שו"ת תעלומות לב חלק ד קט

כתב מהריב"ל שם דכשר והישועות יעקב בסימן קכ"ו סקי"ג כתב ב' טעמים אחד שתיבה זאת הוא מהטופס ועוד דרשאה ושלטאה הוא ענין אחד והוא כפל הענין בע"ש ולפי"ז נראה דה"ה אם לא כתב רשאה וחם כתב ושלטאה שני פעמים הכשיר הרב שמן המשחה במעה"ג גט צ"ח

עב בנפשיכי בב' יודי"ן אחר הש"ן ואחר הכ"ף ואם חיסר יו"ד שאחר השי"ן כשר. רמ"א בסימן קכ"ו סל"ז וכתב הג"פ ס"ק צ"ב דינתן לכתחילה בין אם נהגו לכותבו בב' יודי"ן וכתב אחת או אם נהגו באחת וכתב שתים ע"ש, ועי' בתשו' הרב"א סי' כ"ג הו"ד בג"פ שם. ובספר חיים ושלום ח"ב סימן ס"ג נכתב בטעות בנפשייכי שני יודין בין שין לכף

עג למהך חסר יו"ד אחר הלמד ועיין ג"פ ס"ק ן' ואם כתבו מלא ולא כתבו הבעל ולא ערער עיין ג"מ סימן ע"ד ה"ד. צריך להזהר יפה ברגל של ה"א ונהגו להרחיקה יותר משאר ההי"ן ואם עשאה כשאר ההי"ן כשר ג"פ ס"ק נ"א. ואם נדבקה הה"א אם יוכל להפריד בסכין כיון שהוא מהטופס עיין ג"מ סימן ע"ד סק"ה. אם כתב למהר ריש במקום כף כשר ג"פ שם וכן אם היתה הכף גדולה ונקראת כדלי"ת יש להכשיר במק"ע ג"פ שם. אם השמיט תיבת למהך יש להכשיר בדיעבד ג"פ שם

עד להתנסבא בה"א אחר הלמ"ד ולא באל"ף ואם כתבו באל"ף והרחיק לא תנסבא לכ"ע פסול. אך אם כתבו בתיבה אחת יש מכשירין כמ"ש בס' ג"פ ס"ק נ"ב ונפק"מ למק"ע ושעה"ד ועיין ג"פ סימן ע"ה ס"ב. נהגו לכתוב להתנסבא בלא שום יו"ד ואם כתב יו"ד אחר הה"א כשר ש"ע ורמ"א בסימן קכ"ו ס"ק ל"ח. אם דילג אות ה"א וכתב לתנסבא כשר כמ"ש הרשב"א סימן אל"ף קס"ג וכתב הפר"ח בסקל"ה שינתן לכתחי' אם דילג תי' להתנסבא הגט פסול אך אם כתבו אחר תיבת דיתיצביין הגט כשר. כ"כ בספר בית אהרן בסדר הגט אות מ"א ממזה"ג של הרב מ"א ז"ל עי"ש. ועיין ג"פ ס"ק צ"ג וצ"ו ובפר"ח ס"ק ט"ל כ' שאם נתגרשה תנשא לכתחילה עי"ש. ועיין שדי חמד אות כ"ו ובסו"ד יש טעות הניכר

עה לכל גבר דיתיצבייין. משפטו ככתי' דיתהוייין ועיין מש"ל ואם נכתב חסר צ' הכשירו רבני קושטא כ"כ בספר עבודת משא סי' ל' הו"ד בס' בית אהרן בסדר הגט ועיין ג"פ סימן קכ"ו ס"ק ס"ב, וכן אם נכתב בב' שיטות די בשי' אחת ותיצבייין בשי' אחרת כתב להכשיר הרב שמן המשחה בדק"ט ע"ג צינו הרב בגדי יו"ט ח"ב אות ד', ועי"ל באות ס"ט

עו ואגש חסר יו"ד בין אל"ף לנו"ן ואם כתבו מלא כתב הג"פ בסימן קכ"ו ס"ק נ"ג שאין לחוש לפוסלו. ועיין בספר חיים לעולם אה"ע סי' ל"ב שכתב שהכשיר מהרי"א ז"ל ע"פ הוראת הפר"ח סי' קכ"ו ס"ק מ"ג וציין להנחלת שבעה סימן מ"ו. ונראה דה"ה אם כ' ואניש ביו"ד אחר הנו"ן ועי' בתשו' מהר"מ אלשיך סימן ק"ב

