שו"ת תעלומות לב חלק ד קיז

עצמו שכשהוא אשכנזי אין מבטלים תחנונים בשבילו' ואף שאמרו באיזה פוסקים הידועים לאדוני הרב שיפה כח הסנדק מהבעל ברית נראה לע"ד פשוט שאינו לענין זה ואין להאריך עוד. בטחתי באהבת אדוני שישיבני בזה כי רציתי לידע את הדין על העתיד והריני מבטל את דעתי כנגד דעתו דעת עליון ושו"ש: מאתי הצעיר פ'רג'י נמני ס"ט

וזאת תשובתי

לכבוד רחימא דנפשאי חמיד לבאי החכם השלם כולל כל אישורי"ן כמהר"פ נמני הי"ו שלום וברכה

קבלתי כת"י הבהיר מיום כ"ב טבת וראיתי שאלתך שאלת חכם חצי תשובה, ומאן דאמר תשובה שלמה לא משתבש אך רואה אני שכבודך סומך על המנהג שנהגו במח"ק לומר תחנונים אם יהיה בעל ברית אשכנזי, ועל כן כתבת דלא עדיף הסנדק מהב"ב עצמו שאם הוא אשכנזי שאין מבטלים תחנונים בשבילו. ולא ידעתי טעם למנהג זה, לעשות הפרש בין ספרדי לאשכנזי אשר לא כדת אטו מנהג זה אקרקפא דגברי הונהג הס כי לא להזכיר. תינח אם היה מנהג האשכנזים שם שלא לבטל אמירת תחנונים בבהכ"נ גם בבא אבי הבן לבהכ"נ וכמו שנראה מדברי שבולי הלקט שהביא מב"י בסימן קל"א שאין נופלים ע"פ בבהכ"נ ששם המילה, שנראה דוקא אם העילה נעשית בבהכ"נ וכתב מהרא"י בפסקיו סימן פ"א שאם אין המילה בב"ה י"ל תחינה ה"ד רמ"א בד"מ שם וכ' שכן המנהג כיעו"ש וכן נראה מדבריו בש"ע סק"ד אבל רואה אני מדבריך שהמנהג שם לבטל התחנונים בבא בעל ברית לבהכ"נ אף אם המילה לא היתה שם וא"כ מה מקום לחלק בין ספרדי לאשכנזי לא תהא כזאת בישראל. ואולם נראה שהמנהג הוא דוקא אם לא יבא האשכנזי אבי הבן לבהכ"נ אף אם הוא יחיד שם וטעמם ונימוקם נר"ל כי חוששים שלכבוד יום שמחתו הלך לבהכ"נ של אשכנזים. וע"כ אינם מבטלים הנפ"א מספק

אתאן לנדון זה שהבעל ברית אינו יחיד בבהכ"נ של הספרדים רק הסנדק שהוא יחיד של בהכ"נ בא להתפלל וזו היא השאלה אם ראוי לבטל תחינה בשבילו. הנה ידוע שלאו דוקא אבי הבן אלא ה"ה הסנדק והמוהל נקראים בעלי ברית כמ"ש הרב ברכ"י בסימן קל"א סק"ד וכ"כ הרב בית עובד בדק"ג שאם בא לבהכ"נ אבי הבן או הסנדק אין נופלים ע"פ. וגדולה מזאת כתב מהרח"ש ז"ל בס' תורת חיים ח"ג סימן ד' שכתב שמעשים בכל יום בעירו אף שאי עושים המילה בבהכ"נ אלא בביתו של אבי הבן ואף שהוא אינו בעיר ורק קרוביו הולכים לבהכ"נ מתפללים כנהוג ואין נע"פ מ"מ י"ל שכל זה הוא אם אבי הבן אינו בעיר או שאינו בא לבהכ"נ להתפלל, אה"נ שאם באים הקרובים אל הרינה ואל התפלה או גם הסנדק שאז אין אומרים תחנונים. אבל אם הבעל ברית הולך לבהכ"נ ושם אינם נפע"פ מאין לנו שאם הקרובים או הסנדק הולכים לבהכ"נ אחר כי גם שם לא יאמרו תחנונים ועל הקרובים ודאי שאין לבטל עבורם הנפ"א כיון שבעל ברית הוא בבהכ"נ אחר. וכי מספקא לן הוא בסנדק שגם הוא יו"ט שלו הוא כמ"ש הברכ"י שם

