שו"ת תעלומות לב חלק ד קכז

מעולם. ולכן כתבנו דמתקרי לאזאר כפי חתימתו

לז אמון שם איש וכותבים אותו באל"ף י"א שם

לח אימרידך למי ששמו מרדכי קורין אותו אימרידך עיין אורים גדולים לימוד צ"ב דצ"ד ע"א ועיין י"א בשמות הגטין אות זה ולקמן באות מ' וכתב הרב מהרא"ז ז"ל שם שהוא קיצור שם מרדכי וע"כ כותבים מרדכי דמתקרי אימרידך וצריך לחקור אם עיקר שמו היה מרדכי

לט אנג'יל כתוב בס' שמות בשם מהרי"ט ז"ל וז"ל אנג'יל שם אדם ורגילים לכתוב רפ"א על הגימ"ל. ונ"ל שאם נכתב בלא רפ"א שפיר דמי שהרי שם זה מיוחד למלאכים וכו' עיש"ב. ה"ד הרב הנז' ועי"ש ויען נהגו לקרות למי ששמו מלאך או מרדכי אנג'יל צריך לחקור אם משעת לידה קרו ליה אנג"יל או עיקר השם מלאך או מרדכי ואם יש לכתוב אנז'ילו בזין. עיין דב"מ בסימן ע"ב סכ"ט

מ אנז'ילו עיין דבר משה ח"א סי' ע"ב שכתבו ג' גטין. והוא פירוש שם מלאך ולכן קורין אותו כן למי ששמו מלאך

מא אנג'ילינו בספר מנהגי מצרים אות ג' כתבו כן ועל הרפ"א לא חששו והרב המאסף ציין לס' חיים ושלום אה"ע סימן ל"ג ול"ד ע"ש ואם הוא איטאלקי צריך לחקור כיצד חותם. יען משפט כתיבתו הוא אנג'ולינו בוי"ו אחר הג' ועי' גנזי חיים אות ג' סימן ס"ג שאמרו לו שמפני שהיה בכור וע"ש קדושתו מרחם קראוהו אנג'ילינו וא"כ יש שייכות ללה"ק עי"ש. והאמת שהוא קיצור שם אנג'ילו כלומר שם קטנות כמו אברהמינו וכיוצא

מב אנשיל כתב הרב הנז' שם דיש כותבים אנשיל במקום אנג'יל וזה תלוי במבטא. ולי נראה דאנשיל אין לו דמיון לאנג'יל ונראה שהוא כינוי לשם אשר כמ"ש הרב בשם ס' שמות ועיין בספר טיב גיטין אות א'

מג אנשטיט מי ששמו אליקים קורין אותו כך וכותבים אליקים אנשטש עיין י"א שם שהעלה לכותבו בלא אלפין באמצע התיבה כיון שהוא לשון יוני והם אינם כותבים א' בהברת הפתח

מד אסמאל מי ששמו כך כותבים בסמ"ך כ"כ הי"א בש"ה באות זה

מה אפידא שם עצם איש כ"כ הי"א בש"ה אות זה. ובספר רב דגן במה"ג סימן ג' הובא בכמה גטין ובסימן ד' סקצ"ג הסכים לכותבו בה"א לבסוף עי"ש ובספר ג"פ דק"מ ע"ב הובא בא' לבסוף

מו אצלאן למי ששמו יהודה איך לכתוב בצד"י או שי"ן. עיין באורך בספר דבר משה חאה"ע סימן ח"ן. ועיין י"א באות זה שאין קפידה בזה ומי שכותב בסמ"ך או בצד"י לא משתבש. ויש קורין אותו אצלאני ביו"ד לבסוף כמ"ש בדבר משה שם. ועין הוראה דב"ד באות א' ובספר רב דגן במה"ג סימן ג' בכמה גטין כתוב אשלאן בשי"ן והנכון לכותבו בצדי ואף אם חותם בשין כי טועה הוא

מז אריה דמתקרי ליב. עיין טיב גטין מודעי סימן צ"ו

מח אשקר כתוב בס' שמות אשקר שם זכר בערבי ופירושו אדמוני. וכ"כ בשו"ת מהר"ם אל אשקר ז"ל שם זה הרב הנז' שם

מט אישתרוק כ"כ בס' שמות משם מהרי"ט בתי"ו וקו"ף באחרונה וכן הוא בתשובת הריב"ש סימן ס' ולפי מ"ש מור"ם סימן קכ"ט סל"א והוא מת"ה סימן רל"א. היה נראה דטפי עדיף לכתוב בטי"ת מיתו כיון דנהגו לכתוב בתי"ו אין לשנות. ואם כתב בטי"ת הוא כשר הרב הנזכר שם. ונראה שאם החזיק המגרש לכתוב בטי"ת כותבין בטית לכתחילה. ועיין הוראה דב"ד אות א' וכן כתוב בטית במזכרת הגטין שבספר שער אשר סימן נ"א גט ל' מפני שכך היה חותם

נ אשחדי עי'ל באות ש' ובי"א באות זה ובאות ש' מה שציין

נא אשרוגה אישרוגה איסטרוגו איסטרוגה עיין להרב הנז' שם

אות בי'

א באייראס בב' יודי"ן וב' אלפי"ן, ואם טעה וכתב חסר הא' הב' אם כבר כתב הגט יש להכשיר. כ"כ הרב שמן המשחה סימן קמ"ב גט א' וצריך לחקור אם עיקר שמו יום טוב לפי שכך קורין למי ששמו יו"ט

ב באלי שם זה נהוג בתוגרמה לכינוי והוא לקוח מהישמעאלים והסכים הראנ"ח ז"ל ח"א סימן ל"ה לכתוב אליהו המכונה באלי ולא דמתקרי' אם לכתוב מלא באל"ף או חסר הסכים הרב הנז' לכותבו כפי כתיבת הישמעאלים אם מלא מלא ואם חסר חסר. ועיין להרב הנז' שם שהסכים לכותבן מלא ועי"ש. ועיין הוראה דב"ד אות ב'. ועיין י"א בש"ה אות זה

ג באראכאת שם ערבי למי שנקרא ברוך או ברכה. האריך הרב הנז' שם והעלה לכותבו מלא באלפי"ן ובתי"ו באחרונה כיעו"ש. ובס' שמות למהרש"ו ז"ל הו"ד בי"א באות זה, כתב ברוך דמתקרי ברכאת או ברכת וציין שם להדבר משה ח"ב סימן ק"ד, אדמ"ק ח"א באה"ע

ד בבאני עיין בספר שמות מ"ש משם מהרימ"ט ז"ל הו"ד בי"א אות זה ובערי המערב נהגו שם זה לכינוי למי ששמו מרדכי

ה בבאקו שם עצם איש. עיין בסי' י"א אות זה

ויו בונג'ואה כתב בי"א אות זה שאם בשעת המילה קראוהו יהודה כותבים יהודה דמתקרי בונג'ואה ע"ש

זיין בונדי או בונדיאה כך קורין למי ששמן יו"ט שהוא תרגומו בלשון צרפת או איטאלקי ועיין בכנה"ג סימן קכ"ט הגהב"י קי"ט

ח בונפ'וש כתב בי"א אות זה משם מהר"א מוטאל ז"ל שקורין כן למי ששמו אשר ואם קראוהו אשר בשעת המילה צריך לכתוב אשר דמתקרי בונפוש. ואם יכתבו אל"ף בין נו"ן לפ"א כתב שם דאין קפידא ונראה דה"ד אם קורין אותו בונפוש