שו"ת תעלומות לב חלק ג כז

הנז' הלא לא תשופם עין זולת ב"ד רבא דעיקו"ת ירושלם ומגבול עיקו"ת לא יצאו אפי' פסיעה אחת. וא"כ במה כקדם פני בני המשפחה הזאת אם יתמלטו לבוא הנה כפי הנשמע ובמה נעמוד לנגדם לבלתי תחתם להכנס בקהל ה' במדינותינו אלה אם אין בידינו תורה שלימה פס"ד בנוי וערוך ומשוכלל ע"פ הדין אשר עליו נוכל להסמך בכל עת מצוא ואם נדרש לזה נוכל להראות טעם האיסור ובמה כחינו יפה למנעם מלבוא בקהל ה' נגד טעם פס"ד ההתר הנז' והצדק אתו: ועתה בהתקבלי דברי קדשו טסקא דדינא הכי קרא שמנו מעלת היוחסין אשר שרטט וכתב הדר"ג שי' תשובה נכונה על פס"ד של הרב הפוסק המתיר יצ"ו הנה ראיתי שכמעט ברובו ככולו נתכוונו לדעה אחת בסתירת טעוניו של הרב הפוסק המתיר יצ"ו בהיות ידיעתנו שוה בהשתלשלות המשפחה הזאת ינקה ורק באיזה מקומות ראיתי שמעכ"ת שי' קצר את מקום הרקב שכן היה צריך לבלתי תת מקים עוד לבע"ד לחלוק ולשוב עוד ולבאר והנני בדרש לשאלת מני"ר יצ"ו אשר דרש להעתיק לו מה שנמצא כתוב אצלי בענין הזה ומשנה ראשונה לא זזה ממקומה כי טריחא לי מילתא לחזור על הכתוב ולהכניס דברי מני"ר יצ"ו בתוך הפס"ד בכל פנה וזוית אשר השבנו ע"ד הרב הפוסק יצ"ו ולהשתעשע בדברות קדשו במקומות מועטים אשר שינה הדר"ג שי' סגנון תשובתו או לא הרחיב ככל הצורך כי אין עתותי בידי לרוב העבודה המוטלת עלי כידוע למעכ"ת שי' ובפרט כי הימים ימי המעשה בטרדת החג הקדוש הבע"ל שעסקיו מרובים וה' יעזרנו ע"ד כבוד שמו ויזכנו לעשות רצונו כרצונו ויצילנו משגיאות ויראנו מתורתו נפלאות אמן: וזה נוסח הקונטריס אות באות קונמריס משמרת הטהרה אישר סידרתי בעניי להשיב על פס"ד שסידר מע' הרב המובהק הדו"מ כמוהר"ר וידאל אנגיל יצ"ו להתיר את ממזרי קורפו הנודעים מאז ומרוחקים מלהתערב בזרע קדש ישראל ע"פ מע' הרב הגדול כמוהר"ר שם טוב אמאריליו ז"ל ר"מ ור"מ בעוב"י קורפו יע"א מזה שבעים שנה וכן החזיקו אחריו הרבנים הגדולים אשר ישבו אחריו על כסא ההוראה בעוב"י קורפו יע"א כמוהר"י ביבאס ז"ל וכבוד הרהג"א כמוהר"מ חזן זלה"ה כידוע ופס"ד הנז' נדפס בסוף ספר עולת איש הנד"מ למע' צבי עדיינו הרב הגאון המפורסם ראשון לציון יש"א ברכה יחי שמו לעולם ולהיות שהספר הנ"ל הנהו כעת מצוי ביד כל אדם. ע"כ אין צורך להעתיק השאלה והקב"ע אשר עליהם הוצעה השאלה שעל והם בנה הרב הפוסק יצ"ו את חומת ההתר כי ארוכים הדברים ומצאת כי תדרשם מעל הספר הנז' ופה נתחיל למושקו"ט בדברי הרב הפוסק יצ"ו ממקום שהתחילו שפתי פי חכם לשאת ולתת בהלכה לענין דינא תה החלי וה' יעזור לי לכוין אל האמת למען הרים מכשול מדרך עמי ולבל נכשל בדבר הלכה כי זה כל מגמתינו כאשר הוא היודע ועד: ראשית דבר החכם עשה לו