עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryשו"ת תעלומות לב חלק ג

שו"ת תעלומות לב חלק ג נה

Responsa Taalumot Lev part 3 55 · שו"ת תעלומות לב חלק ג · free full Hebrew text

Open in the reader →

על הטרפות אתא והא בגמ' אמרו דאין להוסיף על הטרפות ואין לך אלא מה שמנו חכמים ותי' דמחסרון בריאה אתא הך דה"ה למנין האונין ולאו תוספת על הטרפות הוא וכו' ולגבי חליף כתב וז"ל דאי חליף נמי טריפה שלא תאמר זה אינו חולי שתמות ממנו הבהמה אלא שינוי הסדר שהימין חוזר שמאל והשמאל חתר ימין דומה לאדם אטר יד ימינו ששמאלו חזר ימינו ואינו חולי וגם מטעם זה אמרו חכמי הטבע שאפשר שימצא הכבד בצד שמאל והטחול בצד ימין על כן הוצרך רבא לו' שגם זה חולי הוא ובכלל אין כמוה חיה ששנינו במשנתו הוא שהרי יש כאן חסיר ויתיר ע"כ ולימוד זה דלימדנו רבא דחולי הוא ואינה חיה היינו כמ"ש לעיל ד"ח והעתקנו לשונו לעיל וכ"כ לקמן בהאי עניינא דח"י ע"א דטעמא דמילתא כי חום הלב לצד ימין הוא יותר חזק מעני הכבד וצריך ג' אונות בימין כנז"ל ולפי"ז יש לדון דאם האונות על מתכונתן תלתא מימינא ותרתי משמאלא אלא שהכבד הוא לשמאל והטחול בימין לדעת רבא חולי הוא ואין כמוה חיה כיון שלצד הכבד חסר אונא אחת ומזיק לנשיבה דוק דנר' מוכרח ולא תקשי דלמה לא השמיענו רבא כזאת די"ל דבכלל דבריו הוא כדתידוק בטעמא דמילתא והדבר פלא שלא ראיתי כעת בשום ספר מהנמצאים אתנו שנטפלו בזה כן יש לדון בחילוף מקצת אבל כשיהיה הדבר שנתחלף הכל כנ"ד לפי טעמא במילתיה דרבא ליכא טעמא למטרפא כיון דלא חזינן שום קלקול ביצירה דכנפי רוח הריאה מנשבין לכל אבר כהלכתו וכל האברים כסדרן כנז"ל: ובין בדבר דבמור"ם סי' ל"ה ויתר המחברים הזכירו הרבה מיני חילוף דחששו להם והטריפו ויש הרבה מהפוסקים עי' רש"ל ופר"ח ובית אפרים ותקשי אמאי לא הציעו כל כי האי חלופא דנ"ד כיון דאיתי במציאו' ועל כרחין דה"ט דרבא בחילוף מקצת אמרה למילתיה דביה איכא בלבול יצירה וחק נשיבה ואינהו נמי דכותיה נקטי חילוף מקצת משום דדמו לחילוף המטריף והמקילין לא חששו דלא קבילו עלייהו גם בחילוף מקצת כ"א אותו שהוזכר בש"ס ור"מ והטור דהוא המזיק והמטריף ברם חילוף בכללות כנ"ד לא עברו על דל שפתותיהם גם המחמירין דאין דנין חילוף בכלל מחילוף מקצת דחילוף בכלל אין בו סמך וטעם להחמיר דוק: וא"ת גם חילוף בכלל ניחוש ביה דהא חזינן דלאו ארחיה בהכי וע"ד שכ' רש"י בחולין דמ"ז ע"א ד"ה אפי' והתוס' שם ע"ב ד"ה אבל הא לאו מילתא היא דכל היכא דאמרינן הכי היינו דהפרשינן הרעותי מאי היא ושהיא בכלל אחד מהטריפו' המנויות כמ״ש רש"י שם דתרתי עינינותא לאו ארחא והוי יתרת