שו"ת תעלומות לב חלק ג עח

וכו' ודברי הטור כראוי להן והשמיע סוף דברי הטור ונספדות בין האנשים והחכמים יען זה נכלל בתיבת כשם כמו שכתב הוא עצמו בב"י ע"ד הטור וכ"כ הרמב"ם וכו' וטעמו דבתיבת כשם השוה הרמב"ם אשה לאיש ודוק. למדנו מכל האמור דחיוב ההספד הוי לאשה כאיש אין נגרע זולת שאין מניחין מטת האשה ברחוב וכנז"ל והב"ח הביא דברי רש"י בפי' מעני ששופעת זיבה והיינו טעמא לשני הדינים הנז"ל: ומה שכתב הטור אח"כ ותנן אפי' עני שבישראל לא יפחות מב' חלילין ומקוננת ואח"כ כתב בענין הספד אשתו תניא וכו' ולכאו' מ"ש דמייתי ראיה לנשים שחייבים להספידן כאנשים מדחייבו לעני שבישראל להביא ב' חלילין ומקוננת ואם היתה כוונת הטור כן אינה ראיה כלל שהזרים חייבים להספיד לנשים כאנשים כלל דבעלה דוקא שחייב בקבורתה חייב בחלילין ומקוננת ומי חייב לזרים וכיון שעיקר דינו הוא מהרמב"ן בת"ה ואייתי הרי"ץ גיאת ראיה מרפרס דפ' בני העיר א"כ אם כוונת הטור כנז' הו"ל לאתויי ראיית הרמב"ן אלא ודאי דהלשון מסורס כמ"ש מרן בב"י ושפיר עבד הפרישה שהבי"ד דברי מרן ב"י בביאור דברי הטור ודלא כהב"ח שכתב ע"ד וליתא ואחר המח"ר דבריו ליתנהו והנכון כמ"ש מרן בב"י ודוק פש גבן חקור דבר שהטור ז"ל בסי' שנ"ה העתיק דברי הברייתא הנז' בדין השני ועולין בחבר עיר על האיש ואין עולין בחבר עיר על האשה ומרן ז"ל בב"י כתב ומ"ש ועולין בחבר עיר על האיש וכו' ברייתא באבל רבתי פי"ב ע"כ ומרן ז"ל בב"י לא ביאר הטעם למה אין עולין בחבר באשה והרב ב"ח כתב וז"ל פי' לפי שאין כבוד לחכם שהוא מנהיג העיר שכל העיר נוהגים ע"פ צוויו שיהא עולה על האשה כשנושאין אותה לקבורה עכ"ל והרב ש"ך העתיק ממש דברי הב"ח הנז' לפי שאין כבוד לחכם וכו': אכן הרב ט"ז כתב ח"ל ואין עולין בחבר עיר בסי' רל"ה כתב הטור יש בעיר חבר עיר פי' אדם גדול ובברכות אמרי' רי"א אין מתפללין מוספין אלא בחבר עיר והיינו צבור ואיך שיהיה פירושו כאן מ"מ לא בא למעט באשה אלא שאין עומדין בחבורה ברחוב' של עיר לענין הנזכר בטור סי' שע"ו אבל לענין ללוותה פשי' שאין חילוק בין אשה לאיש וכמ"ש סי' שד"מ ס"ב כן נ"ל פשוט וכן משמע בפרישה עכ"ל: הנה הרב בא לדחות דברי הב"ח חמיו מבלי שהזכירו שהב"ח כתב שאין עולין בחבר עיר באשה ר"ל שלא ילך החכם מנהיג הקהל בלוויה על האשה ודחה דבריו שאין חילוק בין אשה לאיש לענין לויה כמו שאין חילוק בהספד וצדק הרב ט"ז בזה: אמנם גם מה שביאר הוא דבא לומר שאין עומדין בחבורה ברחובה של עיר לענין הנז' בטור סימן שע"ו לא נתבררו דבריו שהרי כל המעמדות המוזכרים שם וברכת רחבה הכל היה אחר שיסתם הגולל כמו שביאר הטור שם א"כ מה שרצו לבאר בדבריו הבא"ט ובאה"ג אינו מובן כלל יהיה איך שיהיה הרי כתב הטור שעתה לא נהגו באותן מעמדות אפי' לאיש וכתב הב"ח סי' שע"ו וז"ל וכתב בספר א״ז והאידנא אין נוהגים לעמוד ברחבה אפי' על אדם גדול ומי שהיה רוצה לעשות עתה מעמדות