שו"ת תעלומות לב חלק ג לב

יסוד השני אשר כתב הרב הפוסק יצ"ו להתיר את ישראל הלזה וז"ל ועוד אפי' יהיבנא ליה כל חיליה דהולד הזה אין לו חזקת התר לא ממנו ולא מאמו וגם עדות העד שמעיד שמגוי נתעבר' אינו נחשב להכחיש את המוהל מתרי טעמי חדא דיש עדים אחרים המעידים ששמעו כדברי המוהל שמישראל נתעברה ועוד שעדות המוהל עדיף מכל העדיות שכולם שמעו מפי אחרים או מאומדן דעתא אבל עדות המוהל היא ששמע מפיה עכ"ז עדות המוהל הזה הבא לפסול את הולד לא מעלה ולא מוריד מתרי טעמי חדא דעדותו הוא ששמע ואם היתה אמו קימת ואמרה בפיה לפסול נבעלתי ונתעברתי ממנו מי היתה נאמנת לפסול את בנה ? הא ודאי לא. וכדפסקו כל הפוסקים רוא"ח דאין האם נאמנת לפסול את בנה כי אם להכשיר וכדכתב הרמב"ם פרק ט"ו מ"ה אי"ב הי"ט וכו' ועיין להרב פ"מ ח"ג סי' מ"ג דאינה נאמנת דמשויה נפשה רשיעה שנבעלה לפסול לה וכו' וא"כ העדות של המוהל הרי הוא בטל ומבוטל דמטמאיך לא טמאוהו והם יטמאוהו הס מלהזכיר. עכתד"ק: וגם ביסודו הזה יש בעיקרו מן הפלא העצום שעם שהרב הפוסק יצ"ו בסלקא דעתין מיהא עלה בדעתו לחזק עדות המוהל הנז' מכח עדים אחרים המעידים כדבריו ותכף שם לו שוברו בצדו באומרו שכולם שמעו מפי אחרים או מאומדן דעתא ואת כל העדיות שלפניו דן את כולם בסקירה אחת שכולם מפי השמועה כאלו אין שם עדות נכונה מעד ראיה ועדי ידיעה וכאלו אין בידינו כי אם עדות המוהל לבדו ועל דבריו לחוד נפסל ישראל קוניליאנו כי ע"כ הוא נוחבט אותנו בשקו"ט אם ראוי לסמוך על עדותו או לא זה פלא עצום אשר נעלם מאתנו פתרון החידה הסתומה הזאת מה ראה הרב הפוסק יצ"ו לעשות ככה ? ובכל זאת הבה ונראה ראיותיו וסברותיו ביסוד הזה אם יצדקו על פי הדין: שהנה כל כחו של הרב הפוסק יצ"ו לבטל כעפר עדות המוהל יען כי מקור העדות מושחת ושורשו מאפע שאפי' אם האם עצמה היתה קימת ואמרה לפסול נבעלתי אינה נאמנת שלא האמינה התורה בזה אלא לאב ולא לאם וא"כ אם האם עצמה אינה מוציאה את בנה לפיסול בהודאת' כ"ש שהשומע ממנה לא יצא נקי בעדותו ואינו נפסל ע"פ וק"ו אלים הוא זה: האמנם אתו הס"ר כי לא צדק גם הוא בדבריו אלו ותמיהי רברבי אימתני ותקיפי יש בכל דבריו אלה: (א) שכל זה שנאמר שאין האם נאמנת לפסול את בנה היינו דוקא אם היא הפוסלתו ומפיה אנחנו חיים בפיסול הולד אז אינה נאמנת שלא האמינה תורה אלא לאב אבל אם האב גופיה הוא פוסל בנו לית דינא ולית דיינא שהוא נאמן ונעשה ממזר ודאי על פיו וכפסק מרן בסי' ד' סעיף כ"ט: וא"כ יש לתמוה טובא על הרב הפוסק יצ"ו איך העלים עין מזה שהרי עדות הראשונה שנתקבלה בזאנטי ביום הקב"ע היתה של האב חיים גאני אשר הוא העיד שאינו בנו והעיד שמיום שנפרד מאשתו רחל לא בא אליה עוד וא"כ רצונו לומר שאינו בנו וממזר הוא ונראה ברור