שו"ת תעלומות לב חלק ג נד

סימן ז אזמיר יע"א ש"א לח' זיו ש' קדו"ש יאמ"ר לו לפ"ק ידיד נפש וידיר האל מורה ודאין לגולת אריאל עמור הימני יושב בשבת תחכמוני מעלת הרב המופלא: ר"מ ור"מ גודלו וטובו מלא בקש"ת כמוהר"ר אליהו חזן נר"ו דובב ערבות יהיה בעזרי כיר"א פתח אליהו פתח טוב. גדול השלום ש"ח וש"ן כמשפט לאהבי שמו ואוח"ל מקו"ל לאל יוצר עולמים ורבה כחול ימים כולהו שני דרב כשני אליהו יחדיו יהיו תמים נס"ו הנה באתי אל הקדש בספקא דדינא דהוה קמן נא אדוני יפנה אל האזוב ויאיר עיני במאור תורתו. כי רוח אלהין קדישין ביה עפיה שפיר ואנביה. ואל יאשימני כי אני הכבדתי על כת"ר יען ההכרח אלצני ואמרתי ארוצה עד איש האלהים לשאול תורה מפיו כי אפל מי כלך. אם לא לגדול שכמותו וה' אתו אקוה בטובו כי יואיל להשיבני ויעטרני באותות שתים מה שיראה בדעתו ד"ע יה"ר אל יחסר לעולם מלכו. וזה החולי: הוה עובדא ביו"ד לח' זיו משנתנו אסת"ר מן התורה לפ"ק שבבואו הבודק לבדוק הבהמה מצא עולם הפוך כל אבריה הפנימים אשר הם בטבע להיות בצד ימין המה היו בצד שמאל ואשר צריכים בטבע להיות בצד שמאל היו בצד ימין שנמצא הכבד ודעי' לשמאל והטחול לצד ימין והריאה תלתא אוני עם הורדא משמאל ותרי אוני מימין והקצב אשר הציץ בה היטב אמר שאפי' הורידין והסמפונות והקנים היוצאים מהלב והכבד ושאר האיברים אשר יש מהם רחבים ומהם צרים ומשתנים זה מזה לפי צורך קיום הטבע גם המה שינו מקומם מימין לשמאל באופן כי כל אבריה הפנימיים היו כהלכתן בכל מכל כל אלא ששינו מקומם מימין לשמאל דוקא והדבר היה לפלא לעיני כל שלא נראה ולא נשמע כזאת: וכשמעי אשתוממתי ונשארתי נבוך הרבה מה לדון בה דלפי פשטא דשמעתתא דרבא בחולין דמ"ז תלתא מימינא ותרתי משמאלא ואי חליף טרפה והלכתא כוותיה הרי כאן חליף באוני נמי עכ"פ וטרפה אלא דאי ניזיל בתר טעמא דמילתא איכא לעיוני טובא דהנה כתב הרשב"ץ בס' יבין שמועה ד"ח ע"א שהצד הימיני מהלב הוא יותר חם מהצד שמאלי מפני קורבתו אל הכבד צריך נשיבה יותר גדולה על כן יש בצד ימין שלש אונות ובצד שמאל אין שם כ"א שתי אונות גם בצד ימין יש אונא אחרת קטנה באמצע קורין אותה עינוניתא דורדא שהיא דומה לורד כדי לעזור על הנשיבה ע"כ וכ"כ בדי"ח ע"א וע' כנה"ג סי' ל"ה הגה"ט אות י"ג ובית אפרים ח"ב בקונ' הראיות סי' ב"ן גם בתשו' שערי צדק לגאון בדורנו בחיו"ד בח"י הש"ס סי' י"ב ד"ח כ' דחסר וחליף י"ל דלכ"ע אינו מחמת עצמותה כלל רק מחמת חשש קלקולי הלב והיינו משום שהכל במשקל שכן ברא הקב"ה את הריאה לקרר חמימות הלב באופן זה שיהיה ג' מימין וב' משמאל ואם פחות וכו' אינו יכול להניף על הלב כדבעי ויתקלקל הלב ע"כ: ולפי"ז יש לדון דלא אמרה רבא למילתיה אלא בחילוף אונות דוקא דיש קלקול ביצירה ומזיק לנשיבה כי מועטת היא לצד ימין ששם הכבד ומרובה לצד שמאל והמשקל מעוות לא כן היכא דנתחלף הכל והכבד בא למקום שהג' אונות והורדא שם הרי הנשיבה מספקת והמשקל ישר ג' מצד הכבד וב' מצד הטחול וגם השתלשלות כל האיברים מזה לזה המה כהלכתן ככל שאר הבהמות ושינוי המקום מימין לשמאל בכללות כל האברים לא מתחזי רעותא ובזה ניחא דרבא קבע למילתיה בחילוף אונות לבדנה ולא גם בחילוף כבד וטחול ודעי' נמי כמו שהיה מציאו' דנ"ד דאין לומר משום דלא שכיח דגם חילוף אונות לא שכיח דכל דלאו ארחיה לא שכיח מקרי ואפי"ה אשמועינן להיכא דשכיח והו"ל לאשמועינן גם הא אי אתרמי דדחיקא מלתא טובא למימר דלא אסיק אדעתיה הא נמי כי לחכמי התלמוד נגלה גם מפלאות הטבע וכל סתום לא עממם ויותר זר ורחוק במציאות הזכירו ואמרו גופו אדם ופניו תיש גופו תיש ופניו אדם עי' נדה דכ"ג ובמתני' דבכורות ד"ה רחל שילדה אין חמור וכו' ועי"ש בגמ' ובמנחות דל"ז ועי' במגן אבות להרשב"ץ ח"ג דמ"ג ע"ב מזה והביא מ"ש גופו אדם ופניו בהמה אפילו עוסק בתורה אומרים לו בא ונשחוט אותך גופו בהמה ופניו אדם אפי' חורש בשדה אומרים לו בא חלוץ או יבם וכאלה הזכירו כמה מפלאות שינוי הטבע והפילוסו' לא האמינו בזה כי א"א שיולד אדם ורגליו כרגלי הסוס ותהיה מקצת היצירה ממין אחד וקצתו ממין אחר והביאו ראיה לזה וכתבו כי לרז"ל משפטים צדיקים בענייני הטרפות לא השיגו חכמי יון והפילסו' ורופאיהם ע"ש. וא"כ רבא מאריה דתלמודא וחכמתא וכל רז לא אניס ליה דיהיב דעתיה למילף לן דין חילוף בין ימין לשמאל באונות ולימדנו דטריפה הויא הו"ל לאשמועינן דבר פלא יותר דהוא היכא דנתחלפו האונות והכבד והטחול והכליות ודעי' דהוי קלקול וטרפה אי הא נמי הוי רעותא ומדלא נחית למילף יתנא גם הא שמעינן מינה דלא קפדינן בהא ודוקא חילוף המטריף אשמועינן והיינו חילוף אונות דקים ליה דחולי הוא ואין כמוה חיה אבל חילוף זה אף שיוכל להיות אינו מטריף דאין זה חולי דמשקל האבנים וסידורן כהלכתן ונשמת רוח חיים ישר הולך בכנפי הראה לכל מקום כשיעור הראוי לו ואברי המאכל הם בסדר נכון לפי הנחת הטבע ושינו מצבן מימין לשמאל לא איכפת כי לא המקום גורם יסוד הנשיבה וקיום הטבע כ"א סידור האברים שיהיו כסדרן כמו בתחילת הבריאה ושגגת הטבע בקביעות מקום מימין לשמאל אין מעכב כי אין דנין חילוף מקצת דהוי קלקול הסדר וקלקול הנשיבה לחילוף בכללות והכל ישר הולך דזה פסיק לחיותא וזה לא פסיק לחיותא ואין להקשות א"כ למה קבע הבורא מקום אלו לימין ואלו לשמאל דאילו הוה איפכא הוה קשיא ה"נ ואין לדבר סוף דקביעות מוכרח ואה"נ דההתחלפות בכללו אינו מזיק כיון שפועלים האברים בסדר נכון כמו שהם בכל המין ואין למו מכשול אבל טעמא רבא איכא בבחירת הבורא ית' בקביעות על אופן זה להיות מצב היותר נכבד בימין וכן הוא סדר עולם: ובהך מימרא דרבא תלתא מימינא וכו' הקשה הרשב"ץ שם בס' י"ש דטו"ב וכי רבא להוסיף