שו"ת תעלומות לב חלק ד קיב

סימן ל"א

נא אמון יע"א. כסליו הסת"ר

בדין טבילת היולדת בתוך מ' לזכר ופ' לנקבה

לכבוד ידידי אהובי המשכיל ויר"א יהודה יעלה נ"י ויחל"א, לשלום אין קץ ולעוצם התשוקה אין קצבה

מודעת זאת מק' האחת אהובה הלא היא כתובה בשלהי תשרי ובערב היא באה יום תמול שלשום, והיה העכוב עכ"ב רב לא ידעתי מאיזה סיבה והנני ממהר להשיבך ידידי, כי באת אלי בשאלת חכם כי כאשר ילדה כלתך ת"ם בת בתחילה, התרת לה לטבול בתוך פ' ולעזו לך הנשים הזקנות אשר בשכונתיך באומרם כי מעולם לא שמעו התר זה וגם שאלו לחכם ואמר להן ישר, וכששאלת אותו מדוע הורה כן אחרי שרבינו הגדול הרמב"ם ז"ל כתב שהוא מנהג בורות, ואנן יתבינן באתריה דמרן וכוותיה עבדינן, והשיב לך שדבר זה נשאל לחכמים והשיבו כהלכה שאם נהגו במדינה להמתין מי לזכר ופ' לנקבה אסור לפרוץ גדר, ושכן הורה הרב הגאון ראשון לציון נר"ו ומי יבא אחריו, ואתה קדוש צר לך על התקלה שיצאה מאתך. וכונתך לטובה יען בנך ה"י אדמוני עם יפה עינים וראית בו סימני טהרה וחששת פן ח"ו יכשל בארץ הטמאה הלזו וע"כ באת לשאול מאתי אם אתה צריך כפרה על העבר ומה יעשה אותו הבן לעתיד את"ד בקיצור נמרץ

ואען ואומר לך אל תירא ואל תחת פן יקרך עון חלילה בדבר הזה, ואדרבא לך בכחך זה להתיר בשופי לכל מי שחושש שלא יוכל לעמוד בלא אשה כל אותם הימים ולמצוה יחשב לך. וכן מטהר אני במקומי לכל דורש את ה' בדבר הזה. כי מי לנו גדול מרבינו משה ז"ל שכתב בידו החזקה בפי"א מהא"ב הט"ו שאין זה מנהג אלא טעות באותם התשו' של הגאונים ודרך אפיקורוסות באותן המקומות ומן הצדוקים למדו דבר זה ומצוה לכופן כדי להוציא מלבן ולהחזירם לדברי חכמים שתספור ז' ימים נקיים בלבד ע"כ ודבר ה' בפיהו אמת כאשר תראה שהנשים הנוהגות להמתין מ' לזכר ופ' לנקבה לא בדרך חומרא נוהגות כן אלא חושבות שהוא איסור תורה, ורבים מע"ה חושבים שכן הוא פי' הכתוב הנאמר בפ' תזריע וזהו ודאי מנהג הצדוקים וראוי ומצוה להרחיקם מס' זאת, אלא שאם ראתה דם אחר שטבלה אע"פ שהוא דם טוהר ויש מקומות שנהגו לבעול על דם טוהר וברוב המקומות נהגו שלא לבעול על דם טוהר אלא סופרת ז"ן וכתב הרמב"ם שזה תלוי במנהג וכ' הה"מ שם שדעת הרמב"ן והרשב"א להחמיר וכן נוהגים המורים, וכתב רמ"א ביו"ד סימן קצ"ד שכן פשט המנהג בכל ישראל

אבל במנהג זה של מ' לזכר ופ' לנקבה סובר רבינו שהוא מנהג בטעות ומצוה לכופן שלא ינהגו מנהג צדוקין וכתב ע"ז הרב מ"מ שם שהם דברים גלויים וידועים. ואע"פ שרבו הסוברים שאם נהגו כן ראוי להניחם על מנהגם כמ"ש מב"י בשם מהריק"ו שורש קמ"ד וכ"כ רמ"א בד"מ והב"ח האריך בזה לקיים את המנהג עד שכתב שהמורה להם היתר צריך כפרה, הנה מלבד שכתב מהריק"ו שם שאם נהגו כן הוא חומרא דאתי לידי קולא והריב"ש הו"ד בב"י שם כתב שאם נהגו כן מפני שסוברים שאסור מן התורה ראוי להודיעם שטועים הם שהוא מנהג שיצא להם מן הצדוקים עי"ש

