שו"ת תעלומות לב חלק ג צא

סימן כד טראבלס יע"א ש"ש שנאנס דפטור אם נוטל שכרו ג"כ כדמשמע בפרק הזהב דג"ה לענין ש"ש דהקדש וכמ"ש הרא"ש ז"ר בסוגיין והרב המגיד ז"ל בפ"ב מה' שכי' ופסקו הטוש"ע בסי' ס"ו וש"א ועיין להרש"ך ז"ל בסי' ש"ג שרן כן גם רש"ש דעלמא וסברא ישרה היא מ"מ קשה על הטוש"ע שלא פסקוהו בסי' ש"ג וכמ"ש מז"ה הגדול ז"ל בס' עין יהוסף בשי' לשום ועיין בס' דל"א אביגדור בהשמטות ועיין בב"י סי' שר"ג בשם מ"כ חו"ד בחק"ל מ"ב ח"מ סי' ל"ג ועיין מהר"א ששון ז"ל בסי' ע"ג בני אחרן סי א' את זה שלח אלי הרב מר דינא כמהר"ח הכהן הי"ו בענין זה וז"ל הצריך כאן בד"ת במאי דקי"ל שש"ש פטור מאונסים. כתב הה"מ ברפ"ב דשכירות דאם נאנס לא הפסיד שכרו אלא נשבע ונוטל שכרו ועיקר והוא מהסוגיא דפרק הזהב דנ"ח ע"א בהא דמוקי שמואל דנשבעים ליטול שכרם והובא למב"י בח"מ סי' ס"ו וכ"כ הרא"ש שם בפרק הזהב על הא דאמרינן התם ש"ש אינו משלם דשכרו מיהא מפסיד עד שישבע ששמר כראוי ופסקו הטור שם סמ"א ומרן בש"ע ס"ע וראיתי להרב המופלא מו"ז זלה"ה בס"ה עין יהוסף בשי' למציעא שם שכתב דמהכא משמע דש"ש שנאנס מלבד שהוא פטור אלא גם נוטל שכרו ואלו בש"ש דעלמא לא מצאנו כן אלא דוקא דפטור מן האונסים אבל ליטול שכרו לא כמ"ש הטור ח"מ סי' ש"ג וש"ד ואלו היה ג"כ נוטל שכרו לא הו"ל להטור להשמיטו וכו' ומתוך זה רצה לחלק דהקדש שאני דכיון שנפטרו מלשקול עוד הוי כאלו עשו שליחותם עכ"ד ז"ל ע"ש: ואני בעוניי מלבד מה שתמה עליו ה"ה מהר"א אדאדי ז"ל בגליון הספר דאיך לא ראה בטוש"ע סי' ס"ו וש"א ע"ך וכוונתו מבוארת דמשם באר"ה דל"ד בהקדש גם הש"ך סי' ש"ג סק"ה הביא דברי הה"מ הנז"ל וכתב שדבריו נכונים ושכן מוכח בסי' ס"ו וש"א ע"ש. עוד אני תמיה בעיקר חילוקו הנז' דהא בגמ' שם קתני בהדיא דאם לא נתרמה התרומה נשבעין לבני העיר הגם דחייבים באחריותם ושוקלים שקלים אחרים תחתיהם והו"ל כשאר ש"ש דעלמא וצ"ע: עוד זאת אדרש במ"ש עוד בשי' לשם דנ"ד ע"א עמ"ש התוס' שם ד"ה מכלל דפליגי וכו' תימא לישני דה"ק נראים דברי ר"א לר"י וכו' והק' מהרש"א דלמה לא סמכו תמיהתם לעיל גבי מכלל דפליגי בשבת דאימא דה"ק נראים דברי ר"א לר"י בשבת שאף ר"י ל"פ אלא בחול וכו' ע"ש והוא ז"ל כתב בכוונ' מהרש"א דלישני לעיל כי הך קשיא דהיו נראים דברי ר"א לר"י בהקדש וכו' ע"ש ואחרי המחי"ר הוא תמוה כמבואר לחי רואי וצ"ע אחלי יכונו להשיבני דבר יפה שא"ק: הכ"ד הדורש שלום תורתו הצעיר חיים הכהן ס"ט סימן כה וזאת תשובתי ראה ראיתי הני תרי תמיהי שרו"מ הצ"ע בדברי מז"ה הגדול זלה"ה בס"ה עין יהוסף בחי' למציעא ועם היות איני מופנה מכל הצדדין כי עתה באתי ואני מחוסר הישוב והספרים. מ"מ לעשות ר"ל ולקיים מילי דאבות אבא בקצירת האומר לפי העת והזמן והנני בא להשיב על ראשון ראשון: תחלת דבר איתי לן מר מ"ש הרב מהר"א אדאדי ז"ל בגיליון הספר דאשתמיטיתיה ממז"ה ז"ל מ"ש הטוש"ע סי' ס"ו וש"א והרואה ומדקדק בדב"ק של מז"ה ז"ל יראה דעיקר תמיהתו הוא למה לא השמיענו הטור והרמב"ם ז"ל דין זה בעיקר הדין דש"ש דעלמא דוק בדבריו הברורים שכתב וז"ל ולא מצאנו שכתב (שם) הטור שיטול שכרו וכו' ע"כ הרי דעינו ראה מ"ש הטור בסי' ס"ו וש"א: וקדייק ממה שלא השמיעונו כזאת לענין ש"ש דעלמא שם במקומו ומדסתמו התם ואמרו דפטור מלשלם איכא למדק לכאורה דשכרו אינו נוטל וע"כ רצה לחלק מהקדש לש"ש דעלמא ושוב הביא דברי הה"מ ז"ל דקפסיק ותני דה"ה ש״ש בעלמא וגם הש"ך סי' ש"ג שנראה שנרגש מסתימת דבריהם הכא הביא דברי הה"מ ומ"ש הטוש"ע בסי' ס"ו ורס"י ש"א: ואה"ן דלולא דברי הה"מ הוה אמינא שיש חילוק ביניהם: ומה שתמה כת"ר בעיקר חילוקו של מז"ה זלה"ה נר"ל דלק"מ כי הרואה יראה שמז"ה ז"ל מפרש השוגייא הכי דהמקשה לא הקשה לתנא דמתני' אלא מנשבעין לגזברים דהוא הקדש ברור והכי אזלא ריהטא דשמעתתא דלא מקשה ליה התינח בני העיר אלא גזברים מאי איכא למימר אלא בפשיטות קאמר א"ה נשבעין לגזברין לבני העיר מבע"ל משמע בפשיטות דמנשבעין לגזברים קמקשה ליה והטעם פשוט משום דמנשבעין לבני העיר לא הו"מ לאקשויי בכח כי לא ברירא ליה דתנא דמתני' ס"ל כת"ק דר"ש דאפי' חייב באחריותם ש"ח אינו נשבע דהא במתניתא דילן דקפליג ר"ש את"ק לא פליג אלא לענין אונאה ולכן מקשה בכח מנשבעין לגזברים. ושוב איתי תלמודא דר"י מוקי לה בפירוש כר"ש: ועמ"ש מז"ה ז"ל לקמן בדע"ו ע"א ד"ה הא מני: ועכ"פ הדבר ברור דלא הו"מ תלמודא לאוקומי דהא דנשבעין ליטול שכרם הוא גם מבני העיר דהו"מ מעיקרא לאדחויי דת"ק דידן ס"ל בהא ככ"ש וכמש"ל והכי מפרש סוגיין מז"ה ז"ל לעיל בד"ה נשבעין.