שו"ת תעלומות לב חלק ג צב

וכ"כ הרב כנה"ג ז"ל בסי' של"ד הגהב"י ט"ל בדרך נכון והוא פשוט: ומה שתמה עוד מעכ"ת ע"ד מז"ה בחי' לשם לדכ"ה ע"ד התוס' בד"ה מכלל דפליגי. לכאורה דבריו ז"ל קשים לשמוע ואולם במעט התבוננו' נראה דמז"ה ז"ל הקשה מדיליה למה לא סמכו תמיהת' התוס' לעיל והביא מה שתי' המהרש"א לקושייתו כלומר דבזה יתורץ קושייא זאת ג"כ ושוב כתב דמעיקרא קושייא (שהקשה הוא ז"ל) ליתא דלא הו"מ למימר נראים לר"י דברי כ"א בהקדש משום וכו' ולתרץ גם קושיית המהרש"א הבליע בנעימה תי' נכון וז"ל ואכתי לא ידעינן אי טעמייהו הוי משום פשיעות' ואין צריך לדחוק (כת"י המהרש"א) כלל ע"כ והוא פשוט בכוונתו לתרץ בזה קו' המהרש"א ז"ל דכיון דאכתי לא ידעינן טעמא דפשיעותא לא הו"מ למימר נראים דברי ר"י לר"א בשבת דל"פ אלא בחול משום פשיעותא כמ"ש מהרש"א כיון דאכתי לא סליק אדעתיה האי טעמע דמתרץ בתר הכי תלמודא ודוק: ולהיות העת נחוץ מאד וטרידנא טובא במילי דצבורא כידוע לכת"ר. ע"כ היה הקצר אמיץ ושו"ט יגדל כאות נה"ר וכנא"ה: הצעיר אליהו חזן ס״ט סימן כו חזר וכתב אלי בענין זה וז"ל בהא דאמרינן בב״מ דנ"ח ורמינהי בני העיר וכו' ומשני שמואל דנשבעין ליטול שכרם. בהגמ"ר סוף מציעא בהגה המתחלת ולי ההדיוט הניח בצ"ע לענין שאר ש"ש דעלמא אם נשבעין ליטול שכרם דשמא יש לחלק דשאני התם דשכר מצוה היא להם והילכך נהנים הם ע"כ ואחד הרואה דבהגה השניה המתחלת ורבינו ברוך וכו' משם בארה דאין לחלק ובכל ש"ש נשבעין שנאנסו ונוטלים שכרם ע"ש וכ"כ הה"מ בפשי' ברפ"ב דשכירות והובא למב"י ח"מ סי' ס"ו מחו' מ"ו והש"ך סי' ש"ג סק"ה כתב שדבריו נכונים ושכן מוכח בפרק הזהב ושכ"מ בסי' ס"ו וש"א והם מדברי הרא"ש בפרק הזהב ע"כ וכ"כ מהר"ש הלוי סי' ד' והביא ראיה מדברי הה"מ והרא"ש והטור דסי' ס"ו וש"א והגהמ"ר הנז"ל והוסיף עוד שכ"כ רי"ו דף ל' והריטב"א בקידושין ע"ש: איברא דמ"ש הרא"ש שם בפרק הזהב דשכרו מיהא ליפסיד עד שישבע ששמר כראוי ופסקו הטוש"ע בסי' ס"ו וש"א לכאורה צ"ע מפרק הזהב שם דפריך והא נגנבו ואבדו קתני וכו' אלמא היכא דלא משלמי בגנבה ואבידה אינן נוטלים שכרם אפי' בשבועה ושמעתי אומרים דמ"ש הרא"ש והטוש"ע ששמר כראוי היינו שנאנסו וכאוקמתא דשמואל לההיא דבני העיר שנאנסו בל"מ וליתא דנאנסו מאן דכר שמייהו ולא קיימי אלא לגנבה ואבדה כאשר יראה הרואה ופשוט דמ"ש ששמר כראוי היינו מה שמוטל על השומרים לשמור וכמבואר בטוש"ע סי' ש"ג ואולי כד דיקינא פורתא כראה דלק"מ דהתם שאני שבאו ליד השלוחים בתורת שמירה ושליחות למוסרם ביד הגזברים ואדעתא דהכי נוטלים שכרן ולהכי אם נגנבו או אבדו עד שלא נתרמה התרומה שחייבים בשקלים אחרים