שו"ת תעלומות לב חלק ג פט

היינו פטור ומותר כמ"ש הרב המגיד שם עכ"ד ודבריו תמוהים שס' הרה"מ ז"ל שכתב פטור ומותר אינה מוסכמת כיעו"ש בלח"ם ודעמיה דס"ל דהוי ככל פיטורי שבת דאסור אך י"ל דלא כתב הרמב״ם לאסור הריגתם אפי' לדעת הסוברים פטור אבל אסור אלא לאחר שפרשו אבל קודם פרישתם כגוף הפרי חשיבי ואין בהם משום נטילת נשמה וכמ"ש הרב האשכנזי ז"ל הו"ד בחק"ל שם וטעמא מאי משום דכל שלא פירש עדין לא חשיב בריה. ולכאורה יש לתמוה על מהרי"ח ז"ל למה לא נסתפק ג"כ בתולעים הגדלים בפרות בתלוש וטעמו ונימוקו נראה דבפרות פשיט"ל דכל שלא פירשו אין להם דין בריה ואין בהם משום נטילת נשמה ואם פירשו בל"ה אסור לאוכלם אפי' בחול. ולהורגם בשבת במחלו' הוא שנוי אי פטור ומותר או פטור אבל אסור וכי מספק"ל בתולעים הגדלים בגבנה היינו משום שנוהגים לאוכלם אפי' קופצים הנה והנה על הגבנה ויש מתירין אותם בכל ענין כמתבאר בש"ע יוד סי' פ"ד והתם ודאי אפי' שכבר ניכרת נשמתם וברייתם אפ"ה ס"ל דמותר לאוכלם ובשבת מספק"ל משום נטילת נשמה ולעולם דפרות הגדלים בפרות בתלוש מותרים לכ"ע אפי' בשבת כל שלא פרשו ואפי' לפשט דברי הרמב"ם דההורגם פטור אבל אסור היינו לאחר שפרשו וכדכתיבנא: הן אמת כי לפי דברי הרב המגיד ז"ל בהל' שבת שהביא הר' בית מנוחה דס"ל בדעת הרמב"ם דההורגם בשבת פטור ומותר אין הכרחו של הרב אשכנזי הכרח כיון דאף לאחר שפירש אין בו איסור הריגה ומה הכרח קעביד מר מדהותר באכילה קודם שפירש ש"מ דבאותו פרק אין לו דין בריה דהא אפי' אחר שפירש מותר להורגו אלא שאסור לאוכלו משום איסור תולעת כמעשהו בחול ותימה על מז"ה הגאון ז"ל ששיבח הכרח זה ואינו מוכרח שוב ראיתי למז"ה ז"ל בס"ה ישרי לב יו"ד אות ב' ס"ך שכבר נשאל ע"ז מעוב"י בבל רבתי יע"א והשיב כהלכה דכיון שהלח"מ ס"ל דהוא פטור אבל אסור ככל איסורי שבת וגדולי הפוס' לא חילקו בזה אלא סתמא כתבו ושאר שקצים ההורגם פטור והיינו ודאי פטור אבל אסור א"כ החכם אשכנזי יש לו לסמוך בהכרחו לדעת הסוברים דאסור להורגם ואלו באכילת התולעים שלא פרשו בשבת לא שמענו בו איסור ומשמע דמותר גמור הוא מינה נשמע דקודם שפירשו חשיבי כגוף הפרי עי"ש בקיצור נמרץ ועוד לו שם ס"ח ודוק: עתה האיר וזרח ס"ה חיים למעלה עם קונט' מימר חיים מהרב המופלה שבדורנו כמהר"ח מודעי הי"ו וראיתי שם בא"ח ססי' י"א שהביא דברי החכם אשכנזי הנז' לפשוט ספקו של הרב ב"ד ז"ל ותמה וז"ל ולע"ד אין זו הכרח כלל לפשוט ספקו של הב"ד דודאי כ"ע מודו דקודם פרישתו ל"ח בריה ומותר באכילה ואפשר ג"כ שיהא מותר אפי' בשבת והספק הוא לאחר פרישתו אי חשיב בריה וכו' כיון שלא נאסר מתחי' בריתו כשהיה תוך הפרי וכו' וא"כ מה מעלה ומוריד מה שהיה מותר קודם פרישה וכו' ע"כ ואחרי המחי"ר לא ידעתי מאי קק"ל דהא מבואר שם שהרמ"ז ז"ל פשיט"ל דאחר שפירש לא בטיל כיון דשעת פרישתו נקרא שעת בריתו ומה שהותר קודם פרישה היינו מפני שקודם שפירש לא חשיב בריה וחשבינן ליה כגוף הפרי ולא חשיב בזה בריה שלא