עוד זאת שמרן הש"ע שקבלנו הוראותיו פסק בפשיטות ביו"ד סימן קצ"ד שמותרת לטבול אחר ז' לזכר וי"ד לנקבה ואם היה בינינו מנהג זה היה מביאו כמו שהביא רמ"א שם שיש מקומות שנוהגים להמתין מ' לזכר ופ' לנקבה וצא ולמד מ"ש הט"ז שם וז"ל אלא שמו"ח הפריז על המדה ואמר על מנהג זה פורץ גדר וכו' ולא ידעתי מי הכניסו לכך לחזק המנהג ולהטיל עונש ח"ו כיון שהרמב"ם ראה המנהג וכתב לבטלו, והמ"מ והמרדכי וב"י ומהרי"ק הסכימו לזה גם הריב"ש שכתב שיש קצת ללמד זכות, אבל להטיל עונש על העובר לא עלה ע"ד שום ראשון ואחרון ואנו רואים בקהלות קדושות מעשים בכל יום בנשים הרבה כמעט רובן מקלות בדבר וכו' וחלילה להענישם על זה. גם מעיד אני שראיתי גדול א' שצוה לאשתו שתטבול תוך פ' לנקבה וכו' והמקל בדבר חלילה לתת עליו שום עונש ואין בזה בדורותינו משום פורץ גדר ושם הביא תשובת רמ"א בסימן צ"ד שכתב נהגו להקל ביולדות שטובלות קודם מ' לזכר ושאין צריך לפרוש ליל מ"א וליל פ"א ע"כ. ראה דבריו טובים ונכוחים. תנא דמסיע לך. וכיוצא בזה כתב הגאון נוב"י במ"ק יו"ד סימן נ"ד דגם כשהמנהג בין כולם להחמיר היינו בידוע שנעשה מתחילה בהסכמת חכמי העיר ובלא"ה מי מעיד שלא נהגו כן מעצמן. ועוד כיון שהרמב"ם קרא תגר ואמר שהוא מינות איך אפשר להעניש מי שמבטל המנהג ויש לו עמוד ברזל הרמב"ם לסמוך עליו. ועוד לדעתי אם היה בידי לכתוב לכל המקומות הנוהגים כן שיתאספו להתיר להם נחשב בעיני למצוה כי לפי ששמעתי בעה"ר ע"י מנהג זה באים באשכנז לכמה מכשולים וכו' עיש"ב ואם כה דבר גדול דבר הנבי"א לזמנו אנן מה נענה אבתריה בדור כזה ובארצות החופש והדרור כאלו. ועיין להגאון חכם צבי בסימן ח' שכתב שמנהג זה נהגו רק מקצת נשים במקצת מקומות וקרא עליהם ערער רבן של ישראל הרמב"ם ז"ל וכתב שיש בו מינות ושיש לכופן שתטבולנה תכף אחר ז"ן ואחריו החזיקו גדולי הראשונים ומקצת אחרונים ובראותם כי עדיין מנהג זה קים בין מקצת נשים חתרו למצוא עילא שלא לבטל המנהג וכו' ע"כ. הרי שגם בזמנו לא היה מנהג זה אלא במקצת נשים ובקצת מקומות והטור שם כתב שגם רמ"א לא כתב אלא אם המנהג הוא בכל הנשים ודבריו הם נכוחים למבין ולשונו לשון הזהב כמ"ש הח"ץ שם

וכן כתב הרב פה"א בח"ד ד"ט ע"ג הו"ד במנהגי עה"ק ירושת"ו שגם בעה"ק ירושת"ו ליכא מנהג קבוע יש נוהגים להחמיר ויש נוהגים להקל ואיש משענתו בידו שכן קבלו מהראשונים ע"כ ומהריק"ש ז"ל בהגהותיו לסימן קצ"ד כתב שאם נוהגות להחמיר משום נקיות שבאותם הימים דמים מצוים ראוי שלא להתירה לפניהם אבל אם נוהגות מפני שסוברות שאסור מן הדין ראוי להודיעם שטועות הן והוא מנהג צדוקים ומצוה לכופן ולהחזירם לדברי רז"ל שתספור ז"ן