וכן ראיתי להגאון שארינו ז"ל בס' לב חיים ח"ב סי' טו"ב שנטה דעתו שאם א"ה מתפלל בבהכ"נ שלו והסנדק מתפלל בבהכ"נ אחר שאין לבטל התחנונים בשביל הסנדק וכתב לפרש שמ"ש הרב בית עובד אם יש א"ה או סנדק ר"ל אם בא הסנדק ולא בא א"ה לבהכ"נ שאז מהני כס הסנדק עי"ש והוא מעין למ"ש מהרח"ש הנז"ל. ובכן יפה כיונת בנ"ד שהבעל ברית כבר הלך לבהכ"נ שלו שאין לבטל התחנונים בשביל הסנדק ולא מטעמך שאבי הבן הוא אשכנזי שכבר ביארנו שאין לחלק בין ספרדי לאשכנזי כי תורה אחת לכולנו ואנשים אחים אנחנו והוא ברור

מ"מ אם נהגו באותו בהכ"נ שגם אם אבי הבן בבהכ"נ אחר מבטלים התחנונים בבה"כ שבא הסנדק לבדו הנח להם לישראל שיש להם על מה שיסמוכו כי כן כתב הרב ברכ"י שם בסו"ד על העם העומדים בעזרה שאם נהגו שלא לומר גם שם תחנונים חף שאבי הבן בתוך הבהכ"נ שאין לבטל מנהגם דכל כהני מילי תלוים במנהג ומקלים טובא בהו ע"כ. וגם מצינו עיירות גדולות שכשיש מילה בעיר אף שנעשית בבית אין אומרים תחנונים בכל ב"כ וב"מ שבעיר, וכן הוא מנהג עוב"י טאראבלוס המערב שיש בה קרוב לט"ו ב"כ וב"מ וכשיש מילה אין נע"פ בכל הב"כ וב"מ ולפי גודל מספר ב"י לפעמים מבטלים רוב ימי השבוע באמירת תחנונים ויש להם על מה שיסמוכו והוא מנהג דורא שהביאו רמ"א בד"מ סימן קל"א ורק אין דבר זולת החיים והשלום

אחר ימים בא לידי ספר זרע יעקב בן נאים וראיתי שם בסימן מ"ג שהעלה הרב המחבר מדברי מהרח"ש בח"ג סימן ד' הנז"ל שאם הסנדק בבהכ"נ אין אומרים החנונים משום דהוא נמי חשיב בעל ברית ויו"ט דידיה הוא והרב פתח הדביר ח"א סימן קל"א הביא דבריו והביא ג"כ מ"ש הרב דברי מרדכי קריספין בא"ח סימן כ"א שכתב שיש מי שרצה לומר דגם בסנדק שבא לבהכ"נ שאין נופלים ע"פ והוא ז"ל חילק על ס' זאת וכתב שלא נהגו לבטל נפ"א אלא בבעל ברית ולא בסנדק והבו דלא לוסיף עלה. והרב פתה"ד שם חלק עליו והעלה דה"ה לסנדק. ולי נראה דאין כאן מחלוקת כי הרב זרע יעקב איירי באופן שאין אבי הבן מצוי בעיר. וע"כ שפיר כתב דבבא הסנדק לבהכ"נ שיש לבטל נפ"א. והרב דברי מרדכי קאי שנעשית המילה בבהכ"נ וממילה מבטלים שם אמירת תחנונים. ע"כ אם הלך הסנדק לבהכ"נ אחר אין ראוי לבטל גם שם אמירת תחנונים ולעולם שמודה הרב היכא שהמילה בבית ואבי הבן אינו בעיר או שלא בא לבהכ"נ שאז יש לבטל בבהכ"נ שבא בו הסנדק ואין הפנאי מסכים להאריך ודי בזה כעת

סימן ל"ז

בממרת ר"י משם רשב"י בב"ב דקט"ו במי שאינו מניח כן ליורשו והדדקוקים שיש כה

לדרישת חד צורבא מרבנן דחביב ונוגה לו סביב תהלת לדוד נכ"ו לבאר לו סוגיית הגמרא