שו"ת תעלומות לב חלק ד קכו

הנז' שם וכתב שם משם ס' שמות שכתב בשם רש"ל דיש לכותבו בחד תיבה יעו"ש

ח אבשלום האריך הרב הנז' שם ואסיק דכתבינן אבשלום מלח ו'

אבישלום מלא בו"ו ומלא ביו"ד ובתיבה א'. הרב הנז' שם, וציין למ"ש בסימן קכ"ט סל"ב. ועיין מ"מ א"ה סי' י"א. אדמ"ק אה"ע סי' מ"ט ציינם הק"פ אות א'

י אבישי תיבה אחת ומלא ביו"ד אחר הבי"ת הרב הנז' שם

יא אבמרי יש להסתפק אם הוא ב' תיבות או מלה מורכבת עי"ש שציין תשובת הריב"ש סימן קצ"ג ורי"ב. ובסימן רס"ח כתב ישעיה בר אבא מארי

יב אבי עד שר שלום עיין מחנה ישראל סי' פ"ז אות ה'

יג אבי העזרי יש לכותבו בב' תיבוה אבל לא בב' שיטות. יד אליהו סימן צ"ב

יד אבא הוא שם המוזכר בתלמוד והובא ג"כ בס' שמות להב"ש וכתב שם משם הט"ז דשם אבלי הוא כינוי לאברהם ולא לאבא ואין כותבים הכינוי. הו"ד בי"א בשמות הגיטין

טו אבלי עיין באות הקודם

טז אבו זכרי הוא כינו גנאי ואין כותבים אותו בגט. פה"א ח"ג דל"ב ע"ב הו"ד בי"א שם

יז אדוניה יש לכותבו חסר ו' באחרונה ואם כתבו מלא אין להקפיד. הרב הנז' שם

יח אדרת שם איש. הובא בי"א בש"ה משם מהרש"א ז"ל

יט אדבונדו ויש קוראים אותו אדבודו ויותר טוב לכתיב אדבונדו כי כן עיקר השם. מס' כ"י

כ אהרן חסר וי"ו ואם כתבו מלא. עיין ג"פ סי' קנ"ט ס"ק קכ"ח ועיין י"א שם שהביא משם מהר"א מוטל שבשעה"ד ואי אפשר לתקן שינתן

כא אור שרגא בס' שמות כתב שיכתבנו בחד תיבה והרב הנז' כתב שיקרב אותם שיהיו נראים קצת לתיבה אחת ויותר יהיו נראים לב' תיבות. ואם כתב שרגה בה"א לבסוף הגט כשר, שם ובספר ק"פ אות א' הביא משם ה' תשובה מאהבה סימן ב"ן שכתב אורי שרגא ביו"ד שכך היה חותם ע"ש

כב אושעיה אם המגרש חותם באל"ף כותבין באל"ף ואם אינו יודע לחתום או בשם אבי המגרש והמתגרשת ולא ידעינן איך היה חותם כותבין בה"א ואם כתב באל"ף הגט כשר. ואם היה רגיל לחתום בה"א וכתב בגט א' יש להכשיר במקום עגון ושעת הדחק. ואם חותם באל"ף וכתב בה"א יש להכשיר אפילו שלא בשעת הדחק. ואם היה רגיל לחתום בה"א בתחילת התיבה כותבים באל"ף ולא משגחינן בחתימתו. ואם כתב בה"א יש להכשיר בדיעבד ובשעת הדחק ואם יש טורח לכתוב גט אחר יש להכשיר כיון דהוא רגיל לחתום בה"א וליכא שינוי במבטא. הרב הנז' שם

כג אודי למי ששמו יאודה קורין אותו אודי בס' אדמ"ק סימן מ"ו הו"ד בי"א שם שהסכימו לכתוב יאודה דמתקרי אודי ביו"ד לבסוף כד אוטו והוא קיצור שם ביינב'ינוטו עי"ל באות ב' מ"ש שם

כה אוריאל בוי"ו וביו"ד כ"כ בי"א בש"ה משם מהר"ש ויטאל ז"ל ועיין גנזי חיים באות ג' במה"ג אות נ"ו

כו אידר ביו"ד בין האל"ף לדל"ת ואם כתבו חסר יו"ד הגט פסול שמשתנה הכונה. ואם כתב אידיר בשני יודי"ן הגט כשר בדיעבד הרב הנז' שם. ועיין בי"א בש"ה אות זה מה שתמה עליו

כז אידיל בשני יודי"ן. מנהגי מצרים אות א'

כח אייזיק עיין בספר נחלת שבעה סימן מ"ו

כט איכל צריך לכותבו בכף ולא בחי"ת שכן הסכימו הפוסקים וכן כתב רמ"א בסי' קכ"ט ועיין הוראה דב"ד אות א'

ל אכילי בכ"ף עיין בספרי תעלומות לב ח"ב סי' י"ב שהעליתי לכותבו בכף וביו"ד לבסוף

לא אלטר כתבו בטי"ת שם אות ב' במנהגי מצרים וכתבוהו חסר יוד אחר הטי"ת ובעה"ק ירושת"ו כתבוהו בעין אחר הטת כמנהג האשכנזים שהעי"ן הוא תמורת הסגול כמ"ש בהוראה דב"ד אות א' ועיין בספר עבודת הגרשוני סימן מ"ב

לב אליהו כתב הרב הנז' בשם ת"ה סי' רל"ג. דאם לא נודע אם שמו אליה או אליהו כותבין אליהו. וכ"כ מרן ז"ל סימן קכ"ט סכ"ב ובספר שמות כתב משם מהרי"ט דיכתוב ב' גטין וב"א לציון ג"פ סימן קכ"ט ס"ק קי"ו וקי"ז הרב הנז' שם. ועיין פרי האדמה ח"א דע"ט ע"ב נוב"י מהד"ק אה"ע סימן צ' ה"ד הק"פ אות א'. ועיין הוראה דב"ד אות א' גנזי חיים אות ג' סימן י"ג ומ' וסימן ע"ח ועיין בס' נח"ש סי' מ"ו שהאריך ואם נקרא לייתו עי"ל באות לי'. ואם קורין אותו לייאג'י או לייאג'ון וכיוצא א"צ לכותבו כמ"ש בהוראה דב"ד שם עפ"י הוראת הרב חיים שאל סימן ל"ז אות ך'

לג אליקים דמתקרי אנאשטאש שהוא פי' אליקים בלשון יון הרב הנז' שם ועי"ש

לד אליגרי שם עצם של איש י"א בש"ה אות זה

לה אליסאנדרו יש נקראים וחותמים כן. ויש נקראים וחותמים בלשון צרפת אליכסאנדר וצריך לכותבו בכ"ף שהוא נגזר משם אלכסנדרוס מוקדון. ועיין בס' נח"ש סי' מ"ו בשם זה

לו אלעזר אליעזר צריך לחקור כיצד נקרא בשעת עריסה ואיך חותם ועולה לתורה ומי ששמו אליעזר וקורין אותו ליטמאן או ליפמן. עיין בס' אשדת סי' ע"ט מ"מ בשניות א"ה סימן י"א וי"ב. ועיין בספר נחלת שבעה סימן מ"ו שכתב משם הלבוש ומהר"מ שמי שקורין אותו ליזיר כותבים אליעזר וכשקורין אותו לאזר כותבים אלעזר ואין צריך לכתוב הקיצור. ועי"ש שהאריך. ומעשה היה בבית דיננו באחד שהיה נקרא שמו לאזאר בפי כל וכך היה חותם ולא ידע אם נקרא אליעזר או אלעזר