שענין התפרדותו של חיים גאני מאשתו היה דבר מפורסם לכל באי שער העירה זאנטי מקום הקב"ע כדמוכח מלשון שאלתם אליו אם אחר התפרדותו בא אליה עוד ולא שאלוהו מעיקרא מתי נפרד ממנה כי הדבר היה ידוע לכלם שהוא פרוש ממנה זה שנים הרבה קודם עיבורה בישראל הממזר הנוכחי ורק חששו פן במשך זמן התפרדותו ממנה שמא בסתר ובצנעא בא אליה עוד ויש מקום מה להסתפק בדבר וכשהאב חיים גאני הודה שמעולם לא בא אליה מיום פרידתו ממנה אם כן חזר לחזק ידיעתם המפורסמת שאינה מעוברת מבעלה וא"כ באמירת האב שאין הבן ממנו משוי ליה ממזר וכמ"ש הרמב"ם פרק ט"ו מה' אי"ב דין י"ט ונמצא שאין הודאת האם המנאפת רחל היא השורש ועיקר לפסלותו של ישראל רק ע"פ עדות אביו ועדים המסייעים לו אלא שהודאתה הוסיפה לסייע את האב במה שאמר שאינו ממנו והיא מודה שאינו ממנו ומפ' וכהן הוא ומי זה אמר דאינה נאמנ' ומי יכחישני הן אמת שאם טענה האם נגד טענת האב שאינו ממנו אמרה היא שמגוי ועבד היא מעוברת דנאמנת היא להכשיר הולד כמ"ש הרמב"ם ומרן שם התם ה"ט משום שאין הבעל יכול להכחישה בדבריה. דמנא ידע שאינו מגוי ועבד הא כל ידיעת האב היא שאין הולד ממנו ותו לא וגם היא באמירתה שהוא מגוי ועבד לא הכחישתו שאינו ממנו. רק שאומרת אמת שאינו ממנו אכן הוא מגוי ואין הבעל יכול להכחישה בדבריה כי מנא ידע שאינה מעוברת מגוי משום הכי נאמנת: האמנם בנדו"ד שהבעל אומר שאיננו ממנו ובדבריו אלה משוי ליה ממזר גמור ע"פ הודאת אביו שהאמינתו תורה וכ"ש הכא בנדו"ד דאיתרע חזקת האם והולד בהיות כל אנשי העיר עדי' דאינה שרויה תחת בעלה וא"כ בהודאתה גם היא שמפ' כהן החשודה ממנו היא מעוברת מי שם פה לומר בזה דאינה נאמנת ומי יכחישנה ואין כאן דמיון ויחס לדין שהאם אינה נאמנת לפסול את בנה כמו שחשב הרב הפוסק יצ"ו שאין בנדו"ד האם היא הפוסלת רק האב גופיה ועדיו והיא מסייעת להם ותו לא. ואה"נ בנדו"ד לו היתה טוענת שמגוי ועבד נתעברה היתה נאמנת והולד כשר הגם דאין בנדו"ד הדבר ברור לנאמנותה להכשירו משום דאיכא עדים שמרפאל כהן נתעברה ועד המעיד שרוב המצויין אצלה פסולים הם עכ"פ השתא מיהא לא טענה הכי ואם היתה שותקת ולא אמרה כלום היה מקום מה למשקו"ט אכן הכא היא אומרת בפה מלא שמרפאל ן' חננאל הכהן נתעברה ובעדות העדים שנתקבלו ע"ז ומסייעת ידי האב אין בדבר מה להסתפק בנאמנותה והולד ממזר גמור הוא: ופן יעלה בדעת הבע"ד לחלוק שהכא בנדו"ד לא אמר האב שהוא חיים גאני לשון מבורר שאינו בנו דלשון זה משוייה למותר כיון שאינו בנו אבל הכא אמר האב שלא באתי אליה ופן ימצא מקום להסתבך ולומר דלישנא כדנא קטיע ומריע שאינו פוסלו בפירוש אף אתה אמור לו דהך חילוקא דחיק ורחיק ואזיל למרחיק. דצא ולמד מדין ארוסה שזנתה בבית אביה שהולד ס' ממזר ואם אמרה מארוסי