבה אחת ובכינוי משפחה בב' תיבות

טז בינוינומו כך משפט כתיבתו בלשון איטאלקי וכך כתבנו בחשון תרס"ו בתיבה אחת. והגם כי פירושו בלה"ק הוא ברוך הבא כמו ביין וינידא בלשון ספרדי ונכתב בב' תיבות, מפני ששם בינוינוטו משפט כתיבתו בלשונם הוא בתיבה אחת, וכן המגרש חותם בתיבה אחת. והוא כשם קאלומירה שהוא בלשון יון מזל טוב ונכתב בתיבה אחת ועיין גנזי חיים בשה"ג בשם קאלומירה גט ס' ומ"ג ועיין שער אפרים סימן קכ"ח. ועי"ל בש"ן אות ב' והמגרש הזה היו קורין אותו אוטו ולא חששנו לזה כיון שחתימתו היה בינוינוטו וכתבו דמתקרי לרמוז שם הקיצור

יז ב'יטה בבי"ת וה"א לבסוף כ"כ הרב מימר חיים בספר חיים לעולם חאה"ע סימן ט"ל סנ"ה שאין לשנות מחתימתו עי"ש. ועי"ל אות וי"ו

יח בכור כתב הרב עז"ן שם שכותבים פלוני המכונה בכור. וציין למ"ש בג"פ סימן קכ"ט סוף ס"ק פ"ד. ובהגה שם כתב שהפמ"א ח"ב סימן כ"ט הסכים לכתוב דמתקרי. ועיין י"א אות זה שהאריך. ועיין היראה דב"ד אות זה

יט בלאנקוג'ו כ"כ במה"ג שבספר רב דגן סימן ג' סש"ד שלמה המ' בלאנקוג'ו

כ בניהו מלא בוי"ו משום דהרוב בכתוב הוא מלא ואזלינן בת"ר עז"ן אות ב' זולת אם נתברר שהיה שמו בניה שכותבים חסר. ועיין י"א באות זה. ובג"פ סימן קכ"ט ס"ק קכ"ב

כא בנימין הולכים אחר חתימתו אם מלא מלא ואם חסר חסר. ואם לא נודע או לא חתם מעולם כותבים חסר ואם כתבו מלא בב' יודי"ן כשר. וכן במקום שנהגו לכתוב מלא וטעה הסופר וכתבו חסר אין קפידא בדבר. ואם נזדמן שם המגרש בנימין שחותם מלא ושם אבי המתגרשת בנימין שחותם חסר כותבים לכל אחד כפי חתימתו. הרב הנז' שם. ועיין דברי אמת סימן ג' דבר משה ח"א דקע"ה ע"ג ה"ד הק"פ באות ב', ועיין ויקרא אברהם גט צ"ט. ועיין טיב גטין מודעי סימן נ"א ונ"ה. ועיין י"א אות זה. ובגנזי חיים אות ג' סימן ע"ג האריך בזה

כב בנאה כן כתבו בעה"ק ירושלים תוב"א כמ"ש בב"ב דנ"ח ועיין בהוראה דב"ד אות זה

כג בן ימין אם קרו ליה כן וגם חותם כן צריך לכתוב כן. ואם היה שמו בנימין וכתב בן ימין הגט פסול. הרב הנז' שם. ועי' הוראה דב"ד אות ב' י"א אות זה בשם בנימן

כד בן ציון האריך הרב הנז' שם והעלה לכותבו בשיטה אחת נראין כתיבה אחת ויותר יהיו נראים ב' תיבות מתיבה אחת כיעו"ש. ועי' הוראה דב"ד אות ב' ומ"ש הרב הנז' ז"ל שלא ראה ולא שמע מי שנקרא בן ציון אבל ראה מי שנקרא ציון. ולכן אם בא לפנינו לגרש את אשתו והוחזק בשם ציון מסתמא כתבינן צוון ולא חיישינן שמא נקרא שמו בן ציון וקצרו את שמו וכו' עש"ב. ואני אומר שכדבריו כן הוא במקומות שלא נהגו לקרות בשם בן ציון. אבל בערי המערב החיצון אני ראיתי הרבה שנקראים בשם בן ציון ומהם שמקצרים חת השם וכותבים ציון ושם ודאי צריך לחקור על עיקר השם. ועיין חיים שאל ח"א סימן ל'. ואם חותם בנציון בנו"ן כפופה עיין בית אפרים אה"ע סימן צ' שיכתבו כמנהג העולם. ואם שם אבי המגרש בן ציון במקום שלח נהגו לכתוב בר נראה שראוי להשמיט שם האב

כה ברוך כתב ס' שמות בשם רש"ל מי שנקרא ברוך וקרו ליה ברכה לשם כינוי בעלמא אין כותבים שם ברכה כלל יע"ש. ועיין בספר שמות בשם נתן דקרו ליה נטע וחותם גם בשם נטע שהאריך לכתוב ב' השמות. ועיין מ"ש בשם עוזר. ובספר ג"פ סימן קכ"ט ס"ק ע"ה. והרב הנז' באות ב'. ועיין י"ח בשם ברכיה. ויש קורין למי ששמו ברוך בינידיטו וצריך לכותבו בג' יודי"ן וטי"ת. ועיין לרש"ל הובא בס' נח"ש סימן מ"ו

כו ב'יטא ב'יטוריו עי"ל באות הוי"ו. וכך נהגו לכותבו בוי"ו מפני הרפ"א

אות ג'

א גדליה מור"ם ז"ל בסימן קכ"ט סכ"ו. כתב לכתוב גדליהו אם לא שאומר בודאי ששמו גדליה ע"כ וי"ח ואומרים שיכתבו מסתמא גדליה חסר ו' ובספר שמות מסיק בשם דמש"א ליתן ב' גטין ויראה דאם כתב גט אחד בשם גדליה לא פסל לכ"ע. אך אם כתב בשם גדליהו בוי"ו יש לחוש לס' הפוסלים. ויש אנשים שחותמים גדלי' ועושים רפ"א על היו"ד ובס' שמות כתב דמסתמא שמם גדליה ולא גדליהו. ועכ"פ צריך לחקור איך נקרא ולפרש החתימה עפ"י מה שקוראים אותו העולם. הרב הנז' שם ועיין מקום שמואל אשכנזי סי' צ"ז דק"ב ציינו הק"פ שם. ועיין מ"ש הב"ש ומ"ש הי"א באות זה על דבריו

ב ג'וליו ששמו גרשון כתבו במצרים גרשון דמתקרי ג'וליו ובנקודה על הג'. מנהגי מצרים דט"ו