שו"ת תעלומות לב חלק ד קב

הביאה הטור בסס"י י"ג ועיין בטוש"ע סי' ל"ג וקמ"ט והחונים עליהם)

סימן כ"ז

לעוב"י קושטא יע"א כה תברכו לח' תמוז התרס"ה בא סימן למע"ן תחיו"ן לפ"ק

במה שכתבתי בספרי תעלומות לב ח"א אה"ע סימן ח"י במה שאמרו בפ"ק דסוטה מ' יום קודם יצירת הולד ב"ק יוצאת וכו'

אור ישראל וקדושו נזר אלהיו על ראשו, מע' עט"ר הרה"ג מעו"מ כקש"ת מוהר"ר תנא דבי אליהו חזן נ"י כזוהר המאירים לדור דורים כיר"א ר"מ ור"מ עי"ת נ"א יע"א אבי אבי

הן כל יקר ראתה עיני הכתב והמכתב אשר כוננו כס"ף נפש, ושו"ש כעל כל הון, מי יתן לי רוחי תמורת עטי, ותחת הדיו אגלי שמחתי, וגוילי הנזמים חלף גליוני. כי אז התפארתי כי יכולתי לתאר בשרד נאמן עלי לוח את רגשי חדוה ותשואות חן הדופקים בעורקי ומתפרצים להנתק ממורשי לבבי לאמר קדמה לפני מני"ר נהלך ברג"ש על אשר הואיל לכבדני נגד זקני עמי ושריו בהשיב אהבתו אל חיקי לפנות אל האזוב אשר כמוני ולעשות את שאינו זוכה כזוכה. כי ידעתי בינ"י ידעתי כי מי אני לפניו כקוף לפני אדם המעלה. אחרי מי יצא מלך ישראל (מאן מלכי רבנן) אחרי פרעוש אחד אין זאת אלא כי במקום שמצינו גדולת מני"ר שם מצינו ענותנותו תרבנו, במה אקדם לפני מני"ר ומה אשלם ותשורה אין להביא כי נפשי יבשה אין כל ובביתי אין לחם (זו תורה) ואין מים (זו תורה) בלא שפת חנף אומר כי כמעט שעברתי בין שדי חמודותיו הן הן מעשה ידיו להתפאר וטילתי בה ארוכות וקצרות אורו עיני ותעלוזנה כליותי כי לפני נגלו כל תעלומו"ת ל"ב ורבת שבעה לה נפשי נחת בעופפי עיני ושמתי מעיני במו

רב נכבד. הרבה מעות יש לי להריצם לפני שולחני ש"ר ואו"ר כמני"ר, אך השיב ימיני אחור ל"ו נסוגותי בידעי מעוט ערכי עלי, כי מי אני לערוך שיח מול המשיח כת"ר לי נר"ו. אולם בהשעני על גודל אהבתו אשר יאהבני איש"י ותורה היא וכו' אמרתי אגלה אזנו הערה אחת קטנה אשר העירותי בספרו הבהיר ח"א וזה האות כי תורתו שעשועי. הנה באה"ע סימן ח"י אגב נהרא הביא מני"ר מה ששמע מ"ק על דברי רז"ל מ' יום וכו' ומה שהעלו לתרץ ורו"מ דחאם בשתי ידים וכו' לדבר הזה יסלח לי מר כי מעין הדומה הקרוב לזה הלא היא ברב"ת בגדול המפרשים מהרש"א באגדתיה בסוטה שם בפי' דברי התוס' ולו היו שולטים מאורות עיני מני"ר בדבריו כי אז לא היה דוחה את הדברים הנז' בב' ידים. כ"א היתה שמאל דוחה בתיבות "שכבר נולד ושמו ידוע" דוקא וימין מקרבת סגנון תשובתם. ובהיותי בזה זכרתי ימים מקדם כי ע"ד התוס' הנ"ל עמדתי ליום עברו"ת ויצאתי לחפש"י בכתבי זכרונותי גירסא דינוקתא ומצאתי כתוב כדברים האלה, תוספות סוטה דיה קודם וכו' עיין מהרש"א בח"א שם ודבריו נכוחים למבין ועיין להדרישה בי"ד סי' קצ"ד ד"ה ל"ש זכר וכו' דאישתמיטיתיה דברי התוס' הנ"ל, וגי' אחרת היתה לו בהש"ס ועיין להרב דרכי הים דף קנ"א ע"ג רמזו הרב מראה עינים שם וספר רצוף אהבה איננו במחיצתי ע"כ מצאתי כתוב. וכעת לא יכולתי למיהדר תלמודא לראות אם דברי יעלו על שולחן מלכים מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכונה נגדה נא לפני מני"ר להביע בפה מלא תודתי כי זאת חובתי ואעשנה ולהשתעשע בתורת מני"ר כי האי דעדיפנא וכו' ואילו חזיתי לר' מאי'ר וכו' אך אזעק אהה כי קצוץ כנפים אנכי אין לי ב"א להסתפק במועט אשר לפני מפרי עטי וניבי להגיש לפני מני"ר קרב"ן תוד"ה וזבח"י שלמי"ם שלמיא דכן רב כי חפץ חסד ומרבה להטיב הנהו בשלחו לי למנה ספריו הנכבדים והיו לי לעינים, ומחזיקנא טיבותא לרישא"י והנה ברך לקחתי ברכת הדיוט קל"ה כמות שהיא כ"י כשמש בצהרים מזוקק שבעתים ויהי שמעו גדול בכל אפסים אכי"ר. הכ"ד עבו"ת המוכן לשרתו לא בר אוריין ולא בר אבהן

