שו"ת תעלומות לב חלק ד קכה

ע"א ואם השמטת תיבת למען הוא בעבור שלא יובן שאנחנו שואלים רק לחשש הבושה והכלימה ולא לאהבת הטוב. וגם באומרינו ולא נבוש ולא נכלם אכתי קשה אמירה זאת וכמ"ש הרב של"ץ ז"ל שם וביאר שבקשתינו זאת היא שלא יגיע אלינו בושה וכלימה מצד הבנים בנינו, ולפי"ז מאן דתני למען לא נבוש לא משתבש וכמו שאנחנו אומרים בקדושה דסדרא למען לא נוגע לריק ולא נלד לבהלה, וע"ש מ"ש בשל"ץ בדקנ"ג ע"ג והרב המגיה שם בע"ד. וא"צ לשבש הגירסא השגורה בפי כל

עד כה דברתי לפי העת והפנאי כי אני טרוד מאד בעסק הצבור והיחיד כידוע לכבודו וכדי שלא לפוטרו בלא כלום באתי במגילת ספר בקצת מהערותיו. לא נצרכה אלא להעיר אוזן השלוחי צבור שאינם רשאים לשנות את הידוע ורגיל בפי כל ישראל והיחיד רשאי בשלו בלחש. וחלילה לגעור בש"צ המתפלל כפי הגירסא המורגלת, ודי בהערה זאת

סימן מ"ג

קונטריס שמות הגיטין

המובא בספרי תעלומות לב ח"ב סימן ו' בתוספת מרובה

דבר אליהו ס"ט. בהיות ראיתי הרבה ספרים נפתחים בשמות הגטין של אנשים ונשים, והנם מפוזרים ומפורדים בספרי רבני האחרונים ז"ל ע"כ אמרתי לקבצם יחד. והנה הבאתי בקיצור השמות המובאים בספר עזרת נשים לה' הגדול כמהר"מ ן' חביב ז"ל. ובס' יד אהרן אה"ע ושאר הפוסקים האחרונים המצויים אצלי ומה שחידשתי בעניותי על דבריהם כדי להקל החיפוש מעל מסדרי הגטין. ולמודעי אני צריך כי לא היה לי פנאי לדקדק בכל השמות בסדר כתיבתם כפי הראוי מרוב טירדת הצבור וחסרון הספרים. לכן על הרב המורה המסדר הגט לעיין בדבר הדק היטב ולשקול בפלס שכלו כדת מה לעשות בכתיבת השמות יען רבו הסברות בענינים אלו, ויש הרבה שמות שתלויים במבטא שנוהגים במקום הנתינה. וגם בהרבה שמות נפלו טעיות המעתיקים והמדפיסים. ועל המורה החכם להבין דבר מתוך דבר לבל יכשל ח"ו וצור ישראל יצילנו משגיאות ויראנו מתורתו נפלאות אמן. ומודעת זאת שבכל מקום שכתוב עיין להרב הנז' שם. כונתי על ס' עזרת נשים למהרמב"ח ז"ל כי הוא היה היסוד הזה

שמות האנשים אות א'

א אברהם אם בשעת לידה קרו ליה אברם לסיבה שהיה אביו שמו אברהם ואבי אשתו ג"כ אברהם ומת ורצו לקרותו בשם אבי אמו. וכדי שלא יקפיד האב קראו אותו בשם אברם. כותבין בגט אברם ואם כתבו אברהם דמתקרי אברם הגט פסול. כ"כ הרב ע"נ ז"ל בשמות הגטין אות א' ואם משעת לידה קרו ליה אברהם ואח"כ היו קונין אותו אברם עיין להרב הנז' שם

ב באיברהים אם עיקר שמו בשעת מילה היה אברהם והכי קרו ליה לס"ת רק בבית ובשדה כ"ע קרו ליה איברהים אין כותבין בגט רק אברהם ואם עליה לס"ת וחתימה היה בשם איברהים ג"כ אם יודעים דעיקר שמו היה אברהם כותיבם אברהם דמתקרי איברהים. ואם לא נודע כיון דעליה לס"ת וחתימה וכ"ע קרו ליה איברהים כותבים איברהים לבד וכותבים אותו בה"א באמצע כיון דשורש השם הוא אברהם ואם כתב באל"ף איבראים יש לפסול ואפשר בשעת הדחק ומקום עגון יש להכשיר. הרב הנז' שם. ועיין משאת משה סי' ח' וט' ה"ד הק"פ אות א'. ועיין טייב גטין להרב רח"ם ז"ל סימן י"א. ועיין י"א בשמות הגטין באות זה שהאריך, ועיין בספר נחלת שבעה סי' מ"ו שאם נקרא אברש או אברשקא אין כותבים אלא אברהם וכן כל' כיוצא עי"ש. ואם נקרא אברהמו עיין פאת ים דס"ז ע"ב ובס' עבודת משא דפ"ט עמוד ד'. ואם קורין אותו אברהמאג'י א"צ לכתוב אלא אברהם לבד כמש"ל בשם אליהו שקורין אותו ליאג'י או ליאגי'ון ועיין בס' שער אשר אה"ע סימן ט"ל מימר חיים סימן נ"ו אות י"ח. ונר' דה"ה אם קורין אותו אברהמינו או אברהמיקו שהוא אריכות או קיצור השם

ג אבו פ' יש נוהגים הרבה לקרוא את האב ע"ש הבן דרך משל, אם הבן שמו יצחק קורין את האב אבו יצחק עד שכמעט משתקע שם האב, אם עולה לס"ת בשמו העקרי כותבים שמו וכל שום וכו' וסגי בהכי. ואם גם לס"ת עולה בשם אבו יצחק. וכן בנשים אם כ"ע קרו לה ע"ש בנה חם פ' ולא נודע לה שם אחר יכתבו עיקר שמה פ' דמתקריא אם פ'. הרב הנז' וציין למ"ש בג"פ סי' קכ"ט סק"א. ועיין חיים שאל סי' ל"ז הוראה דב"ד אות א'

ד אבו סעד הוא שם העצם כלומר אב העושר והוא תיבה אחת כמו אברך. ואם כתבו בב' תיבות בשיטה אחת אין ולאו ורפיא בידי להכשירו. הרב הנז' שם ועיין בי"א בשם זה מה שציין בזה

ה אבו לחסי הרב הנז' ז"ל בשם תשו' הרא"ש ז"ל כלל ס"ח סי' י"א ובמערב יש הרבה ששם זה הוא כינוי משפחה

ו אבו אל כ'יר הרב הנז' בשם רלב"ח רס"י ס"ו ואני ראיתי באלג'יר יע"א אנשים שכינוי משפחתם הוא אבו אלכ'יר

ז אבי גדוד יש לכותבו מלא בוי"ו ואם חותם חסר הולכים אחר חתימתו. הרב