שו"ת תעלומות לב חלק ג ע

סימן יד מעוב"י טראבלס המערב יע"א על עש״ן אם לוקחת הבת בשבח שהשביחו הנכסים אחר מות אביה לקבל נברשתא דרהכא מו"ר ניהו רבה שולשילתא רבי נשיאה מומחה ופקיע המלאך הדובר בנו ר"מ ור"מ דאש אב"ד מקודש אריה הוא דרביע הרב המופלא וכבוד ה' מלא תנא רבי אליהו נר'"ו יאיר כזוהר הרקיע אכי"ר. אחדשו"ט כדחזי למעכ"ת וכו' כאן בד"ת בענין עישור נכסי אם נוטלת הבת בשיווי הנכסים שבשעת מתת האב או כפי שיווים בשעת הנישואין ונפק"מ לענין יוקרא וזולא: והסברה נותנת ששמין כפי מה ששוה בשעת מיתת האב דהא היא אינה יורשת אלא בע"ח של האחים. ושו"ר להמח"א בפ"ך מהל' אישות ה"ד שכתב משם הרשב"ש דמסתברא שכל היכא דאזלינן בתר אומדן דעתא דאב אע"פ שאין מוציאין עד שעת הנישואין מעכשיו אומדים אותו לפי הנכסים שנשארו ממנו ופוסקים לה הב"ד מה שראויה ליטול ונוטלת בשעת הנישואין ועסקו מור"ם בסי' קי"ג ס"ד ופשט דבריו מורים ובאים דלעולם אינה נוטלת אלא מה שפסקו לה הב"ד ואם נתייקרו הבתים הם ברשות היורשים ואינה נוטלת מאותו היתרון ועיין ג"כ לה' לב מבין בדע"ז רע"ב ודרי"א ע"א מה שתמה על הרב המבי"ט ובכלל כתב ואפי' דנימא דהקרקעות הללו הן לפרנסתה אפי"ה עתה לא יש לה זכיה אלא כשתגיע לפרק הנושא בו בפרק תטול מה שראוי לה במיתת אביה אבל שבח אין לה חלק וכחלה וכו' עש"ב וכ"כ הרא"ה הובא בש"מ מציעא בפ' מציאת האשה דס"ט וז"ל איכא דמפרש שהיה מגבה לה עישור משכירות הבתים מלבד שמגבה לה מגוף הקרקע וכו' ולא נהירא דלו מכרו קרקע לפרות לזמן מכיון דלית לה מפרי מי אית לה מדמי פרי הא ודאי לית לה וכו' עש"ב וה"ה כמי לענין יוקרא וזולא ומ"ש עוד בש"מ משם תלמידי ר"י דדוקא מאגרא דאתי מניה לאחר מתת האב דזכי בהו בההוא קרקע דכי אשבת לדידהו אשבח וכו' עי"ש היינו לענין גבייה ולא לענין שתטול מהם ע״ן וברור ועיין למהראנ"ח ז"ל בס' מים עמוקים סי' פ"ט לענין יוקרא וזולא בתקנת ההשבון וכתובת ב"ד והנה כעת ראיתי לה' שמו משה ח"מ סי' ג' בנתייקרו בתי ועמד בן האלמנה וכו' ובכן גם הבנות דינא קתבעי דאם יש זכות לבני בן הגדול במחצית היתרון וכו' אם גם הם יזכו בע"ן אותו יתרון והוא ז"ל כתב בפשיטות דזכו גם הבנות באותו עישור וכעת צ"ע ולדעתיה דמו"ר נר"ו אני צריך לדעת דעתו הרחבה ושכע"ה וש"ר מאתי: הצעיר חיים כהן ס"ט סימן טו וזאת תשובתי מר דינא דנחית לעומקא דדינא הרב המובהק מופלא הסמוך וגונה לו ברק כמהר"ח הכהן נר""ו: אחדש"ת וכו' בענין