שו"ת תעלומות לב חלק ד קח

נו וחניכא באל"ף ואם כתבו בה"א כשר כמש"ל

נז דאית אם כתב די אית ביו"ד אחר הדל"ת עיין לעיל בתיבת דאית לי ולקמן בתיבת דהוית

נח ליכי ולאבהתיכי אם דילג אות ה' וכ' ולאבתיכי העלה הרב חיים לעולם סימן כ' לכתוב גט אחר וכ"כ הרב גנזי חיים גט קמ"ה ופאת ים באות ג' דס"א ע"א ועי"ש אם כתב ולאבאתיכי אל"ף במקום ה"א. אם לא כתב שם אביה משמיט תיבת ולאבהתיכי ואם כתבו הגט כשר. ובס' י"א יש ט"ס כמ"ש בספר פאת ים במע"ג דס"ב ע"א. ועיין למהרש"ל ז"ל בספר לב שלמה בסי' ב"א סכ"א בגט של גיורת ועיין בארות המים אה"ע סימן מ"ט. ואם כתב ולאהבתיכי עיין בספר שמן המשחה הלכות גיטין סימן ק"מ. ואירע מעשה בשנת התרס"ה פה נ"א יע"א בגט שכ"מ שטעה הסופר ודילג אות ה' וכתב ולאבתיכי והיה שעה"ד והכשרתיו כי הטעם שכתבו המחמירים הינו מפני שמשמע לרצונך והוא קליש טובא דהוי חציו לה"ק וחציו תרגום. ועוד דתיבת ולאתריכי הבא אחריו הוא מפרש הקודם וילמד סתום מן המפורש בתיבת ולאבהתי ולאתרי, וכ"ש הוא מההיא שכתב המבי"ט בכתב ולאבהתי כי בב' תיבות שכשר. ואף מהרלנ"ח בסימן קכ"ט שפסל, נראה שמודה בדיעבד דכשר. ועוד יש להכשיר ע"ז מטעם ס"ס כמו שהעלה הרב שמן המשחה בסימן ק"מ שכתב ולאהבתיכי ונראה דה"ה לנ"ד שהשמיט אות ה' וכן ס"ל להרב שדי חמד נר"ו במע"ג אות י"ז ואכמ"ל

נט ולאתריכי ואם הוא גט על ידי שליח שכותבים בכל מקום שאת עומדת משמיט תיבת ולאתריכי. ואם טעה הסופר וכתבו לא פסל כמ"ש בספר חיים שאל ח"א סימן ט"ל אות י"ג בהסכמת רבנן סבוראי ז"ל. ועיין י"א בסימן קכ"ו אות ל"ו: ש

ס דהוית ואם כתב די הוית בב' תיבות וב' שיטות כתב הג"פ סימן קכ"ו ס"ק פ"ז דיראה דכשר וציין למ"ש שם בס"ק מ"ד ותשובת מהר"ם גאלאנטי סימן ו' וי"ט וקכ"ד ועיין הון רב סימן יו"ד. ואם כתב דהות חסר יו"ד כתב הלח"ש דקמ"ו ע"א שפסול לכתחילה. ועיין חת"ס אה"ע סימן מ"ז שכתב להכשיר בדיעבד שכבר נכתב. ואם דילג תיבת דהוית כשר. רמ"א בסימן קכ"ו סל"ה ועיין ג"כ שם ס"ק ץ'

סא אנתתי אם דילג תיבת אנתתי זה כשר כיון שכבר כתב אנת אנתתי קודם אך אם דילג שניהם יש לפסול ג"מ סימן ס"ד ס"ו וסימן ט' ס"ז. ואם כתב אתתי חסר נו"ן הגט כשר ג"פ סימן קכ"ו ס"ק צ"א

סב מן אם לא כתב מן קדמת דנא כשר. רמ"א בסימן קכ"ו סל"ה

סג קדמת. אם כתב מקדמת דנא ודילג תיבת מן כשר. ג"ע סימן ע' ס"ד ועיין חת"ס חאה"ע סימן מ"ט שהאריך

סד דנא. באל"ף ונראה דאם כתב בה"א דכשר כיון שיש נוהגים לכתוב בה"א כמ"ש הכנה"ג בסי' קכ"ו הגה"ט כ"ו ובסימן קנ"ד בשער השמות אות קס"ד. אם דילג תיבת דנא לחוד כתב הרב ד"מ ח"א אה"ע סימן ע"א ו' שהצריכו לכתוב גט אחר ועיין אגורה באהלך דמ"ג ע"ג

