שו"ת תעלומות לב חלק ג עד

מצות להכניס ארונם בבהכ"נ הקדוש' הנז"ל להספיד' וכבר העידו שמזמן קרוב הכניסו את ארון סי' הלל די פיגוטו והספידוהו שם ואמר הרב הגדול כמוהר"מ חזן עליו דברי כבושים שנוהגים לאומרם וכך מתבאר מתוך דברי הרב ח"ק נתן זצ"ל שהביא על הישיש הנכבד החסיד סי' שלמה סופינו ז"ל שהיה זקן כבן פ' שנה וצוה לפני מותו שלא יכניסו ארונו בבה"נ המקודש הנז' מכלל כי כבר היה נהוג להכניס ארונות הנכבדים בבהכ"נ הנז' והמורה לאסור בדבר התמוה לרבים בזה לא יפה עושה כמבואר בפוס' אלא דהרב ז"ל חשב כי יד השרים נטויה בהסכמת הצבור להסכים כן וכתב להם דאיסורא איכא ועדין לא נעשה מעשה להסכים כן. ואני בבואי פה בהיותי מלוה איזה נכבדים מגדולי העיר הזאת שכלבע"ו פה ושאלו ממני שורת הדין אמרתי כי ע"פ הדין איני מוצא להיתרא ולא לאיסו' איסר והענין תלוי ביד השרי' מנהיגי הצבור למה שיסכימו וכן נעשה מעשה עד השלשה שהכניסום ואמרתי עליהם דברי כבושים הלא מצע"ר כנהוג: ועתה שנשאלתי להורות להם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון ומחוייב אני לגלו' דעתי בזה הנה אנכי כותב ומעלה בכתב ידי מה שנראה לי ע"פ שורת הדין והם רשאים ולא אני: וקודם בואי לגלות דעתי אומר כי הכנסת ארון המת בבהכ"נ לא מצאתי איסור מבו' זולת בעיירות המוקפות חומה מימות יהושע ן' נון בארץ ישראל דוקא כמפורש במשנ' פר' א' דמס' כלים משנה ז' וז"ל עיירות המוקפות חומה (מימות יהושע ן' נון) מקודשות ממנה שמשלחין מתוכן את המצורעים ומסבבין לתוכן מת עד שירצו יצא אין מחזירין אותו ע"כ ופי' הרב רע"ב דכשכבש יהושע את הארץ קדש העיירות שהיו מוקפות חומה בימיו שיהיו כמחנה ישראל להשתלח משם את המצורעים ומסבבין לתוכן מת מותר לנשאו בעיר ממקום למקום עד מקום שירצו טובי העיר לקוברו שם יצא המת מן העיר אין מחזירין אותו בעיר לקוברו שם ואפי' רצו טובי העיר דכיון דיצאה טומאה מן העיר אין מכניסין אותו בתוכ' ע"כ ויעו"ש להרב תוס' יו"ט שהביא פי' הראב"ד שאם רצו לסבבו בעיר כדי להרבות בהספדו ובכבודו עד שירצו קרוביו להוציאו מסבבין ומחלוקת הרמב"ם והראב"ד באם רצו טובי העיר שיקבר שם דהרמב"ם ז"ל כתב בפ"ז מה' בית הבחירה הלכה י"ג כתב ואין קוברין בתוכן מת עד שירצו טובי העיר לקוברו שם ע"כ. והראב"ד השיג עליו וז"ל לא שמעתי מכאן רצון טובי העיר וכו' אלא לעולם אין קוברין בהן אלא אם רצו לסבבו בעיר כדי להרבות בכבודו עד שירצו קרוביו להוציאו מסבבין ע"כ: ועט"ר הרב מר זקני בפי' התוספתא דמס' כלים הבי"ד הרב מהרח"א בספר דרך הקדש שכתב דאם עברו וקברו את המת בערי חומה עברי בלאו דלא תטמא את אדמתך