שו"ת תעלומות לב חלק ד קז

כדלא אניסנא בכף במקום בי"ת עיין להריב"ש בסימן שי"ד הו"ד בב"י סימן קכ"ט

מד ושבקית אם דילג וי"ו דושבקית אין להקפיד כי לא יש משמעות. אחר כן כתב הרב חיים שאל ח"א סי' ט"ל אות ב'

מה ופטרית נראה דאם דילג וי"ו דופטרית דאין קפידא כמש"ל. והרב לח"ש בדקמ"ה ע"ג כתב שאירע שהשמיט הסופר תיבת ופטרית ולא ניתן ונכתב אחר

מו ותרוכית בוי"ו אחר הרי"ש ויאריך אותה יותר מהוי"ו הראשונה כמ"ש בג"מ ובלחם שלמה דקמ"ה ע"ג. ואם שינה הסדר והקדים המאוחר או איחר המוקדם אין קפידא. עיין לח"ש וברכת המים ועבודת משא סימן ח"י. ועיין גט פשוט ס"ק מ"ט ופ"ד

מז יתיכי ליכי יתיכי בג' יודי"ן ליכי בב' יודי"ן ואם כ' לכי ביו"ד א' לא מפס' לחם שלמה דקמ"ה ע"ג וכ"כ הג"פ בס"ק פ"ר בשם הרדב"ז סי' ר"מ והנחלת שבעה באות ל'. ואם כ' ליכי יתיכי כתב הדב"מ דקמ"א שאירע מעשה והצריכו לכתוב גט אחר. וכ"כ בספר בארות המים סימן מ"ח שכתבו אחר משום מהיות טוב, וצריך לכותבם בתיבה אחת ואם כתב יתי כי לי כי בב' תיבות פסול ובדיעבד במקום עגון ובא ממקום אחר יש להכשיר. כ"כ הלח"ש בדקמ"ה ע"ג ועיין בארות המים סימן מ"ח דקפ"ו ע"ג ועיין בג"פ ובג"מ סימן ס"ג שהאריך. יתיכי בשיטה אחת וליכי בשיטה אחרת אין לחוש אפילו לכתחילה ודלא ממה שהבינו בי דינא רבא בעה"ק ירושת"ו סו"ד בקונט' אזן אהרן מע"ג אות מ"א ממ"ש הזכו"ל ח"ג אות ב' דהתם הכונה על יתיכי ועל ליכי כמובן הפשוט. אם דילג תיבת ליכי זה כראה מדברי הרב בארות המים סימן מ"ו דאין להכשיר כי דוקא בליכי האחרון הכשיר אם השמיטו יען כבר כתב אח"ך דיתיהוייין רשאה וכו' משא"כ בליכי הא', ונר"ל דבדיעבד יש להכשיר אם השמיט תיבת ליכי הראשון כיון דהדר מפרש יתיכי ליכי וילמוד ראשון מתחתון. ועיין לח"ש בדקמ"ה ע"ג שכתב אם השמיט ליכי הראשון עיין ביתיכי ליכי לקמן ושם הביא דברי הבארות המים סתם שאם לא כתב ליכי לא איכפת ולא ביאר שיש הפרש בין ראשון לאחרון. וכן עשה מעשה להכשיר הרב מא"ד הדין ז"ל כמ"ש בק"פ אות יו"ד די"ח ע"א ועיין להרב חיים שאל ח"א סי' ט' ועי"ל. אם דילג תיבת יתיכי עיין להרב ישמח לב קושטא נר"ו בח"ב סי' ס"ז שבא עתה לידי ושם הביא ממה"ג של הרב כמהרי"מ ז"ל שהצריכו לכתוב גט אחד והרב המחבר נר"י האריך שם

מח אנת אם דילג תיבא אנת וכתב יתיכי ליכי אנתתי נסתפק הרב רח"ם ז"ל בספר חיים לעולם ח"ב סימן י"ד ושוב כתב שמצא הדבר מפורש בספר נחלת שבעה סי' מ"ה סל"ה להכשיר. ועיין קול אליהו ח"ב במחנה ישראל סימן פ"ז אות ו' שהצריך לכתוב גט אחר מפני תיבת אנת שדילג. ועי' בספר בית אהרן בסד"ה סכ"ט ויש ט"ס בדבריו ולא ראה מ"ש הרב נ"ש וכנז"ל ואכמ"ל. ועיין להרב ישמח לב קושטא אה"ע סימן י"ח. ובספר עבודת משא דע"ה ע"א. ואם כתב אנתה בה"א לבסוף כתב הרב גנזי חיים ז"ל במע"ג גט צ"ז שאין לפסול כיון שנמצא בכתובים אנתה בה"א לבסוף, אך אם כתב אנתי ביו"ד לבסוף ציין להרב עבודת משא דס"ח שאם הוא לאחר חתימה צריך גט אחר. ואם כתב את אנתתי עיין: למהר"ש הלוי אה"ע סי' ב' שהכשיר ועיין ב"כ ד"פ ע"ג. ובספר בגדי יו"ט ח"ב באות א' ס"ג ועיין שם: מה שציין

