שו"ת תעלומות לב חלק ג סג

מקום הסירכה וכיון דיש במה לתלות אין להוציא הבודק מחזקתו מחשש זה דאל"כ לא שבקת חיים לשום בודק דאחר שיכשיר הבהמה ע״י נפיחה יבא שונאו וינפח בה ותבצבץ. וגדולה מזאת מצאנו דלדידן דקי"ל דטעם הסירכות משום דאין סירכה בלא נקב אם בדקו איזה סירכה ע"י רוק ולא הסירו הסירכה ולא בצבצה ואח"כ הסירו הסירכה ובצבצה כשרה וכמו שכתב כל זה הרב עיני הכהן ז"ל סי' י"ח אות ט"ז יע"ש וא"כ כ"ש וק"ו בנ"ד דאחר שקלף את הסירכה נפח בה ולא בצבצה שאין לאסור גם הבשר אם אח"כ נפחו פעם אחרת ובצבצה כיון דגם הבודק השני מודה דהנפיחה הראשונה היתה כדרכה ואי משום דלא נתן רק מעט רוק לא מצאנו זה בשום פוסק דבעינן רוק עבה אלא דלפי ערך גודל מקום הסירכה הוא נותן רוק ומאיזה טעם נפסול השוחט משום חשש זה ולפחות יזהירו אותו שלא יעשה כן פעם אחרת ולא לדונו בהעברה ולדעתי דשתי החששות דכתב הפוסק נר"ו אין בהם כדי שביעה להוציא הבודק מחזקת כשרות כמ"ש ומ"מ השוחט הנ"ל בשאלה יש לו די והותר כדי להעבירו במה שגנב ובמה שעבר על שבועתו ודלא כדעת מהר"ן השד"ר נר"ו כמו שכתבתי וכל זה שכתבתי אינו אלא לשקלא וטריא בעלמא אבל לענין מעשה אין זה ושלנו כי אין כחי יפה לענין דינא עד שיסכים עט"ר ועלת רב אח"א משבחא מורינו הרב מהר"א חזן נר"ו איר כיר"א. כי ממנו נשאל דבר זה ומאתו הוראה יוצאה: כ"ד איש צעיר עמוס התלאות הבוטח בה' מחסי הצעיר משה אסרוסי הי"ו סימן יא וזאת תשובתי אליו ראה ראיתי את את השאלה ואת אשר נגזר עליה מאת רב רחומאי הרב כמהר"א עלוש נר"ו המורה לצדקה בעוב"י קצומטינא יע"א ואותי צוה לעמוד על הפרק ולהשיבו דבר בהקדם האפשרי ולהיותי טרוד מאד בעסקי הצבור והיחיד. בקשתי את שאהבה נפשי הר' הכולל ענותן כהלל כמהר"ר משה אסרוסי נר"ו אשר לו לבב חכמה לעקור הרים ולטוחנן ובקי בטרפיות כר' יוחנן לשום עינו על הנדון הזה ולהקל מעלי טורח החיפוש. וישב משה במיעוט שיחה מעט מחזיק את המרובה. ואחזה אנכי כי מקום הניח לנו להתגדר בו. כי הנה אמת שהרב המורה הפוסק הראשון נר"ו מרוב שיחו וכעסו על השוחט ההוא רצה לברר פיסולו ברוב דברים מ"מ המובן מתוך דבריו שיסודות פסלותו שלשה המה ומאן דתני ארבעה לא משתבש הא' מפני שעבר על שבועתו שנשבע שלא ישחוט יחידי ועבר ושחט וגם שהתנו שלא ישחוט ועבר ושחט במזיד בפומבי. הב' שנחשד על הגנבה מבשר המקולין באומדנא דמוכח ובלא"ה מקודם הוו סכו שומעניה ורק משום דתלו ביה טפלי למדו אותו מלאכת השחיטה וסמכוהו בתנאים מבוררים כדי שלא להכשיל את הרבים. והג' מפני הסירכה שלא ראה וגם שהכשיר סירכה אחת שלדעתו עלתה בנפיחה וכשנפח בה השוחט האחר בצבצה ואימא ד' שכשהביאו אותו