עז לא ימחא באל"ף ואם כתבו בה"א כבר כתב מב"י שאין לפסול אותו ועיין ג"פ ס"ק נ"ה והריק"ש בהגהותיו לסימן קכ"ו ובספר רב דגן ח"א סימן ז' אות ט'. ואם כתב ימחי ביו"ד יש להכשיר כמ"ש בג"פ ס"ק נ"ו. ואם כתבו בב' שורות כשר לכתחילה ועי"ל בתיבת בדלא אניסנא ובספר פני יצחק הנד"מ ח"ה אה"ע סימן ו' כתב שלא נמצא צורך זה בשום ספר. ועיין בברכת הימים הו"ד בספר שד"ח במע"ג ובספר משכנות הרועים מע"ג אות כ"ד כתב שנראה שהוא לעכובא עי"ש. ופשוט שדבר שאינו מעכב הוא אפילו שלא בשעה"ד וכ"ש הוא מתי' דיתיצביין. ועיין למהר"א ששון סימן כ"א

עח בידיכי בג' יודין ואם כתב בדיכי חסר יו"ד א'. כתב הרב אגורה באהלך דגים ע"ג דהוה עובדא והכשירוהו אף שהיו"ד הוא מהשורש. הו"ד בספר ב"א בסדר הגט ונראה דכ"ש אם השמיט היו"ד השניה

עט מן שמי מנהגנו לכותבו. ויש נוהגים שלא לכותבו ואף להנוהגים לכותבו אם טעה הסופר ולא כתבו נראה דאין בכך כלום כמתבאר מתשובת הרשב"א ז"ל שהביא הב"י וכן נראה מתשובת הרדב"ז סימן תל"ד ומהר"ם גאלאנטי סימן קכ"ד ה"ד הג"פ בס"ק צ"ה והרב לחם שלמה בדקמ"ו ע"ג כתב דכשר במק"ע. ועיין, פה"א דל"ב ע"א ובמזבח אדמה דף מ"ו ע"א

פ מן יומא גם בגט ע"י שליח כותבים כן ולא מכי מטא גטא לידיכי כמ"ש הלק"ט בדג"ן הו"ד בכס"א אה"ע סימן קכ"ו וכמו שהעלה הרב קול אליהו ח"ב אה"ע סימן ל"ו, אם לא כתב מן יומא דנן עיין ג"פ בס"ק צ"ה דפסול מדרבנן. ועיין ג"מ סימן ע"ח ס"ב. אם דילג תיבת מן הוה עובדא ופסלוהו. כ"כ הרב פאת ים דס"ו ע"ג ד"ה ואירע. ועי' אגורה באהלך דמ"ג ע"ג זכור לאברהם ח"ג דקט"ו ע"ג ד"ה כותבין

פא דנן אם לא כתב תיבת דנן כתב הכנה"ג בסימן קכ"ו הגה"ט אות ל' משם מהר"ם אלשיך ז"ל סימן ק"מ דכשר. וה"ד הג"מ שם ועיין י"א סימן קכ"ו אות כ"ו. ועיין פה"א ח"א הלכות גירושין דע"ט ע"א

פכ ולעלם אם דלג תיבת ולעלם פסול ואפי נתגרשה לא תנשא כ"כ הג"פ בס"ק צ"ה ועיין שם מה שציין. ועיין ג"מ סי' ע"ח ס"ד

פג והרי את תיבות אלו וה"א מלכ"א צריך לכותבם בשיטה יו"ד כדי שיתחיל בשיטה י"א ודן וכו' ואם אירע שכתב בשיטה י"א והרי את וכו' ודן וכו' עד פיטורין יש להכשיר דעקר ההקפדה הוא שלא יכתוב בשיטה י"ב אלא כדמו"י מעשה היה בעה"ק ירושלים ת"ו והכשירוהו כמ"ש בהוראה דב"ד באות יו"ד דכ"ו ע"ב

פד מותרת בוי"ו אחר המ"ם ואם כתב מתרת חסר וי"ו עיין ג"פ ס"ק ל"ח שכ' משם הלבוש דאפשר דפסול אפילו בדיעבד. וכ"כ הכנה"ג והפר"ח ס"ק ס"א כתב שאינו דומה לפיסולי' אחרים המוזכרים בתלמוד ועיין בג"מ סימן ע"ט ס"ק ד'

פה לכל אדם. תיבות והרי את מותרת לכל אדם יכתבם בשיטה אחת ואם נכתבו בב' שיטות כשר כמ"ש הב"כ בסד"ה ועיין גנזי חיים אות ג' גט קט"ו ובתשובה שהשבתי לעיר מכנאס