לדעת הראב"ד ז"ל והוכיח כן מן הירושלמי גבי מת מצוה עי"ש וכתב עט"ר הרמ"ז שם דמדלא מייתי האי קרא הרמב"ם ז"ל מוכרח דס"ל דהוי אסמכת' בעלמא ואכמ"ל: והשתא כיון דלמדנו דאפי' בערי חומה שקדשן יהושע בכבוש הארץ דאפילו לדעת הראב"ד שאין יכולין לקבור בהן מת עכ"ז כתב דפי' המשנה ומסבבין לתוכן מת ר"ל דאם רצו לסבבו בעיר כדי להרבות בכבודו עד שירצו קרוביו להוציאו מסבבין ולפי דעתו ז"ל דאין קוברין בתוכן מת אפי' אם רצו טובי העיר ויליף לה מהירושלמי ממת מצוה דעברי בלאו דלא תטמא את אדמתך עכ"ז כתב דאם רצו לסבבו בעיר כדי להרבות בכבודו שרי אפי' שישהה המת בתוך העיר שעה או שתים מתוך שמסבבין והטע' דאפי' במחנה לויה שהיא הר בית המקדש מותר להכניס שם מת כדאיתא בתוספתה ומייתי לה בגברא בפסחים דף ס"ז ע"א וז"ל וטמא מת מותר ליכנס למחנה לויה ולא טמא מת בלבד אמרו אלא אפילו מת עצמו שנאמר ויקח משה את עצמות יוסף עמו עמו במחיצתו וכן איתא בנזיר דף מ"ה ע"א ובסוטא דף כ' ע"ב ופסקה רבי' הרמב"ם בפ"ז מה' בית הבחירה אחר שפסק בהלכה י"ג המשנה דמס' כלים הנז' עשר קדושות הן בא"י זו למעלה מזו ותחי' כתב עיירות המוקפות חומה מקודשות משאר הארץ וכו' והעתקנו דבריו בקיצור לעיל ובה' י"ד כתב ירושלם מקודשת משאר עיירות המוקפות חומה וקחשיב קדושתה יעו"ש ובה' ט"ו כתב הר הבית מקודש ממנה שאין זבין וזבות נדות ויולדות נכנסין לשם. ומותר להכניס המת עצמו להר הבית ואצ"ל טמא מת שהוא נכנס לשם ע"כ: ובכן בנ"ד כי בית הכנסת של קהל מקודש שנוהגים בו אליהו הגם כי הוא כקדושת בהכ"נ של בבל לדברים אשר נבאר מ"מ מותר גמור הוא להכניס לתוכו ארונו של מת אדם מישראל כ"ש עתה כי כולנו טמאי מתים שאין לנו אפר פרה עד ישקיף ה' ויבנה לנו בהמ"ק בביאת הגואל ויקבץ נדחי עמו עד עמוד הכהן לאורים בב"א: פש גבן ההספד שעושים בתוך בהכ"נ אי שרי להספיד בתוך בהכ"נ או לא: הנה אי' במסכת מגילה דף כ"ח ע"א תנו רבנן בתי כנסיות אין נוהגים בהם קלות ראש אין אוכלים בהן ואין שותים בהן ואין ניאותין בהן ואין נכנסין בהן בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים ואין מספידין בהן הספד של יחיד אבל קורין בהן ושונין בהן ומספידין בהן הספד של רבים: ופרש"י אין אוכלין בהן ולא גרסינן ואין אוכלין בהן דכולהו פירושא דקלות ראש הן לשון קלות שמקילין אותה ואין ניאותין ואין מתקשטים לתוכו ואין מטיילין שם הספד של רבים של תלמיד חכם שמת שצריכין להתאסף ולהספידו ובית הכנסת ראוי לכך לפי שהוא בית גדול: למדנו מדברי הש"ס דמפני שצריך לכבד את בית הכנסת אין ראוי לנהוג בו קלות ראש שלא יעשה האדם בית הכנסת כביתו