סה וכדו צריך להאריך הוי"ו האחרונה. ועי' ג"מ סי' ע"א שהאריך בפרטי דינים אלו. אם לא כתב הוי"ו האחרונה וכתב וכד הגט כשר. כמ"ש הרשב"א באלפי"ו סימן אלף רמ"ח. ועיין לח"ש דקמ"ו ע"א ועיין ג"מ סימן ע"א ס"ח. ויעויין ג"פ ס"ק מ"ח ומזבח אדמה דל"א ע"ב. ועיין שדי חמד אות כ"ג שהאריך. ואם כתב כדו והשמיט הוי"ו הראשונה כתב הרב פה"א ח"א דע"ג ע"ב משם הרב המגן דכשר. וס"ל שמ"ש רמ"א וי"ו שניה ר"ל וי"ו ראשונה עי"ש

סו פטרית ושבקית ותרוכית ו' ארוכה ועי"ל: ועי"ל

סז יתיכי משפטו כיתיכי ליכי הראשון ועיין שם אם דילג תיבת יתיכי עי"ל שציינתי מ"ש הרב ישמח לב נר"ו בח"ב סימן ס"ז ואולי יש להקל בשעה"ד ביתיכי השני אחרי שכבר מוכח מתוכו כיון שכבר נכתב בראשונה. ועיין בספר יאיר נתיב סי' י"ח. ואם כתב ליכי יתיכי עיין בית אהרן די"ג וכתב הרב שדי חמד באות ך' דבדיעבד לית לן בה

סח ליכי אם דילג תיבת ליכי וכתב יתיכי דיתהוייין כשר כמ"ש הבארות המים ה"ד לעיל. ועיין להר חיים שאל בח"א סי' ט' בדילג ליכי זה השני שצידד צדדים להכשיר ובפרט בליכי השני שנראה שאינו צריך ע"כ. ושם הביא מ"ש היאיר נתיב בסימן י"ח ומ"מ הסכים להחמיר כיון שהבעל לפנינו ועדיין לא נתגרשה עי"ש. ואם כתב ליבי בבי"ת עי' שדי חמד אות ך' מה שציין בזה. ונראה שיש להכשיר בדיעבד

סט דיתיהויין נהגו לכותבם בחמשה יודי"ן ואם דילג הב' יודי"ן הראשוני' שבין דל"ת לתי"ו ובין תי"ו לה"א אין קפידא. כמ"ש בש"ע סימן קכ"ו סכ"ב ועיין ג"פ שם סקמ"ג. ואם דילג א' מהיודי"ן השלשה עיין ג"פ מס"ק ס"ה ואילך ובס"ק ע' העלה דאם לא כתבו הבעל אלא הסופר מפיו ולא בא הבעל לערער אם הוא במקום עגון ושעה"ד אם נתגרשה תנשא לכתחילה. ועיין ג"מ סימן ע"ד ס"ד ועיין ב"כ שכתב שיש להכשיר בשעה"ד ועיין עבודת משא סימן ל'. ונהגו לכותבם בתיבה אחת נראית כב' תיבות ובדיעבד אם כתבו בתיבה אחת לגמרי או בב' תיבות ואפילו בב' שיטין די בשיטה אחת תיהוייין בשיטה אחרת כשר. הג"פ בס"ק מ"ד ובג"מ סימן ע"ב ס"ד כתב משם הב"ש שמשמע שאם לא ניתן לא ינתן לכתחילה עי"ש ועיין להג"פ בס"ק ע"ז ופ"ז ובתשו' מהר"ם גאלאנטי שציין שם ועיין י"א סימן קכ"ו הגהב"י כ"א: ועי"ל באות ע"ה

ע רשאה. באל"ף וה"א לבסוף ואם כתב רשאי כשר במ"ע כ"כ השבות יעקב ח"א סי' קי"ח ה"ד הי"א בסימן קכ"ו אות כ"ו. אם השמיט תיבת רשאה נראה דכשר עי"ל בתיבת ושלטאה

עא ושלטאה אם כתב ושלטה בה"א לבד כתב מהריב"ל ח"א כלל ד' סי' כ"א דכשר וה"ד הג"פ בס"ק ק"ה. וכן אם כתב ושלטא באל"ף לבד כתב הרב חיים לעולם בח"ב סימן ט"ז דכשר ועי"ש שהאריך בזה, ואם השמיט לגמרי תיבת ושנטאה.