שו"ת תעלומות לב חלק ג נט

ולכן בפ' בא לא הזכיר שמלות כי שם מדבר גם על הגברים ואין דרכו של איש לשאול שמלת אשה או בגדי הבנים והבנות וזה כבר יעשו הנשים מאליהן ואחרי אשר תראנה הגברים שואלים כלי כסף וזהב. הן ג"כ ישאלו כלי כסף וכלי זהב ושמלות בכלל: ולפי שהיה צריך להודיע להמצריים טעם וסיבת הדבר של הענין המוזר הזה ולהודיעם כי לישראל הוא מוכן רכוש גדול בביזת הים ואין להם חלק ונחלה בו ולכן ראוי שהם יקחו חלקם מהמצריים על ידי שאלה וגם זה הוא בהתר גמור יען הם יניחו אצלם בתיהם שדותיהם וכל מקנה קניינם. וזה יהיה בסוד נכמס בין משה רבע"ה ובין עמו הוא הערב רב מבלי שידעו ישראל מזה דבר: והנה הדברים מכוונים וברורים בפ' בא דבר נא באזני העם הוא הערב רב שהוא העם הידוע שכבר הודיעו עליהם בפ' שמות: ועתה ציוהו לדבר באזניהם הסוד הזה וישאו איש מצרי מאת רעהו המצרי וא ואשה מצרית מאת רעותה המצרית כלי כסף וכלי זהב ויתן ה' את חן העם המצרי בעיני מצרים גם האיש משה גדול בעיני מצרים שישאילום ובעיני העם הערב רב ששמעו לקולו לשאול מאתם: הרי לפניך הדברים מבוארים כשמלה וכל ישראל נקיים מהאשמה ההיא והגם שרבותינו הראשונים ז"ל לא דרכו בדרך זה (עיין במס' סנהדרין דצ"א ומס' ברכות ד"ז) מ"מ אין מקרא יוצא מידי פשוטו והיכא דאיכ' למדרש דרשינן וגם בדרך דרש נוכל לפרש מ"ש במס' ברכות ובמדרש והובא ברש"י בפר' בא ע"פ דבר נא באזני העם בבקשה ממך וכו' כדי שלא יאמר אותו צדיק ועבדום וענו אותם קיים בהם ואחרי כן יצאו ברכוש גדול לא קיים בהם ע"כ והקושי מבואר כי גם אם לא יאמר אותו צדיק דבר עכ"פ הוא שומר הבטחתו ודבר אלהינו יקום לעולם ואולם על הדרך שביארנו יתפרש שלא תאמר ומה כל החרדה הזאת ומה צורך לכל הבקשות האלה כדי לזכות את הערב רב בעושר הזה לזה מודיענו כי אם לא היה עושה ה' כן היו המצריים לוקחים חלק בראש עם ישר' בביזת מצרים ואז בצדק היה יכול לומר אבינו הזקן ועבדום וענו אותם קיים בהם בישראל לבדם ואחרי כן יצאו ברכוש גדול לא קיים בהם לבדם שהרי גם העם הזה שלא נשתעבדו ולא עונו לקחו גם הם חלקם: ואחרי הודיע אלהים אותנו את כל זאת. רואה אני אותך בא אלי בכח גדול וביד חזקה להרוס את כל אשר בנינו באומרך אלי ראה גם ראה מקרא מפורש שם בסוף פר' בא ובני ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב. וה' נתן את הן העם בעיני מצרים וישאילום הרי לפי האמור כאן נפל כל הדרוש ונהרס כל הבנין שהרי הכתוב מפרש כי העם הזה האמור למעלה הן הם בני ישראל ואני אומר לך כי יסודנו הוא חזק ואמיץ ואין מהכתוב הזה שום סתירה. כי הלא תראה הדבר הקשה בזה שהוצרך להשמיענו שבני ישראל עשו את אשר צוה משה ע"פ ה' ובדבר שהוא להנאתם ולתועלת' גם כי כבר הודיענו למעלה ובאומרו ויתן ה' את חן העם וגו' ומובן שנתינת החן הזה היה אחר השאלה ועוד קשה אומרו וה' נתן את חן העם והיה צריך לומר וה' נתן את חנם שעליהם הוא מדבר: ואולם שמע נא כוונת הכתוב וביאורו כי הלא הודעתיך כי הסוד הכמוס של ביזת הים דבר משה באזני העם הערב רב וישראל לא ידעו מזה והם שמעו רק את אשר דבר אל הערב רב וצוה אותם משה לעיניהם שישאלו איש מאת רעהו וגו' והמה ראו כי היו שואלים ולוקחים אזי ובני ישראל גם כן עשו כדבר משה אל הערב רב וישאלו גם הם ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלות אך המצרים לא נתנו מאומה לישראל יען כי וה' נתן את חן העם היינו הערב רב בעיני מצרים וישאילום וינצלו הם את מצרים והחן הזה לא ניתן לבני ישראל כי לא חפץ ה' באלה וכמדובר: את זה ראיתי ונתון אל לבי בביאור הכתובים האלו ועוד יש להרחיב הדברים ולבארם יותר אך למשכיל ונבון שכמותך יש די במה שכתבנו וא"ש את"ם: סימן יוד קצומטינא יע"א שוא לח' שבט יש' התרמ"ב בענין פיסול שו"ב מור דינא שלשלת היתה והמעלה הרב הגדול מופלא שבסנהדרין המפורסם לשם ולתהלה תנא דבי אליהו חזן נר"ו יאריך ימים על ממלכתו וחרב גדולתו ר"מ ור"מ בעוב"י טראבלס המערב יע"א אחרי דרך מבא השלום כדמ"ל לפני הדרת יקר תפארת גדולתו: הנה באתי היום למרס בדם האהבה אשר מיום אשר ארצנו האירה מכבודו לא תזכו נוחבבו ותמיד תהלתו בפונו ובהיות בימים האלו עברו דברי ריבות במחננו בענין השו"ב הידוע אשר פסלנו אותו כפי אשר הורונו מן השמים ובהיותו פה אחד חכם שד"ר מבני מערבא הי"ו נטה קו להכשירו ועשה העיר כמרקחה. על כן הנני שולח למעכ"ת השאלה והתשובה בבקשה מאת כת"ר להשיבנו דבר יפה שא"ק כי השעה צריכה לכך אנא אדוני אליהו כבדני נא נגד זקני עמי ויבא דברו הטוב וכבדנוהו והנה אנכי כותב אליו בשם נשיא הארץ השר הישר