מוחין בידו ע"כ ומרן ז"ל בש"ע סי' שע"ו השמיט כ״ז מהלכה ולא הביאו וה"ה בדין זה ואין עולין באשה בחבר עיר השמיטו מהלכה מהש"ע ואנו אין לנו אלא דברי מרן. מעתה נהדר אנפין למ"ש הרב ח"ק נתן זלה"ה בכתבו: תחלת כל כתב וז"ל זאת אומר דהא ודאי אין אין לך איסור גדול מזה וכ"ש להכניס מטה של אשה לבהכ"נ הר"ז נדמה בעיני לטובל ושרץ בידו כי היא באה להתקדש בקדושת המקום הקדוש בבית הכנס' והרי שמלתה מגוללת בדמים מדם נדה ודם יולדת דהא ודאי אין לך טובל ושרץ בידו גדולה מזו והבן עכ"ל כעת תחי' דבר מה שדמה בהכ"נ לטבילה כוונתו למ"ש בברכות דט"ו ע"ב וט"ז ע"א א"ר חמא בר חנינא למה נסמכו אהלים לנחלים דכתיב כנחלים נטיו כגנות עלי נהר כאהלים נטע ה' וגו' לומר לך מה נחלים מעלים את האדם מטומאה לטהרה אף אהלים מעלים את האדם מכף חובה לכף זכות ע"כ. אם זאת היתה כוונתו לא יצדק כלל דמיון טובל ושרץ בידו כי לא נדמו בתי מדרשות שנקראים אהלים לטביל' אלא שטבילה מהני לטהר הגוף מטומאה וב"כ וב"מ לשוב בתשו' לנקות הנשמה מחטא ומה ענין זה לטובל ושרץ בידו ומ"ש אין לך איסור גדול מזה כבר הוכחנו דמת מותר אפי' להכניסו להר הבית שהיה מקודש הרבה כ"ש לבהכ"נ שנקרא מקדש מעט שמותר להכניס המת בתוכו ומ"ש כי היא באה להתקדש בקדושת המקום הקדוש בבהכ"נ לא ידעתי אכנה מה עלה בדמיונו וכי גוף המת בא להתקדש בקדושת המקום אם זכר אם נקבה לא במותו יטהר גבר כי מי יתן טהור מטמא המת שהוא אבי אבות הטומאה היאך יטהר ויתקדש אין לנו אלא שבהספד שמספידין לגוף המת ואומרים שבחו ומזכירין מדות טובות שהיו בו כל מה שאומרים עליו שומע כמתוך החלום כמ"ש מורם בדרכי משה סי' שמ"ב שכתב י"א מפני שאיתא בירושלמי המת יודע ושומע קילוסו כמתוך החלום וכל מה שאומרים בפניו יודע עד שיסתום הגולל וישוב אל העפר עכ"ל וכ"כ הט"ז שם וז"ל יש בירושלמי המת יודע ושומע קילוסו כמתוך החלום וכל שאומרי' בפניו יודע עד שיסתום הגולל עכ"ל א"כ בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל ומתנחמת בשומעה מה הבריו' אומרות עליו ויען בהכ"נ מקום רחב מספידין בו הספד של רבים כמו שביאר רש"י ז"ל במסכת מגלה וכנז"ל ומ"ש עוד ושמלתה מגוללת בדמים דם נדה ודם יולדת: חס להן לבנות ישראל שיניחו על המתה שמלה מגוללת בדמים חלילה שהרי דין פשוט הוא כתבו הטור ביו"ד סי' שנ"ג וז"ל לשון הרמב"ם מנהג של ישראל במתים ובקבורתן מעצימים עינו של מת ואם נפתח פיו קושרין לחייו ופוקקין נקביו אחר שמדיחין אותו וסכין אותו במיני בשמים וגוזזין שערו וצפרניו ומלבישין אותו תכריכין תפורין של פשתן וכו' ע"כ וכתב מרן ז"ל בב"י שכתב הכל בו מדיחין אותו להעביר והמתו כדי שלא יקוצו העם בטלטולו יעו"ש ומורם ז"ל בד"מ כתב וכתב בבנימן זאב סי' ריד מציאות ר"א ראוי שיטהרוהו במתון ובטהרה ובנקיות בין האצבעות ידים ורגלים ובין האזנים ויחופו ראשו וכו' כדי שיבא בטהרה למנוחה והרד"ך כתב ע"ה