נאסר מתחי' בריתו דתחי' בריתו הוא שעת פרישתו ולזה הכריח החכם הנז' מדהותר ג"כ בשבת משמע דל"ת בריה. וא"כ מאי קאמר מר דה"ס הוא אחר פרישתו איחשיב בריה כיון שלא נאסר מתחי' בריתו וכו' והא כיון דכשהיה תוך הפרי ל"ח בריה ומותר לאוכלו אפי' בשבת מינה מוכח דתחי' בריתו הוא אחר שפירש עו"כ ותו דאם דינו דין אמת דתולעת שבפרי מותר לאוכלו בשבת צ"ל דטעמו משום מ"ש בפ"ח שרצים מה אילים פו"ר וכו' וא"כ צ"ל דמותר להורגו גם לאחר פרישתו נמצא דהתר הריגתו לא הועיל כלום וכו' ואיך יכריח וכו' ע"כ וגם זה אינו מן התימה שטעם התרו באכילה אינו מטעם דאינו פו"ר כאילים אלא מטעם שאינו בריה ואין בו נשמה וחשיב כגוף הפרי ובפירוש כתב דאם הי"ל דין בריה הי"ל לאוסרו באכילה בשבת משום נטילת נשמה כדאיתא בפ"ח ח' שרצים אלא ודאי דמקמי הכי לאו שרץ מקרי אלא פרי גמור ע"כ הרי מבואר דס"ל דאלו התולעים שבפירות אחר שפרשו אסור להורגם משום נטילת נשמה וקודם פרישה מותרים מפני דחשיבי כגוף הפרי ולא ידעתי איך הרב הי"ו כותב בדעתו הפך המבואר בדבריו ואי קשיא ע"ד הא קשיא דנקיט בפשוט דאחר פרישתם אסור להורגם ומה שמותר קודם פרישה הינו מטעם דחשיבי כגוף הפרי ולפי מ"ש הרב המגיד בדעת הרמב"ם דאלו התולעים מותר להורגם לאחר פרשתם וממילא נסתר הכרחו ולזה כבר השיב יפה הגאון מז"ה ז"ל בישר"ל וכמש"ל. עוד כתב ותו דאם בתר התר הריגתו אזלינן צ"ל דכנה דמותר להורגה אם נפלה לתוך התבשיל בטלה ברוב ודבר זה אסור לאומרו עכ"ד ובאמת תמהני על שלמות חכמתו איך תלי תניא בדלא תניא דעיקר ההכרח הוא דלא קרינן ביה דבר שלא נאסר מתחי' בריתו דקודם שפירש ל"ח בריה מדהותר באכילה בשבת ותחי' בריתו הוא מזמן שפירש וכמו דאסברה ניהלן מז"ה הגדול ז"ל בחק"ל יו"ד ח"א סי' ס"ג ומה דפשיט"ל דכנה שנפלה לתוך התבשיל אינה בטלה ברוב עד שכתב שדבר זה אסור לאומרו תמהני טובא דבהדיא פסק הש"ע בסי' ק"ד דברים המאוסים וכו' אם ההתר רבה עליהם מותרים ועיין ברמ"א בהגהה סי' ק"ג ס"א ועיין בתשובת חוות יאיר סי' ק"ב ומה שתמה הרב פנים מאירות בח"ב סי' ס"ז ומה שהשיב ע"ד הרב חוו"י שם ועיין בע"ח יו"ד סי' קל"ז ובחק"ל יו"ד ח"א סי' ע"ו ובס' בית יאודה יו"ד סי' כ"ג ואין הפנאי מסכים לעמוד על דבריהם: ומ"מ אין מקום לתמוה על מז"ה ז"ל כדרך שתמה הרב נר"ו כי לא תליא הא בהא והאי כדיניה והאי כדיניה ועיקר הכרחו הוא דקודם שפירש חשיב כגוף הפרי ול"ח בריה ולא יחלוק אדם בדבר ועיין בס' בן אברהם הנד"מ להרב כמהר"א אבוקארה ז"ל בדיני התולעים שהאריך בזה: ומ"ש עוד במאי דפשיט"ל דמותר לאוכלו בשבת דבמחלוקת הוא שנוי בדעת הרמב"ם בהורג תולעים אלו אי פטור ומותר או פטור אבל אסור ואיתי דברי מהר"י חאגיז והבית מנוחה ומסיק דאנן בדידן אית לן למיזל לחומרא את"ד עיש"ב מבואר יוצא מדבריו שנכון להחמיר מלאכול פירות שגדלים בהם תולעים כי שמא יש בו תולעת ואפי' לא פירש ראוי להחמיר משום נטילת נשמה לדעת הסוברים פטור אבל אסור אבל אחרי המחי"ר לא ניתן להאמר כי