שו"ת תעלומות לב חלק ג כח

בראיות חותבות הנכתבים בספר עיני כל חי הסכת ושמע והא לך תוכן הדבר בקצרה: הנה הרהנ"א כמוהר"א פלאגי ז"ל סדר פסק להתיר ממזר אחד שיצא קול עליו שהוא ממזר מכח שיצא קול על אביו שהיה סריס ואינו מוליד וא"כ אמו נתעברה בזנות והקול הזה קלא דלא פסיק כשלשים שנה והבן הממזר קורא תגר על איסורו זה כי לא נבדק אביו מעולם אם היה סריס ומי גילה סוד זה שאביו היה סריס כיון שב"ד לא בדקוהו וכלפי לייא יש עדות כו"ח שאם הממזר הנז' הודית שבעלה הסיר בתוליה והיה בא עליה באבר חי ומזריע זרע ככתוב בהקב"ע שם וע"ז סדר הרב כמוהר"א פלאגי ז"ל פס"ד להתירו ושלח פסקו הנז' לרבני עיקו"ת ירושלם ת"ו להסכים עמו בכח ההתר ורבני ירושלם ת"ו שמהם יבדל לחיים כבוד מעל' הרהג"א יש"א ברכה יחש"ל כתבו להרב כמוהר"א פלאגי ז"ל שאין דעתם נוחה ליכנס בדבר הזה. שמא אותו הממזר נאסר ע"פ הוראת חכם שאסרו ובפר' כי הנדון היה בזמן הגאון מר אביו עטרת החיים ז"ל וגם באותו פרק היה הרב מ"ד הרב הגדול המחבר ס' שלחן המלך ז"ל כפי הנשמע שנמצא כן כתוב בפנקסו ועל כן השיבו פני הרב הפוסק ז"ל ריקם מלבוא בהסכמה עמו הגם שיש להם פנים מסבירות להתר. עד שיודיעם פשר דבר איך היה כמו שיראה המעיין כל זאת בס' הנז' דף ק"ן ע"א יעו"ש: וע"ז חזר וכתב הרב כמוהר"א פלאגי ז"ל שני שאין בדבר בית מיחוש משום חכם שאסר וכו' וב"ד בתר ב"ד וכו' ואלה טעמיו המצודקים. (א) כי הרב הגאון ר' אבהו ז"ל ולא הרב מ"ד בעל ס' שלחן המלך ז"ל לא כתבו ע"ז שום פסק ושום הוראה ושום עדיות ושום חתימה לא נמצאו בדבריהם ולא בכתיבותם כו"ע ולא עשו שום דין והוראה בענין הלזה ובפרט כי באותו זמן עדיין לא נתמנה הרב ר' אבהו עטרת החיים הרב החבי"פ זצוק"ל לדיין ומו"ץ בעוב"י איזמיר ובכניסתו מצא שהדבר כבר נעשה ג"כ מנהיגי הקהלות וסמך עליהם ותו לא וא"כ אין כאן חכם שאסר. כי שום דיין ומורה לא נטפל בדין זה ולהורות דינו ותול"מ (ב) היא יותר גדולה שהבעל עובדא גופיה שהוא הממזר הוא צווח ככרוכיא וקורא בצדק למה אסרתוני. הלא כל מקור האיסור נמשך יען שאביו היה סריס וע"ז הוא צועק מי הגיד לכם זאת מי בדק אותו שהיה סריס ואם רק על קול הפורח באויר תמנעוני מלבוא בקהל ה' ואע"פ שיש עדיות שאמו זינתה עכ"ז אין זנות אשת איש מחזיק להבן ממזר משום דרוב בעילות אחר הבעל יעו"ש וע"ז כתב הרב כמוהר"א פלאגי ז"ל שכדי לברר האמת ולבדוק אם באמת היה אביו סריס או לא אין כאן משום חכם שאסר אפי' לו היה באמת שנאסר ע"פ חכם שהרי החכם אם היה אוסרו מחמת עדות שזנתה אמו אשר זה דוקא יש בכתב קב"ע הזנות אין זה כלום כי מקור האיסור מושחת ורק אם הוברר שאביו היה סריס יש ידים להחזיקו לממזר וכאן שעדיין לא נבדק אביו אם היה סריס או לא. עדיין לא הוחזק איסורו כלל וא"כ לבדוק אם אביו היה סריס או לא שזה עדיין לא נעשה עד הנה כל שהוא לברר האמת כזאת אין