מט אנתתי אם דילג תיבת אנתתי אין קפידא כמ"ש בספר שיו"ב בסימן קכ"ו ועיין לב שלמה דס"ד ע"ג ובספר ג"מ סימן ס"ד ס"ו. ועיין במחנה ישראל סימן פ"ז אות וי"ו. אם כתב אתתי חסר נו"ן כשר. ג"פ וג"מ סימן ס"ד אות ד', ואם דילג ב' תיבות אנת אנתתי וכתב יתיכי ליכי פב"פ יש לחוש לכתחילה. ועיין ישמח לב קושטא אה"ע סימן י"ח. והרב מחנה ישראל סימן פ"ז ס"ו הצריך בכגו"ד לכתוב גט אחר עי"ש

ן פ' ברת פ' מנהגנו לכתוב ברת ולא בת כמ"ש הכס"א באה"ע סימן קכ"ט ס"א. שם האשה צריך שיהיה בתוך ששה שטות הראשונות כמ"ש השכנה"ג בסימן קכ"ד בשם י"א. וה' פנים מאירות ח"ג סימן מ"ה כתב שיש להכשיר בשי' שביעית אפילו שלא במקום עגון עי"ש. ואם צריך לכתוב דמתקריא פ' צריך לכותבו ביו"ד אחד. ואם כתבו בב' יודי"ן אחר הרי"ש אם אפשר בנקל לתקן: דהיינו לגרור היו"ד ראשונה ולהאריך הרי"ש אף שנגמר הגט שפיר דמי. ונראה שאם כבר חתמו העדים שא"צ לתקן וכשר. כמו שמתבאר בכפר הוראה דב"ד בש"ן אות פ"ד דכ"ו ע"ב וע"ש בדס"ב ע"א

נא העומדת היום ואם הוא גט הנשלח לאשה ע"י שליח כתב בש"ע סימן קכ"ח ס"כ שאין כותבים מקומה כלל. ומנהגנו לכתוב בכל מקום שאת עומדת כמ"ש מהריק"ש ז"ל ועיין ג"פ שם סקט"ו. ואם דילג תיבת העומדת היום רבו המכשירים. ועיין גנזי חיים אות ג' גט ז' וע"ח. וכר"ל שמנהגנו כשהוא גט ע"י שליח שכותב בכ"מ שאת עומדת והסופר העתיק ממנו שיש להכשיר בדיעבד והא עדיף מהשמיטו לגמרי כמובן ואכמ"ל. ועיין במה שציין הג"פ שם

נב הכא אם דילג תיבת הכא אין להקפיד כמש"ל בתיבת הכא הראשון

נג במתא אם דילג תיבת במתא כשר כמש"ל

נד נא אמון צריך לכותבו בשיטה אחת כמש"ל וכ"כ הרב מאריה דאתרא הדין מהר"י פ'ראגי מהמה ז"ל בתשו' כת"י סימן צ"ד ה"ד הרה"ג כמהר"מ פארדו ז"ל בקונט' כ"י. והגם שהאריך להוכיח מהכתובים כי שם העיר היא נא לבד ואמון ר"ל רבתא או לשון גדולה, מ"מ הסכים לדעת הרב ז"ל שצריך לכותבו בשיטה אחת מהטעם שכתב הוא ז"ל דכיון שהורגלו כ"כ לקרות ולכתוב שם העיר אלכסנדריאה נא אמון א"כ כבר הוקבע לה השם הזה והו"ל כשם אחד שכתוב בב' תיבות כמו יו"ט ש"ט וכיוצא שאין כותבים אותו בבי שיטות עי"ש. ודבר ה' בפיהו אמת כמו שמצינו בש"ט כי שם הוא בפ"ע שם בן כח. וטוב ג"כ הוא שם בפ"ע כמו אם יגאלך טוב וכשהוסב השם ש"ט צריך לכותבו בשיטה אחת ודוק

נה וכל שום אחרן עיין לעיל בשם האיש