עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryשו"ת תעלומות לב חלק ג

שו"ת תעלומות לב חלק ג צד

Responsa Taalumot Lev part 3 94 · שו"ת תעלומות לב חלק ג · free full Hebrew text

Open in the reader →

היא מה שכתב אלי מקודם וכבר השבתיו יפה יפה בסי' הקודם אלא דהוסיף כאן מפי השמועה מה שכתבתי שם וכתב שאין זה פשט הסוגייא וכו' וכהבנת כל הראשונים והאחרונים ע"כ אלו דברים שלא ניתנו ליאמר כי ריהטא דשמעתתא הכי אזלא כמ"ש מז"ה ז"ל וכמו שביארתי לעיל והראשונים והאחרונים שהבינו בפשט הסוגיי' כהבנתו לא ראיתים עד הנה: גם הרב שער משפט בסי' ס"ז סקל"ג הבין בפשוט דכוונת הרא"ש והטור במלת ששמר כראוי היינו שנאנס כמ"ש שם בפירוש אלא דק"ל איך מהימנינן ליה בשבועה לחוד ולא מצרכינן ליה להביא ראיה שנאנס כיעו"ש והביא ראיות ע"ז ואין לי פנאי וספרים לעמוד עליהם וכבר הוא ז"ל האריך הרחיב בסי' מ"ו ס"ק ח"י בענין זה וציין דבריו כאן ומה שתמה כת' עליו לק"מ דכיון דידוע דהאונס הוא בליסטיס מזויין וכיוצא א"כ אף אם אינו צריך להביא ראיה על סדר שמירתו כיון שהוא נמשך ותמידי מ"מ הו"ל להביא ראיה על שעת האונס ואיך נאנס ודוק כי קצרתי לנחיצת הזמן ועיין במשה"א סי' ש"ג ס"ג. ומה שהשיב עוד על ראייתו הב' מההיא דפ"ק דכתובו' תמהני איך יצאו הדברים האלה מפיו דאדרבא כל בתר איפכא מסתברא דהתם חיוב הכתובה כבר נתחייב בחיו"ג אלא שהוא בא לפטור עצמו בטענה חדשה אבל בש"ש כל זמן שלא יגמור שמירתו אין הלה חייב כלום והוא פשוט ומבואר בדברי הרב ז"ל שם באר היטב ועיין בטוש"ע ח"מ סי' קפ"ז ואכמ"ל: סימן כח בישראל שבא על הגויה וירדה לו בנים ובנות ואח"כ נתגיירה אם יכול לישאנה ומה דין הבנים עי"ת אלגיר יום ב"ך יברך ישראל לחו' כסלו שנת ששו"ן לפ"ק ההיים והשלום מאל עילום כטל יערפו על ראש ר"מ מבני עליה רא"נ הרב המפורסם כתו' וביראה ר"מ ור"מ בקש"ת הא"ח נפשינו יצ"ז ער שמש יגון שמו וכסאו בימי שמים רב יקר ונכבד למן היום אשר נחני ה' פה אלגיר יע"א נכספה וגם כלתה נפשי להודיעו מתנעתי לחטו"ל. ומידי דברי אחת שאלתי להודיעני ע"ד אחל המיוחד מפה העירה הידוע לכת"ר שיח"ל כי הוא נשוי נכרית ויש לו בנים ובנות ממנה ואחיו השרים בקשו לגייר את האשה המיועדת לו הנז' ולהיות עמה אח"כ בהתר בכתובה וקדושין וזכורני כי כת"ר ש"י השתדל מאד בדבר זה וכתבו לאיזמיר להרב הגאון מרן החבי"ף ז"ל ולא מצא לו פתח התר ויען בא מעשה כזה לידי ואותי שאלו להגיד להם דבר המשפט וספרי דבי רב אינם נמצאים פה רק ס' הכנה"ג לבד וגם לא סמכתי על זכרוני ע"כ יודיעני