לא נתחייבו למסור להם שכרם ואפי' נתרמה התרומה דאין חייבים לשקול עוד מ"מ ניחא ליה לאיניש למעבד מצוה בממוניה להיות להם חלק בקופות לקרבנות הצבור ואדעתא דהכי מסרו להם השקלים ושיטול שכרם ומשו"ה דינא הוא דאגרייהו מיהא לפסיד כיון שלא עשו שליחות' משא"כ בההיא דהרא"ש וטוש"ע דעיקר המסירה לשומר אינה אלא לשמור כראוי ומדינא פטירי מגנבה ואבדה ועיקר שכרם אינה אלא על השמירה ואם שמר כראוי הרי עשו שליחותם והגם דנגנבו או אבדו נהי דלא משלמי מ"מ לא הפסיד שכרו אם נשבע ששמר כראוי לו מה שמוטל עליו כנ"ל: שוב ראיתי לה' בני אהרן בסי' א' אות ד' בנדונו שם שהעלה ג"כ דש"ש שנאנס שנוטל שכרו וחיליה מהה"מ ומהגמ"ר השניה כנז"ל ונתעורר במה שהרגשנו ע"ד הרא"ש והטור הנז' שנראה דבריה' הפך הגמ' דפרק הזהב ועי"ש מה שישב ונראה שכיוין למ"ש אך הוא ז"ל כתב שהוא דוחק ולי ההדיוט אם דבריו שם כמ"ש נ"ל שהוא חילוק נכון למדקדק בו: ומן האמור י"ל עמ"ש מהר"א ששון ז"ל בסי' ע"ג על הא דקי"ל מתנה ש"ח להיות פטור וכו' והש"ש להפטר עשבו' ומלשלם ונגנב הדבר ההוא ונאבד בעדים אם יפסיד שכרו ומסיק דמפסיד שכרו וחיליה מסוגייא זו דפרק הזהב עיש"ב וצ"ע איך לא זכר ש"ר דברי הרא"ש והטוש"ע הנז"ל שכתבו להדייא דנוטל שכרו כשישבע ששמר כראוי אע"ג דפטור מגנבה ואבדה ואין ראיה מסוגייא זו דפרק הזהב די"ל וכמדובר תו חזינן מלתא דתמיהא טובא בדברי מרן החבי"ב ז"ל בח"מ סי' ש"ג אות כ"ה בהגה"ט שכתב משם מהר"א ששון דסי' הנז' דלא מבעייא שומר שפטור מדינא בלתי שום תנאי אלא אפילו שומר שהתנה להפטר כגון ש"ח וכו' וש"ש והשוכר להפטר משבועה ומלשלם אם נאבד או נגנב או נאנס מפסיד שכרו וכו' וי"ל שמהר"ש הלוי הביא ראיה לנדונו מסוגייא זו שלא הפסיד שכרו וכו' ואיך נעלם כ"ז מעיני מהרא"ש ז"ל ע"כ וצ"ע דמה דמות יערוך נדון מהרא"ש לנדון מהר"ש הלוי דמיירי בנאנסו ושפיר מייתי ראיה מסוגייא זו ונדון מהרא"ש איירי בגנבה ואבדה ומביא ראיה מקו' הגמ' נהי דלא משלמי וכו' ורב המרחק בין הנושאים הן אמת שהוא ז"ל כתב ממהרא"ש נגנבו או נאנסו אבל הרואה בשרשן של דברים יראה שלא כתב אלא נגנבו או אבדו דבנאנס מודה שנוטל שכרו ול"ק אלא מה שהקשינו שדבריו ז"ל הם הפך הרא"ש וטוש"ע: ומכלל הדברים י"ל על ה' עין יהוסף ז"ל בחי' לב"מ שם דמהכא משמע שש"ש שנאנס מלבד דפטור אלא שיטול שכרו ואלו בש"ש דעלמא לא מצאנו כן אלא שפטור מאונסים וכו' ומתוך זה רצה לחלק דהקדש שאני וכו' כיעו"ש וצ"ע איך אשתמיטתיה כל דברי הראשונים והאחרונים הנ"ל ולא זכר שר רק דברי הה"מ בסו"ד גם חילוקו אחרי המחי"ר הוא תמוה דהא קתני שם דאם לא נתרמה התרומה נשבעין לבני העיר הגם דחייבים באחריותם