רפאל דוד סאבאן ס"ט. בא סי' נא"ה דור"ס

וזאת תשובתי אליו

היום י"ד מנחם אב שנת ורחמ"תי את אשר ארחם

רב רחומאי חמיד לבאי הרב הכולל רב ספרא תהלה לדוד סד"ר למקרא נר"ו יאיר וחי לעולם ובריא אולם כיר"א

רב השלום לאלפי רבבה באהבה וחיבה אין לדבר קצבה

הגדתי היום מ"ק זה כת"י מיום כ"ה תמוז קראתי בכל לב כל האמור בענין ואשתעשע באמרותך כי נעמו. יואל אלוה להרכיבך על במותי ארץ ויהי שמך כשם הגדולים לכבוד ולתפארת

כאן בדברי תורה ראה ראיתי בדב"ק כתוב לאמר. על דברתי בספה"ק תמלומות לב ח"א אה"ע סימן ח"י להשיב על מה ששמעתי מתרצים בההיא דפ"ק דסוטא מ' יום קודם יצירת הולד וכו' כי קרוב לזה תירץ מהרש"א ז"ל באגדותיה וכו' ע"כ ואתך הסליחה כי אין דמיון למ"ש התוספות והמהרש"א לתי' שהבאתי שם וכמו שיתבאר. והנני להעתיק מה שהק' לי מזה שנים אחד חכם מרבני טראבלס המערב יע"א בענין זה וז"ל מו"ר נ"ר ישראל שיל"א כתב בספרו הנד"מ תעלומות לב ח"א אה"ע סימן ח"י בההיא דריש מסכת סוטה מ' יום קודם וכו' ומה שמקשים ע"ז ומעכ"ת הביא תירוץ לזה ודחאו כי לא השם הוא העיקר והוסיף ועוד דהתוספות שם בד"ה קודם כתבו שהוא קודם יצירת הזכר וכו' וא"כ הדרא קושיא לדוכתא ע"כ. ואחרי המחי"ר לא הבנתי כונתו דאדרבא ע"פ דברי התוספות הללו נתישבה קושיא הראשונה ואיך רו"מ כת"ר כתב דהדרא קושיא לדוכתיה וצע"ר ועיין למהרש"א בח"א שם עכת"ד נר"ו והשבתי לו בקיצור חזי הוית כל מילי דמר וצר לי מאד על הצע"ר הגדול הזה, ואם היה מדקדק בדברי האמורים בקיצור נמרץ היה מוצא שדברי פשוטים ונכוחים למבין כי הכני בא להשיב כי מלבד מ"ש שלא מן השם הוא זה דקמיה שמיא גליא שיקרא בנ"א זה כן גם קודם יצירה. ועוד דמדברי התוס' משמע שההכרזה הוא קודם יצירת הזכר והרי שקודם יצירה מכריזין את שמו וא"כ גם