נא מאי הוי עלה על עובדא הנ"ל. והגם כי ידידינו הרב הגדול מוהר"א פלאגי הי"ו האריך הרחיב בזה בס' חיים ושלום ח"ב והתיר בנדונו הנה נ"ד שניא כי הבעל לא המיר דתו רק נשאר ביהדותו. וגם הנני נבוך מאד על הבנים הגם שהאשה היתה מיוחדת לו מ"מ מאמר שלא נשאת עמו דרך נשואין אפילו בדינם ע"י המיר כי אם בתו' פלגש הא ודאי כי הבנים כרוכים אחר אמם העל אלה לדברו הוחלתי יפשא"ק להודיעני מכל פרשת העיבור ועהס"ר: ויען הנני כותב בעט ברזל אשר לא הסכנתי בה עד הנה לא אבא בארוכה כי אם בזאת כסא כת"ר יגדל כנפש נאמן אהבתו: הצב"י רחמים יוסף פראנקו ס"ט סימן כט וזאת תשובתי לכבוד והדר בקדש נהדר הרב המופלא מר שד"ר בישראל גדול שמו פרי עץ הדר במהד"ר רחמים פראנק נר"ו ראב"ד מעיה"ק חברון תובכ"א יח"ל ברוב טוב וכבוד והדר כיר"א כן האירו אל עבר פני אותותי"ו המאירות ע"ע האיש שנכשל עם הנכרית וילדה לו בנים ובנות ובאה להתגייר אם מותרת לו ואותי שאל להודיעו מה נעשה באותו נדון והנני בא להודיעו כי בהיותי שמה בשנת התרל"ב הגיע אחד מהבנים שנולדו לו מהגויה לשנת הי"ג ואותי שאלו אם יוכל להלבישו תפילין והודעתים את חקי האלהים כי הבן הזה ואחיו ואחיותיו כולם גוים גמורים הם כי דין פשוט הוא שהולד הולך אחר הפגום וולדה כמוה ומה שמלו אותו בזמנו אינו מספיק להחשיבו גר כי חול ולא טבל כאלו לא מל לכן נטפלתי לדבר מצוה והטבלנו אותו כדת אז שאלו מאתי אם יש התר לגייר את אמם אשר זה שנים רבות שיושבת אתו ומיוחדת לו כאשתו ממש וילדה לו בנים ובנות ואי אפשר להפרישם ואחר שקריתי ושניתי במעוט הספרים הנמצאים שם ואני בתוך הגולה ולא צילה דעתאי אמרתי להם כי מקום יש בראש בכגון זה להתיר לגיירה מפני תקנת הבנים שכבר ילדה הכרוכי' אחריה וגם הבנים אשר תלד שיהיה הורתם ולדתם בקדושה ונסעתי לעוב"י תוניס יע"א ושם קבלתי מכתב מאחד החכמים הרשומים שבעיר מתפלא עלי איך התרתי את האסור המבואר בפ' כיצד ופסקו הטוש"ע אה"ע סי' י"א בלתי חולק והנני מעתיק לרו"מ התשובה שהשבתי לו בקיצור נמרץ: קבלתי כתבו הבהיר וראיתי דברים כמתלהמים ויורדים חדרי בטן באומרו כי לעזה המדינה על שהתרתי דבר המפורש לאיסור וכו': והנה לא על הלועזים אני תמיה כי ידעתי שהחמורות קלות בעיניהם. גם ידעתי שאין בכל המדינה רק אחד או שנים דנהירין להו שבילי דתלמודא אבל חמסי על רו"מ נר"ו אשר היה מהראוי לו לגעור בהם אם היה מי שערער בדבר ולא זו בלבד עשה לנו אלא שגם עשה סניגורין לדבריהם וזכר עשה למ"ש בש"ע כאלו חדשות הוא מגיד ואעיקרא דדינא הן אנכי בשאלתי אם יכולים לגייר את האשה ההיא