וה"ט דהתוס' באם נמצאת בצד שמאל לאו ארחא והוי יתרת בשמאל אבל במידי דלאו ארחיה וליכא למיחש לשום ריעותא ולצרפו לאחד מהטריפות לא חיישינן דאין בידינו להוסיף על הטרפות כמ"ש בגמ' וכ' הרמב"ם בפיו"ד דהל' שחיטה אחר שסידר השבעי' טרפיות וז"ל אלו השבעים חוליים שאוסרין את הבהמ' ואת החיה משום טריפה וכו' ואין להוסיף על טרפות אלו כלל שכל שאירע לבהמה וכו' חוץ מאלו שמנו חכמי דורות הראשונים והסכימו עליהן בבתי דיני ישראל אפשר שתחיה ואפי' נודע לנו מדרך הרפואה שאין סופה לחיות וכן אלו שמנו ואמרו שהן טרפה אעפ"י שיראה בדרכי הרפואה שבידינו שמקצתן אינן ממיתין ואפשר שתחיה מהן אין לך אלא מה שמנו חכמים שנא' על פי התורה אשר יורוך ע"כ: ואף אי לא הוה ברירא לן טעמא דטריפות דחליף והוה מספק"ל אי חליף בכולא כנ"ד בכלל חליף דרבא או לא הוה מצינן למיקם עלה דמילתא דהכי קים לן דחילוף זה בכללו הוי מעת יצירתו ולא סגי בלא"ה וקי"ל בסי' ז"ן ספק טרפה שנשתהא י"ב חדש כשר' ואי ידעינן בגווה דהוה לה ב' או ג' שנים משנולדה הוה פשיטא לן דלאו היינו חליף דרבא והיינו אומרים דהתם בחילוף אונות דהוא חילוף בקצת ומאי דפריש פריש ומאי דלא פריש היינו חילוף בכלל אינו מטריף דהנסיון הוכיח דדוקא נקט מידי דהוה אספק נפולה ודרסה וה"נ לא שנא: ועוד אמינא מילתא דגם אם יתחלקו דעות חכמי הדור בזה אוסר זה מתיר הנה השיהוי מועיל להתירה דשיהוי מועיל גם לספקא דדינא כמו שאסף וקבץ הגאון מז"ה בחק"ל יו"ד ח"א סי' כ״ה והגם שנ"ד הוי ספק טרפות שנולד מבטן אמו גם ע"ז עמד הגאון שם בסי' כ"ו ומסיק דמהני שיהוי גם לספק הבא מהבטן עי"ש דאיכא למשקל ולמטרי בדברי קדשו ואין הפנאי מסכים. כל זה הוה אמרינן אי לא הוה ידעינן טעמא דרבא אמאי חליף אונות טרפה ברם השתא דאתבריר לנא טעמא כמו שהארכנו הנה בנ"ד אין החילוף בכללו מזיק ומעכב לחיותא דחיותא ולא מצאנו מקום לצרפו לאחד מהטרפיות ודל מהכא כל ספקא: ואין לפקפק משום הוראה תמוהה ודבר חדש שלא נראה כמוהו עי' צמח צדק סי' ע"ו דלעומת זה עינינו רואות להשב"י ח"ג סי' ס"ב שכ' אם יבא לידי אכשירנו עי"ש ויותר פליאה מזה תמצא ידך בס' מכת"ל יו"ד סי' ב' ועי' להשו"ג בזה ובספרו אהל יוסף ומה שחזר והשיב המכת"ל שם סי' ג' ולא חשו משום הוראה תמוהה וחדשה: סו"ד דעתי נוטה יותר להכשיר אבל איני מחליט לא להלכה ולא למעשה ע"כ עיני מיחלים להוראת גדולי הדור הרבנים הגדולים העי"א אשר בית ישראל נכון עליהם כי רוח ה' נוססה בם רוח חכמה ובינה רוח דעת ויראת ה' וכאשר ה' אתם הלכה כמותם והמה בחכמתם יוציאו לאור תורה כנתינתה מסיני: כ"ד החו"פ אזמיר יע"א זעירא דמן חברייא הצעיר אליא אבואלעפיה ס״ט