להראות סכינו בפני גדולי וראשי העדה מסר להם סכינו בחזקת בדוק ויפה ונמצא פגום כמה פעמים: ועם היות שיש להשיב על מקצת טענות אלו מ"מ בהצמדם יחד ובהיות חזקת כשרותו רעועה נדחה וצולעה כאשר העיד בגודלו הרב המורה נר"ו ודאי דנפסל לגמרי כהסכמת מר דיינא היושב על המשפט נר"ו והרב המשיב משה שפיר הי"ו ומאד אני תמה על הרב השד"ר רב נחמן נר"ו אשר משנתו קב ונקי ויראת חטאו קודמת לחכמתו איך יצאת מתחת ידו הוראה זאת להכשירו אחר שפסלו המורה ודאין נר"ו ותלמודו בידו מפי סופרים ומפי ספרים ומן הראוי בבאו להראות את כחו כחא דהתרא לאנהיר לן עינין בראיות מספיקות והוא נר"ו לא כן עשה ודבריו באו בתעלומות חכמה אשר נתן מקום להרב המורה נר"ו לשפוך עליו כל חמתו ולפום ריהטא צדק בתלונותיו כאשר השיב משה הרב הפוסק נר"ו כי ע"כ דן אנכי שמשמעות דורשין איכא בינייהו וסגנון השאלה כאשר יצאת בהנומא מאת הרב מר דיינא נר"ו לפנינו עתה. לא סימוה קמיה דמר הרב השד"ר נר"ו ובהיות כי הוא היה בעת ההיא במקום המשפט בלי ספק כי חילוף דברים בעיקר הנדון יש ביניהם. ע"כ זחלתי ואירא לחוות דעי בענין זה: ואולם אהבת הרב השואל אליהו בהי"ר נר"ו אלצתני גם כי גודא רבה שדי עלי אחד המיוחד תורה וגדולה ראש הוועד בעיר ההיא נר"ו אשר אותי בקש במכתב לאמר הורנו מדרכיך ונלכה באורחותיך. ע"כ אשימה עיני להשיב דבר ע"פ סגנון השאלה אשר הביא בידו הרב המורה כי בודאי לפניו נגלו כל תעלומות ועליה אני דן בחזקת חבר שאינו מוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן: ואבא היום להשיב כהלכה כאשר יורוני מן השמים והנה בענין החשוד על השבועה אי נפסל לשחיטה אם אמרנו כבא אעי"ר בפרטי דין זה דחשוד לדבר אחד אינו חשוד לד"א המבואר בטוש"ע יו"ד סי' קי"ט ונושאי כליהם ראשוני' ואחרוני' ז"ל תקצר היריעה ואין הפנאי מסכים ע"כ אחר אחרון אני בא הוא הגאון מז"ה הגדול זצוק"ל בחק"ל יו"ד ח"א סי' קנ"ו אשר אסף איש טהור כל האמור בענין בנוגע לפרט זה שאנו עסוקי' בו ומתו"ד אשר כתב לישב תשו' הרא"ש ז"ל בכלל נ"ח סי' ד' ותשו' הרב כרם שלמה חיו"ד סי' כ"ג אנו למדים ג' דברים הא' שבטבח הממונה לצבור החמירו כדי שלא להכניס את הרבי' בספק איסור ואף אי שרי מדינא אין ראוי להכשירו לרבים ונסתייע מתשו' הרמב"ם ז"ל בסי' קי"ד והב' דכל שנחשד בדבר שיש בו ח"מ כיון דשו"ב שייך ביה ח"מ אפי' נחשד בדבר אחר חשוד לאותו דבר מקרי כיון דהגורם לו הוא הח"מ מ"ל איסור זה מ"ל איסור אחר ובכל האיסורים דשייך ביה ח"מ אין להאמינו והג' כיון דנאמנות השו"ב מדין ע"א נאמן באיסורין נגעו בה כדאיתא בפ"ק דחולין ד"י ובכן אם העיד שקר פסול לשחיטה כיון דאיתרע חזקתיה