כאן משום חכם שאסר והם דברים נאים למי שאמרן ופוק חזי אסוף דינא כאשר סדרו פס"ד ההתר חו"ר עיקו"ת ירושלם ת"ו בהסכמת מוה"ר הגאון המפורסם כמוהר"א אשכנזי זצוק"ל המה ראו כן תמהו מה ראו מעיקרא רבני חו"ל להכנס בספק זה ולעשות שאלה אם הוא מותר או כשר ומי הכניסם לבית הספק כ"ז שאין בידם עדות שמעידי' שהיה סריס וב"ד לא בדקוהו בגופו אם היה סריס או לא וע"ז התירוהו כמ"ש המעיין בפס"ד ההוא יעו"ש וצא ולמד צדקת לבבם ואומץ רוחם הטהורה והקדושה של חו"ר עיקו"ת ירושלם ת"ו מסדרי הפס"ד ההתר ההוא שעם מה שהראו בתקף חכמתם שהמוזר הנז' כשר ומכושר ע"פ הדין עכ"ז בעת נעילת שערי הפסק גילו דעתם שהם נטפלים בדבר כי אין אתם יודע אם היה איזה חכם או מומחה דפקיע אשר אסר את הממזר הלזה ונקול"ז וע"כ הם מניחים בירור הדבר ביד הרב כמוהר"א פלאגי ז"ל שהוא יחקור אם היה איזה חכם שאסר וכל עיקר פס"ד הוא רק תשובה לפסק דידיה שסידר הוא וכאשר כ"ז יראה המעיין בד"ק שם בדף קנ"ו ע"ד תנוח נפש קדשם בג"ע ויבדלו לחיים החיים אתנו ה' יאריך ימיהם עולם סלה: (ג) כתב הרב כמוהר"א פלאגי ז"ל שאין כוונתו בטיפולו עתה בנדון זה להתירו בידים לבוא בקהל ה' חלילה רק כי מה שנעשה אין להשיב כי הממזר הנז' כבר נשא אשה מחוץ למדינה שלא בידיעת ורצון חכמים וע"כ החרימוהו בחרם גמור ולא היה אופן בידם שיגרש את אשתו לא היו נטפלים בו והיו מניחים אותו באיסורו כפי הקול שיצא עליו: אכן אופן שיגרש הוא דבר נמנע כי אם במותו יפרד הזוג הנז' אכן בחייו לא יתכן ובעבור שנכשלים הקהל בחרמו. ע"כ נכנס למשקו"ט ולפלפל עם חו"ר ירושלם ת"ו אולי ימצאו תרופה להתירו מן החרם ע"י שיעמידו' בס' ממזר אכן אם הוא ממזר ודאי לא. כי חושש אם יתירוהו מן החרם יחזיקוהו לכשר גמור אח"כ אכן אם הוא ס' ממזר שקו"ט להתירו לעלות ס"ת וכו' ולהניחו בחזקת איסורו כבראשונה וכאשר חמל כ"ז מבואר בדברי הכתב ששלח לעיקו"ת הלא היא בדף ק"ן ע"ג יעו"ש ועוד יש לחלק בנדונות וסמכתי על הקורא ואסתפק רק באלה שלא להיות מאריך טרחא: ועתה נשאל נא את פי מע' הרב הפוסק יצ"ו מה מצא אחת מאלה בנדו"ד שנסמך עליה' לבוא בפס"ד ולסתור דברי ב"ד הקודם אליו שבנדו"ד הכל בתר איפכא. (א) כי בנדו"ד הרי חכם רב ומו"ץ בעינו דן את הדין ואסרו לבוא בקהל ה' כפי הקב"ע אשר קיבל ולפי חקירותיו ודרישותיו ונראה מגוף הקב"ע שהרב כמוהרשנ"א ז"ל סדר פס"ד בכחא דאיסורא ונאבד באורך הזמן ותו דהאיכא מעב"ד טובא חזק ואמיץ מ"ש בכתובתם בשבטי ישראל הודעתי נאמנה וכו' כי ילדי זנונים וכו' וגם דור עשירי לא יבוא וגו' ומה מעב"ד יש יותר מזה וחתם הוא ז"ל והחתים עמו עוד ב' פרנסי הקהל אז דקורפו כדי לעשות כעין ב"ד של שלש ונתקבלה דעתו ופסקו באין פוצה פה ומצפצף וכן הרבנים הגדולים שישבו אחריו זצוק"ל זה שבעים שנה ועתה אשר כבוד הרב הפוסק יצ"ו בא לחטט אחריהם ולסתור דינם האם אין זה חכם