פתח ונתן טעם כניסתו לתגר דין זה עם שלבו רב חכם הלך ברגש דלא צריך למעבד הכי מאחר דקי"ל חכם שאסר אין חבירו רשאי להתיר ואחרי אשר הורה גבר מאריה דאתרא הרב המורה כמוהר"ר שט"א זצוק"ל ויבדלו לחיים מע' רב אחאי גאון הרה"ג כמוהר"ר אליהו חזן יצ"ו ר"מ ור"מ בעוב"י כ"א יע"א כמו שנדפס בספרו תע"ל ח"ב כידוע ורב העיר כעת כמוהר"א מפאנו יצ"ו אין זה מן הצדק ולא מן היושר לבוא אחריהם ולחטט אחר הוראותם דב"ד בתר ב"ד לא דייקי וע"כ כתב הרב הפוסק יצ"ו שלבו היה רועד וחרד על הדבר הגדול הזה: האמנם כחה דעתיה דמר וממה שראתה עינו להרב הגדול כמוהר"א פארגי זצוק"ל בס' עיני כל חי. דכל כה"ג שהוא לעמוד ולברר האמת אין בו משום חכם שאסר ולא משום ב"ד בתר ב"ד לא דייקי וכו' כי ע"כ הרהיב עז בנפשו להטפל בדבר ולסתור את הנעשה מקדם קדמתא יעו"ש: ואחד הרואה ואחד השומע דברים אלו יבהל וישתומם ויתוה תמיהא גדולה דאטו בי דינא כד דייקי בתר בי דינא אחר לא לברר האמת הם נטפלים ולראות אם מספיקין הראיות והסברות שכתבו ב"ד הראשון בהוראתם וכי ח"ו עלה על דעתינו שב"ד יוצאים למלחמת אגרוף והם נלחמים עם ב"ד הקודם להם בחוזק יד או שהם סותרים דבריהם של הב"ד ההוא בלתי טעם ובלתי סברא ובלתי ראיה עד שהוכרחה ההלכה למונעם מכח הדין דב"ד בתר ב"ד לא דייקי או חכם שאסר אין חבירו רשאי להתיר היש טעם בדברים אלו במחילת כבודו שי' ואחת אש אליהו להרב הפו' יצ"ו דכפי הצעתו זאת א"כ בטל הדין הזה ביטול גמור דב"ד בתר דינא לא דייקי וחכם שאסר וכו' שהרי מעולם לא ידייקו ב"ד אחר ב"ד כי אם בבירור האמת שלפי דעת ב"ד האחרון ב"ד הראשון לא עמדו על האמת והצדק כפי מיצוי הדין ועומק ההלכה וע"כ מביאין ראיות לסתור דינם ועכ"ז תורתינו הקדושה אשר דרכיה דרכי נועם מנעו את הב"ד לדקדק אחר הוראת ב"ד אחר חלילה מפני דרכי שלום וכבוד התורה ולומדיה יוצא מן הכלל אם ב"ד הראשון טעו בדבר משנה וכיוצא טעות מפורסם ונגלה שאז יש לחוש לב"ד טועין אבל בלא זה לא וא"כ יורנו נא הרב הפוסק יצ"ו במה ריפא שבר זה על נקלה ומצא לו רשות הכניסה בדבר הוחזק איסורו ע"י ב"ד אחרים והוראתם אשר גם הנה עמדו על האמת בלי ספק והוחזק ונתפרסם האיסור דור אחר דור וב"ד אחר ב"ד: והראיה שהביא הרב הפוסק יצ"ו מס' עיני כל חי אשר עליה נסמך ראשו ורובו בהתר הכניסה במחילת כבוד תורתו שי' אמינא כי אגב שטפיה לא דק ובהיות שתקע עצמו להתיר לא שת לבו לכל האמור ומדובר בנדון הרב עיני כל חי וכל מעיין בס' עכ"ח שממנו הוכיח התר הכניסה יראה בעיניו כי אין כאן דמיון ואין יחס ואין השוואה לנדון ההוא עם נדו"ד וכל צדדי ההתר שכתב הרה"ג כומוהר"א פלאגי ז"ל בנדונו אין גם אחד מהם בנד"ד כו"ע וכאשר אבאר בקצרה ואוכיח