שו"ת תעלומות לב חלק ד קיא

הסופרים שלא יאריכו הדל"ת והרי"ש רק הה"א והתי"ו ע"כ. והג"מ סימן פ"ג ס"ה כתב שמנהג ירושלים להאריך חמשה אותיות והם אותם שכתב הג"פ והדב"ם דקע"ה כתב להאריך אותיות רדת"ה עי"ש. ואני הנהגתי פה העירה להאריך ג' אותיות שהם תל"ה תי"ו למ"ד וה"א

סימן למ"ד

סדר מינוי שליח קבלה

כתב מרן בש"ע סימן ק"מ ס"ג האשה עושה שליח לקבלה והיא מגורשת בקבלתו ועיין בסימן קמ"א סכ"ט בהגה שכתב בשם י"א שנכון להחמיר שלא לגרש ע"י שליח קבלה ואולם כבר נהגו רבני האחרונים ז"ל לעשות שליח קבלה ובפרט בדורנו זה שיש לחוש שהבעל יבטל את השליחות כשעושה שליח הולכה. וכן כתב הרב משפטי שמואל סימן קכ"ב שאעפ"י שכתב ר' פרץ שאין לעשות שליח קבלה כבר נהגו לעשותו משים תקנת עגונות פן יבטל הבעל השליחות עי"ש וגם הרב דבר משה ח"א דק"ב כתב שעשו מעשה כמה פעמים בשליח קבלה וחומרת ר"פ דחו אותה הפוס' מהלכה והמנהג לעשות שליח קבלה ע"כ. וגם הגאון מז"ה ז"ל בספר נדיב לב ח"ב אה"ע סימן כ"א הסכים לעשות שליח קבלה כמו שעשו ב"ד שלפניו וכתב שהוקבע המנהג בעה"ק ירושלים ת"ו לתת גט ע"י שליח קבלה וכן עשו ונהגו הבתי דינים אחריו כמתבאר בספר הוראה דב"ד ובספר אזן אהרן במערכת ג' ועיין להרב חקי חיים ז"ל בסימן ח"י. וכן עשו מעשה רבני אזמיר יע"א כמ"ש בספר פאת ים במזכרת הגטין שעשו כן כמה פעמים הגם שהיו בעיר אחת במעשה ב"ד וחתימת הבעל לצאת ידי כל הספקות עי"ש בדס"ג ע"א. וכן כתב בפשיטות הרב מהר"ח מודעי ז"ל בספר חיים לעולם סימן כ"ו דבתוך העיר אין צריך לשטר הרשאה אלא עדי הגט הם יהיו עדי הקבלה וקריאה וליכא שום חשתא עי"ש ועיין שם בספר מימר חיים סימן ט"ל אות ג"ן. וגם הרב מופת דורנו ז"ל בספר שער אשר חאה"ע סימן מ"ט שהסכים בעשיית שליח קבלה. וכבר נהגו פה נא אמון יע"א מזה כמו ת"ן שנה ויותר לעשות שליח קבלה כמו שמבואר בס' התשב"ץ ח"ג סימן ס"ו וכן עשה מעשה הרב הגדול כמהר"מ פארדו ז"ל פה העירה וכ"ש אם אינו מצוי שליח להולכה ויצטרך לשולחו ע"י בי דואר. שיותר נכון לכל הדעות שתעשה האשה שליח לקבלה וכמתבאר מדברי הריב"ש בסי' נ"ה וה"ד בב"י סימן ט' דס"ו ע"ב ובספרי תע"ל ח"ג בקונטריס אגרת שבוקין סימן ג' אות ב' וג' ובסי' ו' וכ"ח עי"ש שהארכתי

והנה הרב שער אשר ז"ל שם בסימן מ"ט עמד ותקן התרת השבועות וביטול המודעות לאשה עי"ש ולא נמצא כן בשום ספר מרבני האחרונים ז"ל. והטעם פשוט כי ידוע שאין הנשים יודעות שהיא יכולה למנות שליח קבלה כדי לחוש שתשבע או תמסור מודעא. ועוד כיון דהיא מתגרשת בע"כ אין לחוש לזה. מ"מ היכא דאפשר לעשות כסדר ההוא אם לא יועיל לא יזיק. ועיין להרה"ג כמוהרי"ץ פאלאג'י הי"ו בספר יפה ללב חלק ח' הנד"מ בסי' קכ"ט דכ"א ע"ב שכתב דשוא"ת עדיף ועי' בספרי תעלומות לב ח"ג דס"ב ע"ג. ועיין בספר מימר חיים שבספר חיים לעולם סימן נ"ו דקמ"א ע"א. והסדר הנהוג אצלינו הוא שתבא האשה לפני ב"ד ולפני העדים שהם עדי הגט והיא ממנה את השליח וקונין ממנה קגו"ש במדל"ב כתחז"ל על מינוי השליח ואם אי אפשר לה לבא לפני ב"ד. הולכים העדים אצלה. ואחר נטילת הקנין אומרת להשליח לפני העדים כלשון הזה שהובא בספר חיים לעולם אה"ע סימן צ"ה

אתה פב"פ ממתא פלוני התקבל לי גטי מבעלי פב"פ בכל מקום שתמצאנו מידו או מיד שלוחו או שליח שלוחו עד מאה שלוחים ותהא ידך כידי וכחך ככחי ופיך כפי ודבורך כדבורי וקבלתך הגט מפב"פ או מיד שלוחו או שליח שלוחו עד מאה שלוחים כקבלתי. ותזכה לי בו תכף ותקבלהו לי ותכף ומיד בהגיע הגט לידך מבעלי או מיד שלוחו או שליח שלוחו עד מאה שלוחים אהיה מגורשת ממנו ומותרת לכל אדם והנני נשבעת בשבועה חמורה ע"ד המב"ה וע"ד הנב"א מבלי התרה שלא לבטל שליחותך זה

בלשון ערבי

אנתא פב"פ (משפחה) מן אהאלי אגר אסכנדריא אקבל לי גטי מן זוגי פב"פ פי כל מכאן אלדי תווגדהו מן ידו או מן יד רסולו או רסול רסולו חתא ענד מאיית רסול. ותכון ידך מתל ידי וקוותך מתל קוותי ופומך מתל פומי וכלאמך מתל כלאמי ואיסתלמיך אל גט מן זוגי פב"פ או מן יד רסולו או רסול רסולו חתא ענד מאיית רקול מתל איסתלאמי ותזכה לייה בהי ותיסתלמו לייא ווקת מה יוצל אל גט לידך מן זוגי או מן יד רסולו. או רסול רסולו חתא ענד מאיית רסול אכון אנא מטלקא מנו ומחללה לכול אנסאן והא הו אנא אחלף חלפאן קטעי עלא ראיי אל כחלק תעלה ועלא ראיי אלדי יחלפו באל חק דון התרה בעדם אבטאל תווכילך האדא

ואם יש פנאי כותבים ג"כ הרשאה וחותמים העדים. והן הם עדי הגט. ואחר נתינת הגט כותבים מעשה בית דין וחותמים הבית דין ואחרי כן חותם הבעל גם כן כמו שמסודר בפנקס הגיטין של ב"ד הצדק: