שו"ת תעלומות לב חלק ג מה

היחיד ההוא שנדחו דבריו נגד רבים מלבד שזה נגד חקי התורה שצותה אותנו אחרי רבים להטות. עוד בה א"כ שום חכם ושום דיין ושום פוסק לא ימצא ידיו ורגליו לפסוק שום דין בהחלט ע"פ כללי ההוראה שבידינו מגדולי העוסקים וזאת מבוכה חדשה אשר לא נוכל למוש צוארינו ממנה לעולם חלילה לחשוב ככה וכזאת לא תעשה בישראל יורשי תורת אמת וחקיה הישרים ולמטוניה דהרב הפוסק יצ"ו היה יכול לעשות ספק יותר חזק מזה דהא עיקר הדין הזה הוא תלוי בפלוגתא דר"י ורבנן ורבנן ס"ל דאין האב נאמן לא להכרת ברורה ולא לפסול את בנו. ור"י חולק וס"ל דהאב נאמן ומדוע לא יסתפק אם הלכה כר"י או כרבנן ויעקור את הדבר משורשו. דדילמא הלכה כרבנן ונפל כל הבנין אלא שנדע נפשנו שלצחוק נהיה בעיני הרב הפוסק יצ"ו אם נאמר כן דהרי איפסקא הלכתא בש"ס בבתרא כר"י ומה כח יש לנו אחרי התלמוד וא"כ לימא מר לנפשיה מה כחו להכניס אותנו בספק דהלכה כבה"ג נגד התוס' והר"ן והרי"ף והרמב"ם והרא"ש ורבינו הטור ומרן ז"ל אשר אתכא דידיה אנחנו סומכין והם כולם פסקו דלא כוותיה האם אין זה נגד זה והכל דבר תמוה? (ב) מדוע במקום הזה העלים עין מדברי מהרשד"ם ז"ל שעד הנה היה שו"ט בדבריו ופה בענין זה העלים עין מתשובתו סי' ש"ה תשובה השנית הסמוכה לסי' ש"ד שהביאה לעיל להסתייע ממנו לפי שיטתו והכי הם דברי מהרשד״ם ז"ל שם דרי"ח ע"ג וז"ל גם התוספות כן סברתם וכן הרא"ש והרמב"ן והרשב"א והר"ן שהביאו ס' בה"ג הכו על קדקדו וסברי דהדין הוא שהאב נאמן לכל מילי (ולעיל מזה הביא ס' הרי"ף והרמב"ם דסברי דלא כבה"ג) וסיי' מהרשד"ם וז"ל לא יש לע"ד מי שיסבור סברת בה"ג כי אם ר"ת לבד ואף ר"ת מסופק לי קצת. כי מצאתי במרדכי שר"ת ור"י פסקו דהלכה כר"י בכל מילי נראה דר"י בכל מילי קאמר שהאב נאמן ושהלכה כוותיה ואפשר שחזר בו ר"ת כמו שהייתי רוצה לדקדק מלשון הרשב"א שכתב והיה אומר ר"ת שנראה קצת שלסוף לא אמר הכי שלא אמר כן אלא כמסופק סוף דבר שאפי' נניח שר"ת ס"ל כבה"ג מ"מ בטלה דעתם אצל כל העולם קמאי ובתראי עכ"ל מהרשד"ם ז"ל. הרי דסברת בה"ג ור"ת נדחה קרי להו נגד כל הפוסקים ז"ל ואין להחשיבה הלכה נגד כל העולם ואין להכניס סבר' לספק נגד כל גדולי עולם כאשר חשב הרב הפו' יצ"ו. (ג) הלא דברי הגאון החק"ל ז"ל מרגלן בפומיה דהר' הפוסק יצ"ו בכל דבריו הראשונים כמ"ש המעיין ומדוע פה העלים עין מדב"ק אשר דברי הגאון החק"ל סותרים את כל יסודו הזה ויפוצצוהו לרסיסים. כי הא לך דברי הגאון החק"ל באה"ע נו"ב סי' ב' דע"ד ע"ד אשר השיב לפוסק אחר אשר רצה לעשות ס"ס מדברי יחיד וז"ל תשובתו אות באות גם בטעם הזה אינני רואה טעם להתיר הבנות. דכי יהיבנא ליה כל חיליה אין כאן ס"ס דסברת ריא"ז הם דברי יחיד וחלקו עליו כל הבאים אחריו כמבואר בדברי הפוסקים וסברת יחיד איננו נכלל בכלל ספק כיון דקי"ל רובה דאורייתא אחרי רבים להטות וכבר