הע"ן ששאל כת"ר אם השביחו הנכסים אחר מתת האב אם יש חלק לבת בשבח נר"ל דכיון דדינא יתיב דמשערין לפי הנכסים שהניח האב בעת מותו ומניחים את הנכסים ביד הבנים עד שעת נישואין. ואין מוציאין מידם אלא א"כ ראוהו מבזבז בנכסים. א"כ כמו אם הפסיד בנכסים שחייב לתת לפי מה מה שהניח אביו ואיהו דאפסיד אנפשיה כן נמי אם הרויח הרויח לעצמו וסברה היא כיון ששיעור העישור הוא במקום האומד שאומדין דעת האב. וגבי האומד אומדין אותו לפי הממון שהניח בשעת פטירתו כמ"ש רמ"א בהגה סי' קי"ג ס"ב והתם אפי' השביחו הנכסים אח"כ הרבה אין לבת אלא מה שאמדו בעת מות אביה. כן נמי לענין העישור אין לה אלא מה ששיערו בעת מות האב דדין אחד להם כמו שנראה מפסק רמ"א שם ס"ד: ומה שתמה רו"מ על הרב שמו משה נר"ו בחח"מ סי' ד'. יש להשיב דהרב קאי באופן שבעת מות אבי הבנות לא יכלו להפריש ע"ן מחמת כתובת האלמנה הקודמת ואחרי מות האלמנה נמצאו נכסי אביה שוים יותר מכדי כתובתה בכגו"ד י"ל שלא הפסידו ע"ן שלהן אך במה דאנן קיימין שבמות אביה הפרישו לה ע"ן ונשאר תחת ידי אחיה ואח"כ אותם הנכסים השביחו יותר אין לה זכות בשבח כיון שהיא בע"ח דאחיה וכמה שביארנו שאם הפסידו האחים הפסידו לעצמם כן ה"ה בשבח שהוא לעצמם: והנה מהרש"ך ח"א סי' ר"ב ה"ד הכנה"ג בהגב"י ד' כתב בפירוש דכיון דהנכסי' קיימי בחזק' האחים כל מה שירויחו עם הנכסים הם שלהם אלא שסיים שטוב הוא שיחלוקו בריוח הבת עם האחים ע"כ והו"ד ג"כ בבאה"ט ס"ק ט"ו ואין ספרו מצוי אצלי ובס' ישועות יעקב סק"ה הו"ד בפתחי תשובה כתב על מה שסיים מהרש"ך שטוב לפשר בין הבת והאחים שאין דבריו נראים דמועטים ונתרבו בודאי לא זכו הבנות כמו בשאר דברים וכו' עי"ש ולא היה צריך לדחות בזה דברי מהרש"ך אחרי שהוא ז"ל לא כתב כן מצד הדין אלא מצד הטוב והישר ועיין למהרשד"ם בחאה"ע סי' רמ"ב ובח"מ סי' ש"ך שכתב וז"ל הג"ע שהם הרויחו הנכסים פשיטא שאין חייבים לתת עשור אלא מנכסי אביהם ולא מנכסיהם וכו' עי"ש: והנד"ר בזה הוא שאם הפרישו לה ממון סך ידוע כדי ע״ן לפי מה שהניח אביה בעת מותו והניחו הסך ההוא ביד הבנים והם האחים הרויחו בהם הא ודאי שהריוח הוא לעצמם כמו שאם הפסידו הפסידו לעצמם ואולם אם יחדו לה קרקע כדי עשור נכסי או פרקמטיא וכיוצא כדי ע"ן שלה ואותו קרקע או פרקמטיא וכדומה השביח אתי טוב וישר הוא לחלק הריוח והשבח בין הבת והאחים דכיון שהם לא הרויחו בנכסים אלא אותם הנכסים נשתבחו מעצמם נראה דזכתה הבת ועכ"פ ראוי