הארכתי בחק"ל חיו"ד ח"א סי' קכ"ו דהעיקר דכל ס' שאין הצדדים שקולים לא מיקרי ס' ולא נצרכה אלא לספק המציאות דאלו במחלוקת הפוסקי' לא צריכה דכתיב אחרי רבים להטות: ובר מן דין מה מקום יש לספק זה שהרי בא"י ובערי המערב ומצרים ואגפיה קבלו עליהם הוראות הרמב"ם והוראות הש"ע. והרי הרמב"ם פט"ו מהל' אי"ב והש"ע סי' ד' פסקו דלא כריא"ז ואע"ג ששם ביו"ד סי' קכ"ז הבאתי מחלוקת רבני האחרונים אי נגד פסק ש"ע חשיב ס' אם נצרף ס' אחר. אין דבריהם אמורים כי אם למקומות שלא קבלו עליהם דברי מרן להקל ולהחמיר וגם בדיני ממונות אומרים קי"ל אלא דלהחמיר קבלו עליהם כל המקומות הוראת הש"ע אבל במקום שנהגו כסברת מרן בזה כ"ע יודו דאין כאן ס' עכ"ל: הרי מבואר דסברת יחיד לא חשיב סברה לעשות ממנה ס"ס אחר דכל הפוסקים ומרן ז"ל פסקו דלא כוותיה ומינה אני אומר שאפי' אותו הזוחלוק' של הרבנים שהביא הגאון בחק"ל יו"ד סי' קכ"ז אי נגד פסק מרן הש"ע חשיב ס' כדי לצרפו לס' אחר להיות ס"ס אין הדברים אמורים אלא בספק שקול להקל ולהחמיר ומרן ז"ל הוא שהכריע ופסק לחומר' דזה הוא שכתב הגאון החק"ל ז"ל דאיכא פלוגתא דרבוואתא בזה למקומות שלא קבלו עליהם סברת מרן ז"ל כי אם להחמיר אי חשיב ס' נגד ס' מרן או לא אבל במקום שמרן הלך בעקבות רבותא גדולי הפוסקי' ז"ל כנדו"ד דסברת התוס' והר"ן והרי"ף והרמב"ם והרא"ש והטור והרמב"ן והרשב"א כולהו פסקו דלא כבה"ג בזה ליכא שום ספק דהוה לה לההיא סברא דנגד מרן יחיד כנגד רבים ומאן ספין ומאן רקיע לחלוק על איתני וזרועות עולם הס כי לא להזכיר והדברים ברורים (ד) מ"ש שהרב כמוהר"י ביטראן ז"ל כתב ספק כזה אם הלכה כבה"ג וכו' קושטא קאי כי גם על דב"ק תפול התמיהא הזאת דלא זכר שר מדברי מהרשד"ם דקאמר דסבר' בה"ג ור"ת בטלה לגבי רבים וכן לא זכר מדברי הגאון החק"ל ז״ל דפסק דאין לעשות מס' יחיד נגד רבים וכ"ש היכא דאפיסקא הלכתא כמרן הש"ע דאתכא דידיה סמכינן: אלא דצד זכות מכרעת דהרב כמוהר"י ביטראן ז"ל לא על הספק הזה תמך יתדותיו להתיר נדון הסריס ההוא. כי רק לפלפולא ולתוספת חידוד שהרי כבר היו ביד הרב כמוהר"י ביטראן ז"ל חמשה ספקות אחרים בנדונו והרי יש בידו ספקית יותר מכדי הצורך והוסיף עליהם גם את הששי ואם יפול הספק הששי הזה מכח האמור דהוי סברת יחיד מה בכך הרי יש ויש ספקות אחרים כדי שביעה: ואעיקרא בנדון הסריס הנז' המובא שאלתו בס' עיני כל חי הלא גם הרב הפו' יצ"ו יודע היטב כי מה שהותר לבוא בקהל לא בא היתרו מחמת המצאת ריבוי הספקות האלה שהרי אחרי שכתבו פסקי ההתר רבני איזמיר ושאלוניקי ורבני קושטא יע"א כללות כל הפסקי דינין הללו הובאו לפני רבנן תקיפי ב"ד הגדול שבירושלם תובב"א והמה בחכמתם אחרי שעינם ראתה כל צדדי ההתר בספקי ספקות שכתבו חו"ר המדינות הנ"ל ואחרי מקדם ודורשם היטב את הענין בעוביו והקיפו הנה כתבו שהתר הרבנים הנז' מחמת הספקות יש